בית משה קרסו

בית משה קרסו – רחוב נחלת-בנימין 12, פינת השומר 7.

בשנת 1925, כאשר משה קרסו קנה מד”ר אברהם רוזנשטיין את המגרש שעמד על פינת הרחובות נחלת-בנימין והשומר, הוא עדיין היה מוכר רק בקרב חבריו בני הקהילה היהודית שעלו ארצה מסלוניקי. את פרסומו הנרחב החל צובר בסוף שנות ה-20 כאשר רכש קרקעות והחל משקיע כספים בעסקים ובבתי מסחר בתל-אביב, וביתר שאת כאשר היה שותף למשפחת רקנאטי באמצע שנות ה-30 בהקמת בנק דיסקונט. באמצע שנות ה-40 הקימו בני משפחת קרסו את חברת ‘בני משה קרסו’ שהפכה לאימפריה בתחום יבוא המכוניות.

משה קרסו (1962-1885) עלה ארצה שנה אחת קודם לרכישת המגרש, ביחד עם אשתו ציפורה ועם ילדיהם: חיים, אריה, מרים ובלה. בארץ נולדו לבני הזוג שני בנים נוספים, שלמה ובנימין. במרבית ההוצאות של רכישת המגרש ובניית הבניין החדש, נשא משה קרסו עצמו, אבל הוא צירף אליו כשותף זוטר את אחיו הצעיר יותר, אנג’ל קרסו, ששליש מהנכס נרשם על שמו. זמן קצר לאחר הרכישה הרסו את הבית הקטן של ד”ר רוזנשטיין ושכרו את שירותיו של המהנדס אמיל טיינר כדי שיתכנן עבורם בית בן שלוש קומות. במהלך התקופה בה הוקם הבית, התגוררו בני משפחת קרסו בבית ערבי ביפו. תוך כדי הבניה, קיבל משה קרסו גם רישיון לפתוח ארבע חנויות בקומת הקרקע של הבניין. במהלך העבודות (פברואר 1927) נפצע אחד הפועלים. המהנדס צימרמן שבא לבחון את הנושא מטעם העירייה, רושם בדו”ח: “…הפועל שנמצא אותה שעה בתעלה נלחץ ברגליו ובבטנו. לאחר שהסירו מעליו את האבנים, החול והלוחות, הוציאוהו והובילוהו לבית החולים הדסה. לשוטר לוריה שהיה אז במקום, נתתי פקודה לגדור את המקום ולהפסיק את כל העבודות עד אשר בעל הבית יקבל רישיון להמשכת הבניין.” 

בנובמבר 1927 ניתן אישור לאכלס את המבנה. עם השנים נבנה בית נוסף על אותו שטח, שכתובתו רחוב השומר 5 וגם הוא היה בבעלות משפחת קרסו. משה וציפורה (פלומבה) התמקמו בדירה מרווחת במיוחד בבניין. אנג’ל ודודון קרסו התיישבו בדירה אחרת, ביחד עם שתי בנותיהם אסתר ומטילדה. בשנת 1936 סידר לעצמו אנג’ל קרסו חניה מקורה בחצר, ללא שקיבל לכך רישיון. תחילה נטען כי הדבר מפריע לשכנים. בנובמבר 1936 לאחר שקיבל את הסכמת השכן מרחוב השומר 3, אריה אזולאי, שלח אנג’ל בקשה לעירייה עם הסבר מדוע הקים את החניה: “נאלצתי לסדר את הגרז’ הזה כדי לאכסן בו אוטו לוקסוס פרטי שלי, כדי שלא לעזוב אותו בשמש והגשמים.” אלא שהפקחים לא שעו לבקשותיו ואף הטילו עליו קנס והוציאו לו צו הריסה. אנג’ל קרסו לא ויתר. הוא שולח בקשה חדשה כדי לבטל את הכוונה להרוס את החניה: “וכי במקרה אם ייהרס, יהיה מקום זה מיועד לזבל ולכלוך בהיותו קרוב לשוק.” השוק, הוא כמובן ‘שוק הכרמל’ ששוכן מרחק עשרות מטרים מהבית. לבסוף, הותר לו להשתמש בחניה שסידר לעצמו בחצר.

אחד מבתי העסק הראשונים שנפתחו בקומת הקרקע של הבית היה בית מסחר לרהיטים משומשים בשם ‘מרכז רהיטים’. בשנת 1938 פעלה כאן גם חנות אופניים, אבל שתי החנויות שהטביעו את חותמן על תולדות ‘בית משה קרסו’ היו חנויות בגדים. הראשונה, היא חנות הבגדים ‘הדר’ בניהולו של יוסף שפרן, שנהג לפרסם מודעות בעיתונות היומית בתדירות גבוהה: “כתנות, עניבות ופיז’מות המודרניות ביותר, במחירים זולים, רק אצל הדר (מודעה שהתפרסמה בעיתונים שונים, כמעט על בסיס יומיומי, בשנת 1935).” חנות ‘הדר’ שפעלה במשך עשרות שנים, הפכה לחלק מהנוף של רחוב נחלת-בנימין. החנות השניה, חנות שהתמקדה במכירת כובעים ומגבעות נקראה ‘המבחר’ והייתה בבעלותו של של מרדכי-צבי רובק. מרדכי-צבי גר עם אשתו שרה, ברחוב התבור, במרחק הליכה קצר מהחנות.

חנויות נוספות שפעלו בקומת המסחר במהלך הדורות: חנות בגדים של אברהם יעקובוביץ’ בשנות ה-40, בית מלאכה לייצור ארנקי פלסטיק בניהולו של לייב בלנק בשנות ה-60 וחנות נוספת לדברי הלבשה של ציון וגבריאל קדוש החל משנות ה-70.

משה קרסו נפטר בגיל 77 כשהוא עדיין גר בביתו. עיתון ‘על המשמר’ 2.9.1962: “משה קרסו יו”ר הדירקטוריון של בנק דיסקונט לישראל ונשיא התאחדות עולי יוון בישראל, נפטר ביום ו’ לפנה”צ בבית החולים אסותא בתל-אביב. הלוויתו תצא ביום א’ בשעה 10 מביתו ברחוב נחלת-בנימין 12 לבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.” לאחר מותו של האח הבכור ניהול הנכס עבר לידיו של אנג’ל קרסו. דודון, אשתו הראשונה של אנג’ל, נפטרה בשנת 1959. זמן קצר אחר-כך, כנהוג באותם ימים, שודך אנג’ל לאלמנה קליר טבע. לאחר שגם הוא נפטר בשנת 1971, הוריש את המבנה ברחוב השומר 5 לבתו מטילדה רקנאטי, ואילו הבניין הזה, בנחלת-בנימין, פינת השומר, עבר לבעלותה של קליר, אשתו השניה. כשגם קליר נפטרה, הבית עבר בירושה לבתה פנינה, שניהלה אותו ביחד עם בעלה ברוך. מאוחר יותר מכרו את חלקם בנכס לציון וגבריאל קדוש שהחזיקו כאמור בחנות בגדים בבניין, כבר בשנות ה-70.

היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו

ניתן לשתף את המאמר