בּוּרְגוֹנְדִי

דוכסות בורגונדי מילאה תפקיד חשוב במהלך ימי-הביניים, כאשר שליטיה ניהלו את ענייניהם בתבונה ובערמומיות והרחיבו את גבולות הדוכסות עד הולנד בצפון ועד פרובנס בדרום. רק בשנת 1477, ב”קרב ננסי” בו הובס המלך הבורגוני שרל הנועז, הצליחה צרפת לספח אליה את בורגונדי ולהפוך אותה לחלק מהממלכה.

חבל בורגונדי של ימינו משתרע על-פני 31,593 קמ”ר, במזרח צרפת. החבל מחולק לארבע נפות, שוות פחות או יותר בגודלן: קוט ד’אור, סאון ולואר, נייבר ויוֹן Yonne. בעקבות רפורמה אדמינסטרטיבית, אוחד החבל בשנת 2016 עם פרנש-קונטה, והאזור כולו נקרא כעת בורגון-פרנש-קונטה. עבור תושבי מזרח צרפת, ההתייחסות לחבלי הארץ נותרה על-פי החלוקה המסורתית. מדובר באחד האזורים הקסומים של צרפת, אזור שיובלי נהרות מפרים את אדמותיו הדשנות ושבין שדותיו הירוקים שזורים כפרים וערים עתיקות אשר בתחומיהן מבנים קדומים, עתירי-חן. בורגונדי היא ארץ החרדל והיינות המשובחים, והיא משמרת היטב את ניחוחות המסורת של ימי אירופה הפיאודלית.

העיר דיז’ון היא בירת בורגונדי. ימי התהילה של העיר, עת הייתה בירתם של אותם דוכסים מיתולוגיים, נשקפת היטב מ’ארמון הדוכסים‘ המרהיב, שמשמש כמשכן, הן לבית העירייה והן למוזיאון האומנויות.  הכניסה למוזיאון חינם. הוא פתוח בכל ימות השבוע, למעט ימי ג’. שוטטות רגלית ברובע העתיק, השוכן בסמוך לארמון, תאפשר לתייר לצפות בחטף, במרבית אתריה החשובים של דיז’ון. כנסיית נוטר-דם ומבנה אופייני מרשים בשם הוטל דה-ווג, הנמצא ברחוב ציורי, הם האתרים שכדאי להעניק להם תשומת-לב מיוחדת. עבור 5.00 € ניתן לטפס את 316 המדרגות, במעלה מגדל פיליפ-לה-בּון  ולצפות מגג המבנה על העיר כולה ועל סביבותיה. לשכת התיירות של דיז’ון מארגנת סיורים מודרכים אל המגדל. הסיורים מתקיימים באנגלית ובצרפתית.

דיז’ון, ששמה מזוהה עם מותג החרדל המפורסם ביותר בעולם, מוקפת בשדות של פרחי חרדל ובה היה ממוקם מפעל אמורה ההיסטורי. חברת אמורה חדלה להתקיים בשמה המקורי והפכה לחלק מקונצרן המזון Unilever. בכל שנה נערך במרכז הקונגרסים העירוני, אחד הירידים הגדולים של צרפת: היריד הגסטרונומי. דיז’ון גם מארחת, אחת לשלוש או לחמש שנים, את תערוכת הפרחים הנהדרת: פלוריסימו. התערוכה הבאה תיערך ככל הנראה בשנת 2026.

קוט ד’אור, המחוז בו שוכנת דיז’ון, ידוע בכל העולם בזכות היינות המובחרים שלו. הבולטים שבהם הם ‘פּינוֹ נוּאַר’, יין אדום שהולך מצוין עם בשר צלוי וגם עם גבינות בּרי ואליגוטה בורגונדי שנחשב ליין לבן משובח, אשר מסתדר היטב עם מאכלי-ים ועם סושי. מתבקש כמובן לערוך ביקור במספר יקבים, במהלך הטיול במחוז. ניתן לעשות זאת למשל באזור Côte de Nuits, שם בעיירות הטובלות בתוך כרמים, מצויים לא מעט יקבים. 

העיר שאולי מייצגת את בורגונדי באופן האותנטי ביותר, היא בּוֹן . זו עיר היסטורית ושרמנטית שבתחומיה מצוי אחד המבנים היפים בחבל כולו: Hôtel-Dieu – בית-חולים היסטורי שהוקם ב-1443 עבור החלכאים והנדכאים של האזור – ושימש מעין הוספּיס עד סוף המאה ה-20. כיאה לישוב מרכזי על דרך היין, הוקם בבון מוזיאון היין של בּורגונדי. כעשרים ק”מ מערבית לבון, שוכן הארמון של רוֹשפּוֹ. הביקור כאן הוא מסע אל נבכי תקופת ימי-הביניים. בחדר-המשמר, מוצגים לראווה כלי נשק מאותם ימים: חרבות, כידונים, חליפות-ברזל, ועוד. את הסיור בארמון אפשר לשלב עם ביקור בישוב חביב, שנמצא בהמשך הדרך לכיוון מערב ושמו ארנאי-לה-דוק.

צפונית לדיז’ון, בסמוך לישוב מונטבַּר, נמצא מנזר פונטניי. כל-כך נפלא, שכל מילה מיותרת. ביקור חובה… בין דיז’ון לבין מונטבר, כדאי לחנות ולו לשהות קצרה, ב-Flavigny בה צולם הסרט ‘שוקולד‘ עם השחקנית ז’ולייט בּינוש. הישוב שהיה ידוע מזה דורות בייצור ממתקי אניס, הוסיף לאחרונה בעקבות הסרט, את השוקולד לסוגיו, לרשימת המוצרים הנמכרים בחנויות של העיירה.

