בית פּומרוק ושלוּש

בית פומרוק ושלוש – רחוב הרצל 68, פינת וולפסון 16.

כיום נראה הבניין שעומד בפינת הרחובות וולפסון והרצל, עלוב ונטול חן, אבל כשנבנה לפני כמאה שנה על-ידי בני משפחת שלוש וחתנם ד”ר יוסף פומרוק, היה זה אחד הבתים המהודרים באזור זה של תל-אביב. למשפחת שלוש חלק נכבד בהקמתה של ‘נווה-צדק‘ – השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר יפו. ראש השבט, אהרון שלוש שעלה ארצה מאלג’יריה, הוא זה שרכש את האדמות עליה הוקמה השכונה, ובעצמו גם בנה בה את ביתו. שני בניו הבכורים של אהרון, אברהם-חיים ויוסף-אליהו, הפעילו בית-חרושת למרצפות בתקופה בה תנופת הבניה בתל-אביב הייתה בעיצומה. השניים עשו חיל בעסקיהם והתעשרו. חלק מהממון שנצבר הושקע במגרשים ובבתים. עבור בניהם הבכורים, מרקו ומשה, בנו אברהם-חיים ויוסף-אליהו את “בתי התאומים” ברחוב פינס, ואילו עבור שתי בנותיהם הבכירות, הקימו את הבית הזה ברחוב הרצל, בשנת 1924, בשכונה שנקראה באותם ימים ‘מרכז מסחרי ג’.

את התכנית המקורית למבנה הזמינו האחים אצל האדריכל משה צ’רנר, אבל את העבודה הסופית ביצע אדריכל נודע אחר – אלכסנדר לוי. שלוש קומות היו לבית מראשיתו: קומת מסחר ומעליה שתי קומות מגורים. הקומה העליונה הוענקה ליהודית כהן, בתו של יוסף-אליהו. קומת הביניים הוענקה לשמחה פומרוק (1990-1897), בת הדודה של יהודית, ובתו של אברהם-חיים. בקומת המסחר נפתחו כבר בשנת 1927 ארבע חנויות. שתי חנויות נרשמו על-שמה של יהודית ושתי חנויות על-שמה של שמחה.

עבור יהודית כהן (1965-1906) היו אלו שנים משמעותיות. בשנת 1927, במקביל לאכלוס הבית, נישאה לבנקאי חירם-היינריך כהן ושנה אחר-כך נולד בנם אלי. בין שאר הפעילויות בהן היה מעורב, חירם ניהל גם את חנות הכל-בו ‘חפצי-בה’, ברחוב אלנבי. בשנת 1933 עזבו יהודית וחירם את הבית ברחוב הרצל ועברו לגור ברמת-גן. אמנם את מרבית ענייני הכספים ואת החתימות על המסמכים ניהל יוסף-אליהו שלוש, אבל איש המפתח בהקמתו של הבניין היה ד”ר יוסף פומרוק, בעלה של שמחה, שהיה אחראי מטעם בני המשפחה על תקשורת עם בעלי המקצוע השונים וחלק מהבעלות על הנכס נרשמה על שמו. שמחה ויוסף מכרו גם הם את חלקם בבניין, באמצע שנות ה-30, ובנו לעצמם בית ברחוב אחד-העם.

ד”ר פומרוק שהיה במקצועו רופא שיניים, השקיע זמן לא מבוטל בפעילות ציבורית ואף שימש כחבר במועצת עיריית תל-אביב. מן הכתוב בעיתון ‘הבקר’, לאחר מותו באפריל 1942, ניתן להתרשם ממעמדו בעיר: “קהל עצום שכלל את שמנה וסלתה של העיר העברית ליווה אתמול לבית עולמו את חבר מועצת עיריית תל-אביב ד”ר יוסף פומרוק ז”ל, שנפטר אור ליום אתמול בבית החולים אסותא. בין המלווים נראו חבריו במועצת העירייה, ראשי התאחדות בעלי הבתים, הסתדרות רופאי השיניים, הסתדרות הרופאים ובאי כח של שורה שלמה של מוסדות כלכליים וסוציאלים שהמנוח עמד איתם בקשר מתמיד. הובאו גם זרי פרחים מטעם המשמר האזרחי, גדוד מכבי האש, הנהלת בית החולים לחולי רוח בבני ברק, ומטעם תלמידי כיתה ח’ של הגימנסיה הרצליה בה לומדת בתו של המנוח.”

