רִישִׁיקֶש

רישיקש היא עיר של רוח ושל מים. רוחותיהם של האלים ההינדים ומימיו הקדושים של נהר הגנגס, אלו המשרים שלווה עמוקה על העיר הזו, עד שהמבקרים כאן, בין אם הם אנשי הארץ ובין אם הם אנשי הרוח, נרגעים ומתמזגים בה. לצופה מן הצד נדמים כולם כאילו נולדו פה, וכך כוהני-הדת והנזירים, התיירים מארצות המערב, בני הודו ועולי-הרגל, הכל נראים נטועים בנוף המקומי, באופן טבעי, כמו לא התנקזו הנה מעולמות אחרים.

רישיקש נמצאת 225 ק”מ צפונית לעיר הבירה ניו-דלהי. העיר הקטנה מונה פחות ממאה אלף תושבים. רישיקש שוכנת במדינת אוטרנצ’אל, לצלם של הרי ההימלאיה ולמרגלות רכס השִׁיוָוהלִיק. כאן אפיקו של הגנגס הופך לנהר אמיתי וערוצו הפתלתל מפריד בין שתי הגדות, עליהן בנויה העיר. הישוב מתפרש על-פני קילומטרים אחדים, אך רק האזורים הנתחמים בין שני הגשרים התלויים, הם שמרכזים אליהם את עניינם של התיירים. בחלק הארי של רישיקש, זה הממוקם לאורך הכביש המוביל מהעיר הָרִידְוואר ועד מתחם הגשרים, מתנהלים חיי שיגרה טיפוסיים לעיר-שדה הודית ובה רחוב ראשי הומה, מוקף בתים צפופים בני קומה אחת או שתיים, שבחזיתם חנויות ודוכני-אוכל.

שדה-התעופה הקטן של עיר המחוז דֵרָהדוּן, הנו השדה הקרוב ביותר לרישיקש. קו רכבות מעולה מהסידרה של שָׁטַבְּדִי, מחבר בין עיר הבירה לבין הארידוואר. הרכבת היוצאת מדלהי בשעה 06:55 תגיע ליעדה בשעה 11:30. אוטובוסים היוצאים מרישיקש לדלהי, יגיעו אליה כעבור כשש שעות. עלות הנסיעה 250 רופי בקירוב.

צמד גשרים מתנדנדים, תלויים מעל הנהר. לַקְשמָן ג’וּלָה, המזרחי מבין שני הגשרים, נבנה על-ידי הבריטים בשנות ה-30 ואילו רַם ג’וּלָה, היציב יותר מבין השניים, הוקם על-ידי שלטונות הודו, בשנות ה-90. הגשרים מהווים נקודות ציון, שעל-פיהן ניתן להתאקלם בעיר, ואכן מרבית הכתובות מסומנות בהתייחסן לאחד מהגשרים.

בהיותה קרובה למקורות הגנגס ולאתרים המזוהים עם סיפורי הראמיאנָה ועם גיבורי המיתולוגיה ההינדית ובראשם האל שיווה, רישיקש היוותה מאז ומתמיד מוקד עליה לרגל עבור המאמינים, אבל קיומה חדר לתודעתם של בני-המערב רק לאחר ביקורם של חברי להקת החיפושיות במקום, כפי שמוזכר לעייפה בכל מדריך טיולים ובפרסומים של לשכות התיירות ההודיות.

היא מהפנטת, בלא ספק שהיא מהפנטת. האוויר בה צלול, כמעט ניתן לומר טהור בהקשר של רישיקש. עם הרים סביב לה כתפאורה והנהר הקדוש בתוכה וכן אנשיה השלווים וריח הפרחים והקטורת הנישא מן הסמטאות, אין פלא שהקסם מהלך על מרבית המבקרים כאן. אפילו הסוחרים והקבצנים נינוחים בהשוואה למקובל בערי הודו האחרות. עשרות הקופים המדלגים בין הגגות, הם חלק אינטגרלי מחיי העיר. רישיקש היא מרכז יוגה מוביל. אחד המרכזים החשובים בעולם.

יוגה אינה עוד שיטת התעמלות לאנשים בעלי איברים גמישים, כפי שטועים לחשוב רבים. היוגה משמשת כדרך הפרקטית בה הולכים המאמינים. מבחינתם היא מאפשרת שחרור מן הסבל ומן המעגל האכזרי של לידה, חיי-סבל, מוות ולידה מחדש. היוגה מציעה מספר דרכים לתרגול, מבוססות על פילוסופיה עתיקת-יומין: תרגול גופני – “האטה יוגה”, מדיטציה – “ראג’ה יוגה”, התמסרות דתית – “בהקטי יוגה” ותרגול של שירות בלתי-אנוכי – “קארמה יוגה”. עבור המאמינים, פעילויות היוגה משפרות את הקַארמָה ומקרבות את השחרור המיוחל. רבים בהודו מתרגלים כיום את היוגה רק בגיל מבוגר יחסית, כמעין תכנית בריאות-מונעת, שכן היוגה קשורה גם ברפואה ההודית המסורתית.

