בית יעקב אלימלך
בית יעקב אלימלך – רחוב זבולון 2, דרך יפו 54.
אמנם הבית הוקם על-ידי יעקב אלימלך לדרברג, אבל יוסף פקלמן (1987-1900) הוא האיש שהיה מזוהה עשרות שנים עם הבניין ברחוב זבולון, פינת דרך יפו. יעקב אלימלך ואחיינו יצחק לדרברג היו שותפים בעסקי מסחר בכלי בית. השניים עשו חיל בעסקיהם והשקיעו את כספם גם בנדל”ן. בשנת 1926, כששכונת ‘מרכז מסחרי‘ התפתחה כבר בקצב מהיר רוכשים אלימלך ולדרברג את המגרש ומזמינים את אדריכל דב טשודנובסקי כדי שיבנה עבורם בניין בן שתי קומות. קומה שלישית, זהה לקומה השניה, נבנתה רק באמצע שנות ה-30.
בפברואר 1929 שולחים לדרברג ואלימלך מכתב לעירייה: “היום מסר לכם בשמנו מר טשודנובסקי תוכנית עבור שתי קומות לבנות על מפגש רחוב שכם עם זבולון וכן ביקשנו מכם שתרשו לנו לגדר המגרש עד הכביש. תשובתכם הייתה שעלינו להראות לכם הקושן. רצוף לכם פה מכתב מצד קיפניס שעל ידו הועבר שמנו בטאבו אנו מקבלים בזה כל האחריות בנדון. הכל על אחריותנו.”
בית המסחר לכלי בית נוהל בקומת הכניסה, ואילו החדרים בקומה שמעליה, ואחר-כך גם בקומה השלישית, הושכרו לבתי עסק ולדיירים אחרים. באמצע שנות השלושים יושב במקום ארגון מטעם ענף הרצפות. עיתון ‘דבר’ 27 במארס 1935: “לכל בעלי בתי חרושת למרצפות בתל אביב והסביבה המקיימים עבודה עברית! החל מ-1 באפריל שנה זו תונהג ביקורת קבועה בבניינים והמרצפים לא יעבדו במרצפות שלא תהיה עליהן תעודת הארגון שלנו. אלה שטרם קיבלו מאיתנו את התעודות צריכים להזדרז ולפנות בעניין זה למשרדינו בתל אביב, רחוב זבולון 2 קומה ב’.”
ב-1939 נפטר יעקב אלימלך והוא בן 63. יצחק לדרברג שבעצמו גר עם משפחתו ברחוב ברזילי והקים את ‘בית לדרברג‘, בשדרות רוטשילד, החליט לבסוף למכור את הבניין לרב ברוך מרגולין מירושלים. מרגולין הוא זה שחתום על הניירת, אבל למעשה הבית נוהל על-ידי גיסו יוסף פקלמן. מוצאה של משפחת פקלמן בחבל בסרביה (כיום מולדובה). חמישה אחים היו במשפחה, יוסף הבכור, נחמיה שגר בבארות-יצחק, ביילה שהייתה נשואה לרב מרגולין, לאה ורבקה. הקשר בין משפחות מרגולין ופקלמן היה הדוק וקרוב, ואין פלא אם כך שיוסף ניהל את ענייניו של גיסו. פקלמן התחתן בשנת 1937 עם קלרה זלדוביץ’. מרגולין נפטר באפריל 1944.
במשך למעלה מארבעים שנה ניהל פקלמן את ענייניו המגוונים מהבניין הזה. ידו הייתה בכל. באופן רשמי הוא כינה את בית העסק שלו כ’בית מסחר לאימפורט’ – בפועל הוא שימש כאיש נדל”ן, כמתווך, כאיש כספים, כמשווק תרופות, כמוכר יצירות אמנות וגם כעסקן פוליטי. לראשונה הוא מופיע בעיתונות ביולי 1936, כמי שמציע דירה להשכרה בבניין: “להשכיר דירה במרכז העיר תל אביב. דירה בת חמישה חדרים עם כל הנוחיות, מתאימה לבתי דירה, משרדים, ומוסד ציבורי ברחוב דרך יפו פינת זבולון במחירים נוחים. לפנות לאדון פקלמן באותו הבית.” ב-13 במאי 1941 פקלמן מפרסם מודעה קטנה בעיתון: “מוכן לטפל בהוצאה לפועל בתנאים נוחים בהזמנות שכבר נמסרו לפירמות וטרם הוצאו לפועל מסיבת קשיים מסוימים.” ושבועיים אחר-כך הוא כבר מציע: “למחלבות ולמשקים. כוסות ללבן ובקבוקים לחלב.”
בשנת 1949 פקלמן מציע חפצי אמנות ומלאכת מחשבת. 23 בינואר 1953: “למכירה דירות בבתים דו משפחתיים עם חלקת אדמה, בקרבת בית חולים בלינסון בפתח תקווה. נא לפנות למשרד פקלמן, רחוב זבולון 2 תל אביב.” ב-19 במאי 1955 בעיתון דבר: “משוחרר מפיקוח! תרופת הפלא החשובה למחלות כלליות, כירורגיה, מחלות נשים וילדים, מחלות נפש. לפרטים לפנות יוסף פלמן בע”מ תל אביב רחוב זבולון 2.” מאותה עת הוא מגדיר את העסק שלו כ-“בית מסחר לסמי רפואה ורעל של פקלמן יוסף.”
והנה מודעה בעיתון ‘מעריב’, אוקטובר 1966: “לבית מסחר לאימפורט, פקלמן בע”מ, דרוש תועמלן רפואי. התכונות הדרושות: רוקח בעל שליטה טובה בצרפתית ובעברית, בעל רכב. השכר הממוצע 1,200 לירות לחודש.” בשנת 1973 פקלמן מחפש פקידה. בפברואר 1976 הוא מפרסם: “קרמיקה. גלזורות / צבעים / כלים. יוסף פקלמן בע”מ. רחוב זבולון 2.” בלא ספק – איש מגוון וחרוץ במיוחד.
משפחת פקלמן עצמה עברה לגור ברחוב חיסין 6, כבר בשנות ה-50. לאורך הדורות נפתחו ונסגרו בקומת הקרקע הרבה מאד חנויות. כיום ניתן למצוא כאן את החנות ‘לאו’ – שיווק אביזרי אופנה ותיקים, וכן חנות לבגדי תינוקות וילדים.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
