בית משפחת מגנט
בית משפחת מגנט – רחוב בן-זכאי 6.
רחוב יוחנן בן-זכאי הוא רחוב קצר בלב תל-אביב, שכל אורכו 100 מטר בלבד, מתחילתו ברחוב מונטיפיורי ועד סופו ברחוב אחד-העם. מרבית הבתים ברחוב נבנו בראשית שנות העשרים, כאשר הבולט שבהם הוא בית הספר היסודי ‘אחד העם’. בתי המגורים שנבנו בשכונה באותה תקופה, היו בתים בני שתי קומות שנבנו בסגנון אקלקטי.
הבית ברחוב בן זכאי 6 קם בשנת 1924 עבור משפחת מגנט בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ’. מגידוביץ’ שהיה חרוץ ללא תקנה, הסתובב באותה עת בין לא מעט אתרי בניה עליהם היה מופקד, ולכן האציל סמכויות על הקבלן קורץ, שסייע בידיו בבניית הבית הזה. בכל אחת משתי הקומות היו ארבעה חדרים ועל הגג נוסף חדר כביסה קטן וכן מחסן קטן.
משה מגנט שהיה בנקאי ברוסיה, נאלץ לעשות הסבה מקצועית לענף הבניין לאחר שעלה ארצה. מאוחר יותר הוא השתמש בחסכונותיו וחכר בשיתוף עם המהנדס עמנואל טובים ועם קבלן בשם דולגין את בית החרושת ‘סיליקט’, שנמצא על הגבול בין השכונות נורדיה ותל-נורדוי, במקום בו עומד כיום ‘בית כלל’. בשנים 1929 עד 1936 סיפק בית החרושת לבנים למרבית הבתים שנבנו בתל-אביב.
במועד האכלוס, התמקמו בני משפחת מגנט בקומה העליונה, ואילו את קומת הקרקע השכירו למשפחת ברגר שזה עלתה ארצה. ג’ניה ברגר, אחת מבנות המשפחה, הפכה לימים לציירת מפורסמת ולאמנית קרמיקה. היא נישאה ליהודה גבאי, ממייסדי ‘תיאטרון האהל’. אחיה של ג’ניה, אביגדור, הפך כעבור שנים למנהל בתי הזיקוק בחיפה.
בשנת 1940 כשמשה מגנט כבר צבר הון בעסקאות נדל”ן, עברו בני המשפחה לבית מרווח יותר בשדרות רוטשילד. את הבית ברחוב בן-זכאי מכרו לשמחה ויהודית בלאס. באותו שלב גם משפחת ברגר כבר עזבה את המקום. משפחת בלאס התגוררה בקומה העליונה ואת קומת המבוא הפכו למשרדו של שמחה בלאס שהתמחה בהנדסה הידראולית. בשנת 1949 מכרה המשפחה את הבית לסוכנות היהודית. שמחה בלאס ראה הצלחה בעבודתו והתמנה למנהל תיכנון המים לישראל ויועץ לממשלה בענייני מים. תפקידו חייב מעבר דירה. כעבור 17 שנה העבירה הסוכנות את ‘בית משפחת מגנט’ לידי ה’מכללה למנהל’ מיסודה של הסתדרות הפקידים.
בשנת 1998 כותב העיתונאי עמית לוינסון במדור ‘בתים מספרים’ ב’עכבר העיר’: “ב-1993 פונה הבניין. הבעלים, קרן מקפת, פנה לאדריכל אלישע רובין ששיקם ושיחזר את הבית בטעם רב.”
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
הבית בשנת 1996. מתוך תיק תיעוד של עיריית תל-אביב.
הבית בשנת 1996. מתוך תיק תיעוד של עיריית תל-אביב.