ברישיקש פועלים מספר אַשְרָמִים אשר מתפרנסים מתנועת התיירים והעולים לרגל ומפרנסים בתורם חבורה של סאדואים החיים בפאתי העיר, לאורך מערכת שבילים הזרועה על גדות הגנגס. בכל ערב, עם שקיעת החמה, מתקיים טקס פוג’ה בגהט (שער) הסמוך לרם-ג’ולה, בידי כהן-דת ועדת פרחי-נזירים. הטקס כולל מזמורים הינדים ורבים מן המשתתפים והצופים נראים נפעמים ונרגשים מעומק לבם ונשמתם. האשרם של שיווהננדה הוא מן האשרמים המפורסמים של רישיקש וממנו נפוצה בעולם המערבי ההאטה-יוגה והפכה פופולארית כל-כך.

אין מלונות ברמה של חמישה כוכבים בתוך העיר. מלונות טובים שוכנים בעיר הארידוואר, ומלונות מפוארים, או בעלי ייחוד שוכנים במרחק של עשרות קילומטרים מכאן, למורדות הרי ההימאליה. עבור התרמילאים קיים היצע נרחב של גסט-האוזים, הפזורים לאורך גדות הנהר. הישראלים הצעירים, כהרגלם במרחבי היבשת, מתרכזים משום מה בתוך הגטאות שלהם. אנשי רישיקש מכנים בהשתאות מהולה בלגלוג, את ריכוז האכסניות אשר בגדה הצפונית של לקשמן-ג’ולה כ-Mini Israel

מלבד המסעדות הקטנות המתמחות בתפריט המיועד לחך המערבי, ניתן כמובן ליהנות גם מאוכל הודי אותנטי במספר מסעדות מקומיות ובהן בולטות: “מדרס קפה ושתי המסעדות השכנות עם השם הזהה: Chotiwala.

רישיקש מהווה גם בסיס-יציאה לטיולים, אל היעדים הנפלאים המקיפים אותה. כביש צר מטפס אל כיוון רכס השיווהליק, חוצה יערות, חולף על-פני אתר הספא המפורסם “אָנַנְדָה ספא ומגיע למנזר קוּנְגָ’פּוּרִי בגובה 1650 מ’. מכאן נשקפות פסגותיו השגיבות של רכס ההימאליה.

אפשר גם לנסוע אל פארק הספארי Rajaji (פתוח מנובמבר עד יוני בלבד) ולהבחין במאות פילים וצבאים החיים בפארק. עם מעט מזל ניתן לצפות כאן גם בדובים ובנמרים. אפשר לערוך מסעות רפטינג ובעיקר לצאת לטרקים. הטרק המוצלח ביותר מצריך חמישה ימים לפחות ודורש כושר-גופני סביר. מדובר במסלול אל מקדש גַנְגוֹטְרִי ואל קרחון גומוק. גנגוטרי, הוא אחד מארבעת מוקדי הצליינות החשובים של האזור, ביחד עם בַּדרינַאת, קַדרנאת ויָמוּנוֹטְרִי. טרק פחות יומרני אך מרתק כשלעצמו מוביל אל המקדש של נִילְקַנְט.

אזור רישיקש הפך בשנים האחרונות לאחד מהמרכזים האטקרטיביים לספורט אקסטרים, הכולל קפיצות בנג’י, מצנחי רחיפה, טרקים מיוחדים, אומגות ענק ועוד…

לוטוס-הזהב: מעל 30 שנות ניסיון בארגון טיולים פרטיים לארצות המזרח. מתעניינים בטיול מתוכנן ומוזמן מראש על-ידי מקצוענים בתחום? נשמח לערוך שיחה קצרה, ובמידת הצורך, ניתן יהיה גם לתאם פגישה בלתי מחייבת. אנא מלאו הפרטים כאן למטה, ונשוב אליכם בהקדם.

לוטוס-הזהב: מעל 30 שנות ניסיון בארגון טיולים פרטיים לארצות המזרח. מתעניינים בטיול מתוכנן ומוזמן מראש על-ידי מקצוענים בתחום? נשמח לערוך שיחה קצרה, ובמידת הצורך, ניתן יהיה גם לתאם פגישה בלתי מחייבת. אנא מלאו הפרטים כאן למטה, ונשוב אליכם בהקדם.

ניתן לשתף את המאמר