בית זיידמן
בית זיידמן – רחוב נחלת בנימין 29.
על מגרש מספר 248 ברחוב נחלת בנימין נבנה אחד מבתיה הראשונים של השכונה. כמעט ולא נותרו עדויות מוחשיות לקיומו של הבית המקורי. מסמך רשמי ראשון השמור בארכיון עיריית תל-אביב – מנובמבר 1921 – מציג אישור של המהנדס ה. לבונטין: “נא לתת רישיון לסדר 3 מנורות חשמל בבית זיידמן.” כך יוצא שהצילום ההיסטורי הנדיר, המופיע בעמוד זה, שופך מעט אור על תולדותיו של הבית. הצילום ישב כמעט 100 שנים במגירה של משפחת יהלום-אבנצ’יק, עד שהגיע לידינו.
דוד יהלום (1960-1866), האיש הנראה בצילום הדהוי כשהוא ניצב על גרם המדרגות בכניסה אל הבית, היה מרוכשי האדמות ומבין מייסדיה הבולטים של המושבה כפר-סבא. הוא עלה ארצה עם משפחתו לאחר מלחמת העולם הראשונה והתמקם בדירה, ברחוב לילינבלום בתל-אביב. את מרבית זמנו ומרצו השקיע בסיוע להתיישבות ובהגנה על תושבי כפר-סבא, אשר סבלו באותן שנים מהתנכלויות וממאורעות אלימים. תוך כדי כך ניהל ב’בית זיידמן’ תערוכת צילומים גיאוגרפית תחת השם “הפנורמה העולמית”. זאת הסיבה שיהלום הצטלם בשנת 1923 בכניסה אל הבית. מתוך עיתון ‘הארץ’, 7 בדצמבר 1923:
הפנורמה העולמית מקשרת את העולם עם העולם. היא מציגה ע”י תמונות חיות בולטות כל דבר נעלה אשר נוצר ע”י האלוהים, הטבע, ומה כח האדם פעל. השבוע – הנסיעה לברלין. מחיר הכניסה 2 גרוש מצרי. לתלמידי בתי-הספר 1 גרוש מצרי. רחוב נחלת בנימין 29 (הבית השני מפנת גרוזנברג).
איטה ודוד יהלום עברו סופית להתגורר בכפר-סבא, בשנת 1925.
באמצע שנות ה-20, כחלק מתהליך טבעי של התפתחות עירונית, הורחבו בתי השכונה כדי לאפשר מסחר בחנויות שהלכו והתרבו. כמו בשאר הבתים גם לבית הזה נוספה קומתו השנייה ושונתה החזית הפונה לרחוב. חיים ומלכה זיידמן, אנשי העלייה השניה, היו בעליו של הבית והתגוררו בו עם ילדיהם מרדכי, אביבה ועמנואל. האדריכל שנקרא כדי לבנות את הקומה השניה הוא יהודה צוקרמן, שבאותה עת עמל גם על הווילה של ד”ר חיים שטיין ברחוב בלפור. הוא עיצב בית ברוח התקופה, ללא יומרות יוצאות דופן. המבנה השוכן היום באותה הכתובת השתנה אך במעט מזה אותו תיכנן צוקרמן בשנת 1926. אגב, על התכנית המוגשת לאישורו של מר זיידמן משורבטת בעיפרון מפה של האזור, ובה רחוב שפ”ר של ימינו מכונה כ”רחוב הפקידים”, על שם “שכונת הפקידים” שנמצאה בסמטה צרה בהמשך הרחוב. על המסמך חתום האדריכל והקבלן יהודה צוקרמן.
משפחת זיידמן התגוררה בקומה העליונה ואילו בקומה אשר במפלס הרחוב התנהל מסחר בחנויות ובבתי עסק שהחליפו זה את זה לאורך השנים. באוגוסט 1926, עם תום ההרחבה והשיפוצים, נפתח במקום בית מסחר חדש למנופקטורה בשם ‘תפארת’: “ארג לחליפות, משי, בד, וילונות, שטיחים וסחורות ריפוד – הסחורות הכי מודרניות ובמחירים זולים!” אבל סופה הבלתי מפואר של ‘תפארת’ הגיע כעבור ארבע שנים כאשר הוכרזה כפושטת רגל וכל הסחורה הוצעה במכירת חיסול.
