בֵּית יַעֲקׁב אֶלְקַיָים
בית אלקיים – רחוב מלצ’ט 42, פינת רחוב בר-אילן.
שכונת ‘שבת אחים’ הוקמה באזור של דיונות חול, שהיה בתחילת המאה ה-20 שומם כמעט לחלוטין, מלבד מספר כרמים שהיו בבעלות תושבי המקום הערבים. עד שהיהודים הספרדים התיישבו על האדמות שרכשו, היו כבר השכונות הוותיקות כמו ‘אחוזת בית‘ (‘תל-אביב’), ‘נחלת בנימין‘ ו-‘מרכז בעלי מלאכה’ הסמוכה, נטועות עמוק בקרקע. בראשיתה של תל-אביב המינוח ‘שכונה’ ניתן למיקבץ קטן יחסית של בתים. ‘שבת אחים’ למשל, השתרעה על-פני 600 מ”ר בלבד וכללה בסך-הכל 35 בתים.
יעקב אלקיים היה אחד ממנהיגי העדה הספרדית והבית שנבנה עבורו ועבור משפחתו היה הגדול והבולט מבין הבתים של ‘שבת אחים’. על תכנון הבניה הופקדו המהנדסים הנרי ליברסון וליאון פינשטיין (שבנו גם את בית רוז’נסקי ברחוב התבור 39).
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב מלצ’ט, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית יעקב אלקיים.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב מלצ’ט, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית יעקב אלקיים.
אגפים מהבית ששימש תחילה רק למגורי המשפחה, הושכרו בהמשך לדיירי משנה וקומת הקרקע הוסבה למכולת שכונתית. מאוחר יותר הפך חלק גדול מהמבנה למשכן עבור בית הכנסת ‘בית יהודה’. אולם בית-הכנסת שנשכר ממשפחת אלקיים על-ידי מספר מתפללים, עורר בשנות ה-60 חילוקי דעות משפטיים שהייתה להם תהודה נרחבת בעיתונות. מתוך גיליון ה-6 במאי 1963 של עיתון ‘מעריב’:
בית הכנסת בית יהודה ברחוב מלצ’ט 42 בתל-אביב יינעל על מנעול, ספרי התורה שבו יוצאו ויועברו למקום אחר והציבור שהתפלל בו עשרות שנים יצטרך לחפש מקום תפילה חדש. צו הפינוי נגד בית-הכנסת ניתן על-ידי בית המשפט של המדינה בכל שלוש הערכאות, לאחר שהאנשים שהיו רשומים בחוזה השכירות כשוכרי הדירה נפטרו. התביעה הוגשה נגד עזבון המנוח מנדל מורגנשטרן, האחרון מבין שלושת השוכרים שנפטר.
טענת התביעה: אבי התובע (י. אלקיים) השכיר את המושכר לשלושת האנשים הפרטיים על-פי חוזה השכירות ולאחר שהנ”ל נפטרו הרי פקעה השכירות. השיבו על-כך הנתבעים: המתפללים הם גוף מאוגד אף כי לא נרשם כחוק. שלושת האנשים שכרו את המושכר בתור גבאי בית הכנסת. השופט זוהר, בבואו לחרוץ את גורל הדירה מציג את השאלה: האם הושכר המושכר לשלושת האנשים אישית או בתור נציגי בית הכנסת. ובהסתמכו על החוזה שנחתם בין הצדדים מגיע הוא למסקנה, כי נשכר על-ידי החותמים על החוזה, אישית. משהפך פסק הדין לסופי מיהר משרד הדתות לתקן את החוק כדי למנוע סגירה סיטונית של בתי כנסת בכל חלקי הארץ.
ההמשך היה עגום. תולדות הבית בסוף המאה ה-20 היו רצופות שיממון ועזובה. כל מי שהלך באזור הזה לקן הצופים של שבט ‘קהילה’, שנמצא ממש בשכנות ל’בית אלקיים’, זוכר את הבית הפינתי הנטוש והמוזנח שבמשך שנים גם היה מוקף גדרות.
משרד האדריכלות שהופקד בשנת 2014 על בניית המבנה החדש, אשר הוקם על חורבות הבית המקורי, הצליח במידה רבה לרבע את המעגל. מצד אחד נוספו שלוש קומות והבניין הורחב עד כדי כך שלא נותר דבר מאופיו ההיסטורי, מאידך, נשמרו הקווים הכלליים עם מרפסות השמש המעוגלות, עם פיר חדר המדרגות ובו חרכים מלבניים, ועם האגף המערבי, הבולט החוצה בצורת קשת.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