בסרטון זה מצולמים הבתים הממוקמים על צומת הרחובות וולפסון והרצל, ובהם בית פומרוק ושלוש.

בסרטון זה מצולמים הבתים הממוקמים על צומת הרחובות וולפסון והרצל, ובהם בית פומרוק ושלוש.

בשנת 1934, אחרי שבני משפחת שלוש עזבו את הבניין, הבעלות עברה לידיו של אדם בשם איזידור וואהל. באותה תקופה ניתן היה למצוא בקומת המסחר מסעדה קטנה של א. רוזנשטוק, בית קפה של הגברת שפרה דרזנין, חנות רהיטים מיד שניה בשם ‘מקור המציאות’ שגם הציעה אחסון רהיטים במחסניה, וכן חנות פירות של מנחם רוז. אלא שדייר אחד בבניין בלט מעל כולם. מדובר בפסיכולוג, ד”ר שמחה לב, שדמותו הייחודית והשנויה במחלוקת עוררה עניין רב בעיר.

 ד”ר לב הציג עצמו כמי שהמציא שיטה לריפוי ליקויים בדיבור. בתחילת שנות ה-30 ניהל מרפאות גם ברחוב נחמני ובשדרות רוטשילד. באותו שלב הציע “טיפול פסיכולוגי בכל ההפרעות שבחיי הנישואין”, אבל בהמשך הקריירה התמקד בטיפול בכבדי פה ולשון. עיתון ‘הירדן’ 6.3.1935: 

כבדות הפה והרגלים עצבניים אחרים מורחקים במהירות, בכוחה של שיטה פסיכולוגית חדשה. פרטים לקבל חינם ברחוב הרצל 68, בין השעות 4:00 עד 6:00. 

ד”ר לב ואשתו מינדל התיישבו בדירה בקומה ג’, שם גם ניהל ד”ר לב את הקליניקה שלו. כעבור מספר שנים רכשו חלק מהבעלות על הבניין. בהמשך נהג הרופא לפרסם מודעות בעיתונות היומית, שהנוסח שלהן לא היה מתקבל בברכה, בימינו אנו:

במכון פסיכו-הרמוני, תל-אביב, רחוב הרצל 68, הדרכה קבוצתית לשם טיפול בילדים מחוסרי כח הסתגלות לחיים: לקויי דיבור, עצבנים, פחדנים, עקשנים, וכו’.

בקומה ג’, ניתן היה למצוא בשנות ה-40 וה-50, בשכנות לקליניקה של ד”ר שמחה לב, גם את הדיירים ד”ר צבי זגורסקי ואלימלך שפירא. בקומה ב’ מכרו בני משפחת ווהאל רהיטים, לצד הדירות של בעלי הבית איזידור ורבקה ווהאל ושל בנם וכלתם צבי וחיה ווהאל. בני המשפחה מכרו בתורם את ‘בית פומרוק ושלוש’ למשפחות שולביץ והילרוביץ, שהחזיקו בו ביחד עם מינדל ושמחה לב. ב-1962 מתלוננים דיירים מוגנים בשם שרה ויעקב מיכוביץ על התחזוקה הלקויה בבניין. מתוך מכתב התלונה שנשלח לעירייה ניתן ללמוד על הסדרי הדיור שהיו מקובלים בארץ, באותן שנים. בדירה אחת בת ששה חדרים, בנוסף לבני משפחת מיכוביץ – ההורים ושלושה ילדים – ממוקמות גם מרפאה של רופא כללי וגם מעבדת שיניים. השירותים משותפים לבני המשפחה, לעובדים במרפאה ובמעבדה, ולמבקרים במקום.

בשנות ה-70 פעלו בקומת המסחר חנות לריפוד רהיטים ומחסן דגים של חברת ‘תנובה’. את החנות הפינתית והבולטת, זו המחברת בין החזיתות של רחוב הרצל ושל רחוב וולפסון, החזיק במשך שנים ארוכות צבי גרינוולד עם בית עסק למכירת רדיו, טלוויזיות ושעונים. בשנות ה-2000 החליף את בית העסק של גרינוולד, בית הקפה הפופולארי ‘אספרסו בר’, כאשר בהמשך החזית, לאורך רחוב הרצל פעלו ‘רהיטי רמי – פינות אוכל’ ו’מרפדית חוסן’. כיום, במקום בו ישב האספרסו בר, נמצאת החומוסיה המצליחה ‘חומוס חסון’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

ניתן לשתף את המאמר