בשנות ה-30 פעל במקום בית מסחר לנעליים שנקרא ‘מבט’. עם פתיחת החנות לקהל הרחב מחפשים מנהלי בית העסק עובדים: “דרושות מוכרות וילד לשליחויות”. לצד חנות הנעליים בלטה חנות האופטיקה והמשקפיים ‘אוקלוס’ שבעליה התגאו בכך שהיו היצרנים היחידים בארץ של משקפי בי-פוקל. מפעם לפעם פורסמו מודעות מטעם החנות: “אם דאגת לעיניך, שים לאוקלוס פעמיך” או “העיניים הם הקניין היקר לאדם, לפיכך קנה את משקפיך אצל היצרנים של מכשירי אופטיקה אוקלוס.”
מיקומו המרכזי של הבית במרחק הליכה קצר מכיכר מגן-דוד, מקולנוע אופיר, מבית הכנסת הגדול ומגינת גרוזנברג, עשו אותו ליעד מבוקש עבור הסוחרים. בשנות ה-40 ניתן היה למצוא כאן את חנות הספרים של מינקובסקי. בתחילת שנות ה-50 השתלטה על קומת המסחר חנות הבגדים ‘היפשר את דיאמנט’ שהוצגה כ”בית האפנה להתיישבות העובדת” והתנהלה בהצלחה במשך 30 שנה. בסוף שנות ה-80 כשרחוב נחלת בנימין הפך למדרחוב, נמצאה כאן חנות הבגדים ‘אזגרי טכסטיל’.
חיים זיידמן (1967-1884) שעבד בבנק אפ”ק, מונה בסוף שנות ה-20 למשרה בכירה בסניף בנק באזור הצפון ועל כן המשפחה עזבה את הבית בנחלת בנימין ועברה לגור בצפת. הדירות הושכרו לדיירים אחרים ומפאת המרחק בין צפת לתל-אביב, התבקש מר דב גוטפריד, ידידו ושותפו של זיידמן לנהל את ענייני הבית בשמו. בשנת 1938 נמכר הבית. בדו”ח של מפקח עירוני משנת 1942 רשום כי הנכס הוא בן שתי קומות, ארבע חנויות, תשעה חדרים וחדר שירות אחד.
הבעלים הרשומים מאותה תקופה הם משה ואהרון מיכאקשווילי, שבעצמם גרו ברחוב מונטיפיורי. משה מיכאקשווילי היה אדם אמיד שהשקיע את הונו בנכסי נדל”ן בתל-אביב, בירושלים ובטבריה. יחסיהם של בני משפחת מיכאקשווילי עם הדיירים אברהם וילנד ורבקה ושלמה אשכנזי, מעוררים לא מעט חיכוכים. במארס 1973 שולחים בעלי בית מלאכה בבניין תלונה, שבה רשום בין היתר: “…אנו בעלי בית מלאכה לחגורות הקיים 14 שנה, מסוכסכים עם בעל הבית במשך שנים בענייני שכר הדירה, ואף הלכנו לבית משפט…”
לפי מאמר של נועם שביט בעיתון ‘גלובס’ מדצמבר 2008 ניתן להבין כי מאבקי הירושה במשפחה, לאחר מותו של האב משה נגררו לכדי פעילות פלילית:
את עיזבונו חילק מחקשווילי בין חמשת ילדיו: הבן אהרון ישר מחקשווילי (שנפטר ב-94′ בגיל 87), בן נוסף ושלוש בנות, שלא נישאו ואין להן ילדים. אחת הבנות היא רחל מיכקשווילי ז”ל. לאהרון מחקשווילי היו ארבעה ילדים, אך במשך השנים הוא הפקיד את ניהול עסקיו בידי שלוש אחיותיו. ילדיו של מחקשווילי, שהוכרזו כעת כיורשים החוקיים, הגישו לרשם הירושות בקשה לצו ירושה ואז התברר להם כי אצל הרשם הופקדה צוואה מזויפת של דודתם רחל, ה”מורישה” את הנכסים לגורמים אחרים. הם מיהרו להגיש תלונה במפלג ההונאה של משטרת ת”א.
כיום עדיין פועלות ארבע חנויות בקומת הקרקע של ‘בית זיידמן’: חנות תכשיטים, חנות יינות, חנות אופניים וחנות לאביזרי אופנה.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
בסרטון זה מצולמים הבתים ההיסטוריים שמקיפים את חיבור הרחובות: נחלת-בנימין, שפ”ר וגרוזנברג. בין היתר ניתן לראות בסרט בבירור, גם את בית זיידמן.
בסרטון זה מצולמים הבתים ההיסטוריים שמקיפים את חיבור הרחובות: נחלת-בנימין, שפ”ר וגרוזנברג. בין היתר ניתן לראות בסרט בבירור, גם את בית זיידמן.
בית זיידמן בשנת 1923. הצילום באדיבות עמיר אבנצ’יק, הנין של דוד יהלום.