המחוז הדרומי של חבל בורגונדי, סאון ולואר, הוא המאוכלס והמתועש שבין ארבעת המחוזות. מקון היא עיר המחוז המרכזית. כדאי לטפס במעלה המגדל הדרומי של קתדרלת סנט-וינסנט כדי לערוך תצפית על העיר כולה ועל עמק הסאון. הגשר הישן סן-לורן, שעובר מעל הנהר, מהווה סמל למקון. קלוּנִי ממוקמת 25 ק”מ ממקון. המנזר הבנדיקטיני של קלוני שימש במשך מאות שנים, מאז נבנה במאה העשירית, כבית-התפילה הגדול ביותר בעולם הנוצרי. מי שכבר עוצר בעיר זו כדי לבקר במנזר,  יוכל באותה הזדמנות לסור גם אל “מגדל הגבינות”. מעט צפונה לקלוני נמצא ארמון יפהפה מימי לואי ה-13.

הישוב טורני נמצא דרומית לעיר שַׁלוֹן-סיר-סאון והוא מפורסם בזכות הכנסייה היפה סן-פילברט. שתי נקודות נוספות מעניינות במחוז סאון ולואר: העיר לֶה-קְרֵסוֹ, שהארמון שלה היווה בעבר בית-מלאכה לייצור כלי-בדולח עבור המלכה מארי-אנטאונט, וכיום הוא מאכסן מוזיאון, וכן העיר Autun שנוסדה בימי הקיסר אוגוסטוס ובתחומיה שרידים מהתקופה הגאלית וגם קתדרלה מרשימה. אוטון היא גם אחד משערי הכניסה אל שמורת הטבע הפסטורלית מורבן. השמורה משתרעת בלבה של בורגונדי, על-פני המחוזות השונים. יערות צפופים ומשטחי אחו נרחבים עוטפים גבעות ירוקות. שמורת מורבן היא מקום אידאלי לטיולי הליכה רגליים, באוויר הצח.

מחוז נייבר מכסה את חלקו המערבי של החבל. הנשיא הצרפתי פרנסואה מיטראן החל כאן את דרכו הפוליטית. הוא כיהן כראש העיר של שטו-שינון המורבנית ואחר-כך נבחר להיות ציר בפרלמנט, מטעם מחוז נייבר. נוור – Nevers היא העיר החשובה והמרכזית של נייבר. ארמון הדוכסים המקומי נבנה במחצית השניה של המאה ה-16, בסגנון הרנסנס – והוא למעשה הארמון הראשון מסדרה ארוכה של ארמונות שהוקמו בעמק הלואר. יש כאן קתדרלה עם מגדל מלבני מיוחד וכנסיה מן המאה ה-11, בשם סנט-אטיין. הכנסיה צנועה ונעימה למראה. בנוסף, העיר מציעה מוזיאון מצוין לאמנות וארכיאולגיה, ובו מוצגים ציורים נפלאים מתקופת ימי-הביניים וכן אוסף עשיר של כלי קרמיקה. נוור היא בירת הקרמיקה של האזור.

העיירה דסיז שוכנת דרום-מזרחה לנוור, במעלה נהר הלואר, על אי קטן בין שתי זרועות הנהר והיא מתאימה לחניה רומנטית, בה רצוי לשלב ארוחה, במסעדה המקומית החביבה. צפונה לנוור מצויה כנסיית לָה-שַׁרִיטֶה, תחנה ידועה על הדרך ההיסטורית של הצליינים הנוצרים בדרכם לעיר הספרדית סנטייגו דה קומפוסטלה. עוד בנייבר: טירת בַּזוֹש שכאילו הוכנה על-פי ציור מתוך ספר אגדות קלאסי, עם מגדלי-שמירה, צריחים עגולים וגגות רעפים. מיקומה של הטירה בסביבה כפרית, משרה על המקום נופך דמיוני.

מחוז יון, בצפון בורגונדי, מרכז חלק ניכר מן האטרקציות של החבל ובמידה שהזמן המוקדש לבורגונדי קצר משלושה ימים, כדאי להתמקד באזור זה ובקוט ד’אור.

הרובע העתיק של אוקזר, בירת מחוז יון, הוא בלא ספק פנינה ארכיטקטונית, גם על רקע הערים ההיסטוריות האחרות בבורגונדי. את שמה של העיר יש לבטא: “אוסר”… בין היתר אין להחמיץ בעיר זו ביקור בקתדרלה הגותית, במנזר המונומנטלי סן-ז’רמן, במגדל השעון ובכנסיית סנט-פייר. לאוקזר קבוצת כדורגל מהוללת, שאף זכתה באליפות ובגביע הצרפתי והיא מקור גאווה עבור התושבים. באוקזר מסעדה מצויינת: Barnabet. גם לעיר Sens, בפינה הצפון מערבית של יון, מרחק 115 ק”מ בלבד מפריז, קתדרלה גותית מרהיבה הנושאת את השם סנט-אטיין.

מן העבר השני של המחוז, על הגבול עם נייבר, שוכן הישוב Vézelay ושם על ראש גבעה, מתבלטת לתפארת, הבזיליקה לה מדלן, שיופיה וחשיבותה ההיסטורית, כתחנה בדרך אל ארץ הקודש, בימי מסעי-הצלב, זיכתה אותה בתואר הנכסף כאתר מורשת של אונסקו.