בית האחים בכר – רחוב לילינבלום 35, פינת נחלת בנימין 58.

‘בית האחים בכר’ שוכן מרחק של עשרות מטרים בלבד מתחומיה של שכונת ‘אחוזת בית‘ ההיסטורית. הבית תוכנן בשנת 1922 על-ידי האדריכל יהודה מגידוביץ’, עבור האחים בכר. משפחת בכר עלתה לארץ מבולגריה בסוף המאה ה-19. שלושה מהאחים הקימו בית עסק בשותפות. על נייר המכתבים של בית העסק נכתב: “האחים בכר, יפו–דמשק. מרכז: בירות. גלנטרי, מיני בשם וכובעים.” רק אחד מהאחים, יצחק בכר, התגורר לזמן קצר עם משפחתו בבניין ברחוב לילינבלום. דוד בכר היה המוביל בכל המשאים והמתנים מול ספקי השירותים. האח השלישי שהיה שותף בעסקי ‘האחים בכר’ היה מעורב רק באופן סמלי בענייני הבית. כבר בשנת 1926 מושכרים שטחים בבית למשרדים ולצרכי מסחר. 

בחלוף השנים האחים פיצלו את עסקיהם ופנו איש איש לדרכו, כשככל הנראה נותרו בהם לא מעט משקעים. עד כדי כך שיצחק שולח מכתב לעירייה בשנת 1932 ומתלונן על פעולות שעושה אחיו דוד מבלי ידיעתו: “…אני מתכבד להודיע שאתמול בלילה  נהרס חלק מהגדר של הבית. היות ואני לא בקשתי שום בקשה לכך, אני מבקש לברר את הענין בלי אחור ולבטל כל מיני רשיונות שניתנו במקרה עבור שנויים או בנין צריפים בחצר, על פי בקשת אחד הבעלים בלבד.” סוף דבר לפי המשתמע מן הניירת, דוד קנה את חלקו של יצחק ו’בית בכר’ נרשם על שמו בלבד.

הפיצול גרם לאחים להסב את מקצועם, ויצחק למשל, הפך להיות יבואן של מספוא, תבואות וסחורות גומי. דוד בכר לעומתו, היה אחד ממייסדי בנק קופת-עם, חבר בוועד העדה הספרדית וחבר הנהלה ב’חברא קדישא’. הוא נפטר זמן קצר לאחר קום המדינה. לאחר מותו מופנים כל המסמכים הנוגעים לבניין ל’יורשי דוד בכר’.

מאמצע שנות ה-20 התמקמו, כאמור, בתי עסק שונים בזה אחר זה במבנה. שנים רבות ישבו במקום בית דפוס, משרדו של עורך-הדין גפני ו’בית מלאכה לחייטות’ של מר וייס. לפי צרכי בתי העסק, נערכו שינויים קלים בבניין: נפתחו ונסגרו פתחים, נאטמו חלונות, פורקו מרפסות ונפרצו גדרות. בשנת 1949 מתלונן הסנדלר יהודה מזרחי: “אני הח”מ סנדלר לפי מקצועי, מחזיק סנדלריה ב’בית דוד בכר’. נודע לי שבעל הבית התקשר עם אחד משכני הבית בהסכם, לפיו ישקיע השכן כסף בשינויים שיוכנסו בבנין, במטרה להפכו לחנויות. שנויים אלו יקפחו את מעמדי כאשר ישלל ממני מקום עבודתי כסנדלר. אני מבקש בכל לשון של בקשה להמנע מהרשות כל שנוי בבנין הנ”ל, באשר שנוי זה בנפשי ובנפשות בני משפחתי.” בשנת 1951 מגיע לעירייה מכתב מטעם המחלקה לעבודה סוציאלית, כדי להגן מפני פינוי, על בעליו של קיוסק שנמצא בחזית הבית הפונה לרחוב נחלת-בנימין: “מר רוטלוי בן 63, תושב תל-אביב מאז 1934. הוא עור בעינו האחת. אשתו עוזרת לבעלה בעסק. אין להם ילדים. לדעתנו אין אפשרות לשלול מאת מר רוטלוי את מקור פרנסתו הנוכחי – בשים לב לגילו הגבוה.”

באמצע שנות ה-70 רכש ‘בנק המזרחי’ את הנכס, ובתחילת שנות ה-90 נוספה לו קומה רביעית. בעת העבודות להכשרת הבניין כסניף בנק, נמחקו חלק מהפיתוחים ומהעבודות המקוריות של מגידוביץ’, אבל למרבה המזל, כאשר ‘בית האחים בכר’ שופץ ושוחזר בשנת 2019, במסגרת עסקת נדל”ן, הושבה לו חזותו המקורית, על-פי כללי השימור המחמירים הנהוגים בשנים האחרונות. כיום, משמש הבניין כבית-מלון.