דוֹרְדוֹן

אורחות חייו של האדם הקדמון, ניכרים היטב מתוך המערות הרבות, הפזורות בעמקים הפוריים של מחוז הדורדון. אין עוד כמעט אזור בעולם, בו ניתן ללמוד על התקופה הפרהיסטורית כמו באזור זה, בחלקה הדרום מערבי של צרפת. מחוז דורדון, אחד מ-12 המחוזות של חבל נובל אקיטן, קרוי על-שם הנהר החוצה אותו ממזרח למערב, והוא משתרע על מרבית שטחה של פֶּרִיגוֹר. השם הרשמי הוא דורדון, אבל מרבית הצרפתים מעדיפים להשתמש במינוח המסורתי, שהיה נהוג עד ימי המהפכה הצרפתית, וכך גם ארבעת חלקי המחוז מכונים: פריגור השחור, פריגור הסגול, פריגור הלבן ופריגור הירוק.

בירת הדורדון היא פֶּרִיגֵה. העיר יושבת לגדתו של נהר Isle, ממש בלב המחוז. בעיר פּריגה שהעניקה לאזור כולו את שמו, אווירה פרובינציאלית נינוחה, אופיינית לערי השדה בהן המורשת הצרפתית חזקה מהתהליכים הגלובליים. פּריגה (40,000 תושבים) נמצאת 500 ק”מ דרומית לפריז, 440 ק”מ מערבית לליון, 140 ק”מ מזרחית לבורדו ו-280 ק”מ צפונית לטולוז. אין בישוב עצמו אתרים יוצאי דופן, ולמעט הקתדרלה הביזנטינית מרובת הכיפות ‘סנט-פרונט’ והמוזיאון המחוזי, אין סיבה מיוחדת להתעכב כאן יתר על המידה. פּריגה משמשת בעיקר כבסיס יציאה לטיולים וכמרכז גסטרונומי חשוב.

דווקא סַרְלַה-לַה-קַנֶדַה הקטנה יחסית, בחלק המעניין ביותר (השחור) של פּריגור, היא העיר בה מרבית התיירים יעדיפו להשתכן. סרלה יפה ונעימה, עם רובע ציורי מימי-הביניים שהוכרז כאתר לשימור ואשר שימש תפאורה לאינספור סרטים. את הסיור במרכז ההיסטורי יש לבצע בהליכה רגלית וניתן לעקוב אחר השביל שסומן בחצים צהובים, על-ידי לשכת התיירות. מטיילים המוגבלים בזמן, יוכלו לסור אל ‘מגדלור המתים’ – אחד האתרים הייחודים של הישוב. בכל שנה נערכים כאן שני פסטיבלים מעניינים: בחודש יולי, מתקיים פסטיבל תיאטרון, ובחודש נובמבר פסטיבל סרטים.

בֶּרזֶ’רַק, בחלק הסגול של דורדון ונונטרון בחלק הירוק, הם שני ישובים עירוניים נוספים, הראויים לתשומת-לב ומצדיקים ביקור קצר. אגב, סירנו דה-ברז’רק המפורסם, לא ביקר מעולם בישוב שעל-שמו הוא קרוי. מבין הכפרים והעיירות רצוי שלא להחמיץ את סן-ז’ון-דה-קול בפריגור הירוק, וכן מספר עיירות מימי-הביניים, בדרום המחוז, באזור יפהפה, ובהן בולטות: מונפזייה, Belvès הקסומה, בֵּיינָאק, בירון, ובעיקר דום היושבת על מצוק וממנה נשקף מראה נהדר של עמק הדורדון. העיירה הציורית לה רוק גז’אק היושבת במיקום דרמטי למרגלותיו של מצוק, 12 ק”מ דרומית לסרלה, זכתה לפני שנים אחדות בתואר היומרני: “העיירה היפה בצרפת”!

מרבית המערות והאתרים הפרהיסטוריים של פריגור, מרוכזים בסמוך לאפיקו של נהר הוֶוזֶר. מעל הכל, מצויה כאן מערת לַסְקוