בית אריאב
בית אריאב – רחוב חיסין 29, פינת תרס”ט 9.
בשנת 1934 נשכרה הכוכבת העולה של האדריכלות הארצישראלית, ג’ניה אוורבוך, בידי מרים וחיים אריאב, כדי לתכנן עבור משפחתם את הבית שנבנה צפונית לשדרות רוטשילד, מול השדה הריק, שיהפוך תוך שנים ספורות ל’כיכר הבימה’. אוורבוך נעזרה בעבודתה, בבן-זוגה ושותפה למשרד, שלמה גינזבורג. ביולי 1934 שולח חיים אריאב מכתב לעיריית תל-אביב: “רצוף כאן תרשים הסביבה בה נמצא מגרשי (שכונת ריקליס) עליו עומד אני להקים בית בהתאם לתוכנית שהוגשה למחלקה הטכנית.” לפי צילום ישן משנת 1937, אשר צולם מהאוויר, ניתן להבחין כי באותה עת ניצבו לאורך רחוב תרס”ט, בין שדרות בן-ציון לבין רחוב דיזנגוף, ארבעה מבנים בלבד: ‘בית לבונטין’ (תרס”ט 1), הבית ברחוב תרס”ט 5, ‘בית מטמון כהן‘ וכן ‘בית אריאב’.
חיים אריאב (1957-1895) נשא לאשה את מרים לבית קובנסקי, בשנת 1919. השניים עברו לגור בבית-הכרם בירושלים, שם למד חיים משפטים וניהל את פעילותו הציבורית. בתחילת דרכו הפוליטית, וכן בתקופה בה נבנה הבית, כיהן אריאב בתפקיד מזכ”ל התאחדות האיכרים. לאחר קום המדינה הוא נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים (הכנסות השניה והשלישית). בעת שהותם בירושלים, במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, נולדו שני בניהם של מרים וחיים, אהוד (אודי) ואוריאל (אורי) אריאב.
‘בית אריאב’ נבנה כבית דירות בן שלוש קומות. באגף המזרחי, הפונה לשדרות תרס”ט עמדו שלוש דירות מרווחות, שבכל אחת מהן ארבעה חדרים, ואילו באגף הפונה לרחוב חיסין, נבנו שלוש דירות, בנות שלושה חדרים כל-אחת. בנוסף, היה חדר כביסה על הגג, ששימש מאוחר יותר כדירת חדר. מלבד בני משפחת אריאב , ניתן למנות מבין הדיירים שגרו בבניין, בעשרות השנים הראשונות, את יהודית ואהרון וולקינד, את פסח ומלכה לוסקי ואת משה ושפרה וולפסון, וילדיהם ורדה, תדי ודודו.
למעט קיוסק שמכר גזוז בקומת הקרקע, שאר דירות הבניין יועדו למגורים בלבד. אלא שבחלוף השנים, ובעיקר לאחר שתיאטרון הבימה פתח את שעריו לקהל, נוצר צורך בשטחי מסחר. ראשונה, נפתחה כאן חנות למוצרי חשמל של חיים שכטר. בספטמבר 1954 מתקבל בעירייה מכתב של האדריכל שלמה גפשטיין, המעיד על הביקוש הקיים לחנויות: “סביבת בית הבימה התפתחה מאוד בזמן האחרון. בניינים חדשים נבנו כמעט על כל המגרשים הפנויים ומספר התושבים גדל במידה ניכרת. מורגשת דרישה חזקה לבית מסחר לצורכי הילדים במכשירי וספרי לימוד. בבית מר חיים אריאב, שדרות תרס”ט 9, בסמוך לחנות הקיימת של צורכי חשמל, יש מקום לפתיחת חנות קטנה למטרה זו. מר אריאב הסכים לפתיחת החנות בהתאם לתוכנית המצורפת בזה, והגברת דבורה וינטרוב מוכנה לפתוח את החנות לספרי לימוד ומכשירי כתיבה.”
בסוף שנות ה-50 פתחו במקום, בני הזוג מלכה ויואל מֶר, מזנון עממי שנקרא ‘מפגש הבימה’. לא חלף זמן רב והיחסים בין בעלי הבית, לבין הזוג מר, התערערו. בעוד משפחת אריאב ביקשה להשכיר את אחת מדירות המבנה לצורך הקמת בית קפה שישרת את המבקרים בתיאטרון ובהיכל התרבות, ראה בכך יואל מר, פגיעה משמעותית ביכולת שלו להתפרנס. האירוניה היא שפתיחת המזנון שלו עצמו, לוותה אף היא בהתנגדות נחרצת, מתוך נימוקים דומים. כך נכתב במכתב ערעור של ‘אחוד הסוחרים בישראל’ (נובמבר 1959): “בזה הרינו להביע את התנגדותנו הנמרצת ביותר לאישור הרישיון לחנות למכירת מצרכי מזון של מלכה ויואל מר, בשדרות תרס”ט 9, בית אריאב. עלינו לציין במיוחד שרק לפני זמן קצר נפתחה חנות בשדרות בן ציון 31, וברחוב חיסין קיימות שתי חנויות מכולת, כך שפתיחת חנות נוספת בשדרות תרס”ט תהרוס את החנוונים הקיימים ותביא אותם לסגירת החנויות.” ההתנגדות נדחתה והמזנון הופעל.
וכך כותב יואל מר בנובמבר 1964: “הנני להעיר את תשומת ליבכם שבעלי הבית, הגברת מרים אריאב ובניה, הגישו בקשה לקבלת רישיון לבית קפה על ידי קיר הגובל עם חנותי. רישיון כזה יפגע בעצם קיומי ופרנסתי, ובפרט שמטרת הרישיון מצידם, אך ורק בצע כסף, היות ופרנסה יש להם בשפע. ולכן אקווה שגם הפעם תתחשבו איתי וכאשר תובא בקשתם לדיון בוועדה לא תיתנו יד למזימתם להרוס קיום של משפחה שלמה.” לאחר מסכת התכתבויות, קיבל אורי אריאב מכתב דחיה, באוגוסט 1970. מאידך, אושר לו שימוש חורג המאפשר הסבה של דירת מגורים למשרד רואי חשבון.
חיים אריאב נפטר ביוני 1957 ממחלת לב. אודי אריאב הפך לאגרונום ועבר לגור בכפר שמריהו. אורי אריאב נישא לאביבה כרמלי ב-1946 ונולדו להם שלושה ילדים. אם המשפחה, מרים אריאב נפטרה בנובמבר 1979, שש שנים לאחר שהמשפחה ידעה טרגדיה. שי, הנכד של חיים ושל מרים, נהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים. מתוך אתר ‘יזכור’ של משרד הביטחון: “שי, בן אביבה ואורי, נולד ביום כ’ בתמוז תשי”ד (21.7.1954) ברמת-גן. ברוך כשרונות, אציל נפש ויפה תואר. התגייס לצה”ל בסוף אוקטובר 1972 והוצב לחיל התותחנים. נפל בקרב הבלימה ברמת-הגולן (7.10.1973) והוא בן תשע-עשרה בלבד.”
‘בית אריאב’ שופץ ושומר על-ידי משרד האדריכלים של ניצה סמוק, בשנת 2017.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
