בית דונקלבלום

ד”ר דונקלבלום שהחזיק משרד עורכי דין בשדרות רוטשילד 21, השתייך להרכב השופטים הראשון בבית המשפט העליון, מיד לאחר קום המדינה. לפני כן שימש נשיא הסתדרות עורכי-הדין היהודיים בארץ-ישראל, וכן כיועץ המשפטי של עיריית תל-אביב. הוא נחשב למשפטן מבריק ובעל עמדות הומאניות חסרות פשרות. כך אמר על המעצרים המנהליים שבוצעו על-ידי זרועות הביטחון: “בתקנות אלה יש הפרה של מושגים אלמנטריים של חוק, צדק ומשפט. התקנות נותנות סנקציה לשרירות מוחלטת של השלטונות המנהליים והצבאיים.” דונקלבלום זכור גם כיו”ר הראשון של ועדת הבחירות המרכזית

במארס 1937 שולח מנחם דונקלבלום מכתב תזכורת לאדון זברסקי, יו”ר המחלקה הטכנית בעירייה בהמשך לבקשה שהוגשה שנה אחת קודם לכן. אז ביקש דונקלבלום לבנות חניה למכונית, במבוא הבניין. משלא נענה שלח מכתב נוסף. במכתב מועלות תהיות משפטיות לגבי סמכויות יתר, שפקידים נוטלים לעצמם: “….על מכתבי לא קבלתי תשובה, אולם בעל-פה מסרו לי כי אוסרים למלא את בקשתי מכיוון שישנו חשש במקרה כזה שגרג’ יהפוך לחנות. מעולם לא חשבתי כי מתפקיד המחלקה הטכנית לדון על האופי של בני אדם המגישים בקשות ולהחליט מי חשוד על עבירות בעתיד, ומי לא. לפי עניות דעתי המחלקה הטכנית יכולה להתנהג רק עפ”י כללים חוקיים שווים לכל נפש ולא לדון לפי שרירות לבה. נוסף לנ”ל נודע לי, כי לשכני מצד רחוב יעל הותר לעשות חנויות ורציתי לדעת, אם לי היה אסור לעשות גרג’ שמא אהפוך אותו לחנות, שכני במה זכה כי נתנה לו רשות לזה?” למרות מעמדו הידוע של כותב המכתב, בקשתו נתקלה שוב בסירוב. 

לצדה של משפחת גורני שהתגוררה בקומת המבוא, גרו משפחות אחרות בדמי שכירות. יהודה חיותמן, בנם של שניים ממייסדי העיר תל-אביב, יצחק וחיה חיותמן, גר ב’בית דונקלבלום’ בשנות ה-40 עם אשתו אלה. באותן שנים ניתן היה למצוא בין דיירי הבניין גם את פולה וישראל סביסלוצקי ואת שני בניהם יהודה ואריה. ישראל ואחיו אליהו ניהלו ברחוב אלנבי סוכנות מצליחה של מכשירי רדיו מתוצרת ‘זניט’. לאחר פטירתו של מנחם דונקלבלום בשנת 1951, הטיפול בבניין עבר לאלמנתו ולבתו. לאה דונקלבלום, שבעברה הייתה שחקנית ב’תיאטרון הארץ-ישראלי’, החזיקה ברבע מהבעלות על הבניין. יתרת 75 אחוז מהבעלות על הנכס עברה לידי רותי גורני.

והנה ההיסטוריה חזרה על עצמה. בדיוק 50 שנה לאחר הבקשה המקורית לקבל היתר למוסך, שולח עו”ד אוריאל גורני מכתב בקשה דומה לזה שכתב חותנו בשנות ה-30. תוכן הבקשה מדצמבר 1986: “סדור גרג’ לשתי מכוניות. חניה ע”י חפירה מעל-פני הקרקע עד גבול מגרש לחזית רחוב רות, לבנית תקרה וקיר תומך מבטון.” החלטת הועדה: “לא לאשר מטעמים תכנוניים, שכן הבקשה היא בניגוד לת.ב.ע. החלה על המקום.” 

תחקיר וכתיבה: חגי להב.