בּית נָפּרסְטֵק

בית נפרסטק – שדרות רוטשילד 48, פינת רחוב רמח”ל 2.

המגרש שעמד בדרום מזרחה של שכונת ‘לב תל-אביב א’, על פינת הרחובות רוטשילד ורמח”ל, היה שייך בתחילת שנות ה-30 לזוג המשקיעים אסתר ומשה נתנאל, שהחזיקו באותה עת בעוד עשרות מגרשים ובניינים בתל-אביב. בשנת 1933 מכרו את המגרש לאריה (לייב) נפרסטק שעלה ארצה מפולין. ב-7 באפריל באותה שנה, שולח עו”ד יצחק איזן אישור לעיריית תל אביב: “לפי בקשת מר ליב נפרסטק הנני להודיעך בזה כי בתאריך 31 לחודש מרץ ש”ז נחתם בטאבו הקושאן, בקשר לרכישת המגרש על ידי מר נפרסטק מאת מר משה נתנאל והגב’ אסתר נתנאל בשדרות רוטשילד, פינת רמח”ל – מגרש מספר 177 בלב תל-אביב.”

נפרסטק שהיה אחד מהשותפים בבית החרושת לאריגים ‘המספק’, בדרך סלמה, צירף אליו את צבי (הירש) היישריק כבעלים על חצי מהבניין. מיד גייסו השניים את האדריכל פנחס היט כדי שיתכנן ויבנה עבורם בית בסגנון הבינלאומי. בתוך שנה כבר עמד על תלו בניין בן שלוש קומות. ב-30 במאי 1934 אף מתקבלת תעודת גמר המתירה אכלוס. בתעודה רשום כי הבניין מכיל 30 חדרים וחדרי שירותים וכן גרז’. שתי משפחות המייסדים עברו להתגורר בשתי דירות בבניין. לייב נפרסטק ואשתו רוח’לה גרו בדירה אחת עם שני ילדיהם נתן ואביבה. צבי היישריק שגם הוא היה איש טקסטיל חי בדירה אחרת עם אשתו אסתר. ילדי היישריק היו מבוגרים מילדי נפרסטק וחלקם כבר יצאו מהבית. אברהם היישריק-שריג, הבן הבכור, גר עם משפחתו ברחוב בורוכוב, ואילו דינה הבת שנמלטה מפולין ממש בסמוך לפרוץ מלחמת העולם, התגוררה תחילה ב’בית נפרסטק’, אבל כבר ב-1941 נישאה לזאב גליקסמן ועברה לגור איתו ברחוב מלצ’ט. 

מבין הדיירים שנכנסו לגור בבניין כבר עם חנוכתו בשנת 1934, היו המהנדס איזק בראון ואשתו חנה שגרו בקומה ג’. שניהם אגב, המשיכו לגור בדירה זו עד יום מותם: הוא בשנת 1959 והיא ב-1964. המגורים בקומה העליונה, מתחת לגג דולף, עוררו עימותים באמצע שנות ה-40 בין משפחת בראון לבין בעלי הבית שהתמהמהו בתיקון הסדקים בתקרה. עוד גרו כאן מימי בראשית של הבניין, רופא הילדים ד”ר אפרים אדלשטיין ואשתו גרי.

העימות עם איזק בראון לא היה העימות היחיד בו היו מעורבים נפרסטק והיישריק. עיתון ‘הארץ’ 29.7.1943: “בבית הדין העליון עמדה להתברר התביעה שהוגשה על ידי האדונים נפרסטק והיישריק, בעלי הבית שבשדרות רוטשילד 48, נגד נציב המחוז ונגד הדייר מר יצחק דה-ליאון בקשר עם צו לגבי הדירה בת ארבעה חדרים שבה דר מר דה-ליאון. התביעה התבססה על הטענה שכנגד הדייר כבר ניתנו שני פסקי דין של פינוי ושאין נציב המחוז יכול לפעול נגד פסקי דין אלה גם אם המדובר הוא על פקיד ממשלתי. כן טענו בעלי הבית שדייר זה שמשפחתו בת שלוש נפשות בסך הכל, אינו זקוק לדירה כה גדולה ושהוא משכיר את אחד החדרים לדייר משנה.” 

ליב נפרסטק נפטר בגיל 42, בדצמבר 1944. גם בנו נתן, שעיברת את שם המשפחה לבן-ארי, הלך לעולמו בגיל צעיר מאד. צבי היישריק נפטר בגיל 67, בשנת 1950. את הבעלות על הבניין ירשו בני הדור השני: אברהם שריג, דינה גליקסמן, אביבה נפרסטק ורות פוגל.

בפברואר 1953 עמד הבית השכן – ‘בית לוין’ אשר שימש כמשכן לשגרירות הרוסית בתל-אביב – במרכזה של דרמה, בקנה מידה היסטורי. שלושה פושעים, יוצאי מחתרת הלח”י, הפעילו מטען נפץ בחצר השגרירות ופצעו שלושה אזרחים רוסים ששהו במקום. האירוע גרר את ניתוק היחסים בין ברית-המועצות, לבין מדינת ישראל ועורר בארץ סערה גדולה. חלק ניכר מהצילומים שהועברו באותם ימים למערכות העיתונים, צולמו מתוך דירות של דיירים ב’בית נפרסטק’ והבית עצמו הפך למוקד עליה לרגל של אנשי תקשורת.

בשנות ה-50 ניתן לציין בין דיירי הבניין את משפחת פרומן, את שושנה ואדולף אלטקורן ואת בני משפחת פרחודניק. בחלוף השנים החל הבית משנה את ייעודו וממקום מגורים עבור משפחות, הפך יותר ויותר לבית משרדים של רואי חשבון, סוכני ביטוח ועורכי דין. בשנות ה-70 בלטו כאן עורכי הדין דוד שחור וגרשון אלינסון. גם משרדיה של פירמת רואי החשבון הוותיקה, ‘פלמן את פלמן’, ישבו באחת מקומות הבניין החל משנת 1961. ב-1983 נאלצה בעלת הבית רות פוגל, להשתמש במשרד עורכי דין כדי להורות למשרד רואי החשבון להחזיר את השטח המושכר שברשותם לקדמותו, לאחר שבצעו בו שינויים, מבלי לקבל את הסכמתה.  

הבניין שופץ והפך בשנת 2022 לבית מלון. דן הנדל כותב בעיתון ‘הארץ’, ב-11.11.2021: ” בעל חיים נדיר נצפה בתל אביב: בניין שתוכנן פשוט, ישיר ובהיר. במלון הבוטיק שבשדרות רוטשילד 48 אין מזגנים על הגג, גדרות, מעקות מיותרים וכל הרעות החולות של האדריכלות הישראלית. כמה יוצא דופן לראות בניין שהפרטים המרכיבים אותו מעידים על מחשבה וקפדנות.”

תחקיר וכתיבה: חגי להב.

בית נפרסטק בשדרות רוטשילד 48, בשנת 1935. צלם לא ידוע. מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

בית נפרסטק בשדרות רוטשילד 48, בשנת 1935. צלם לא ידוע. מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

ניתן לשתף את המאמר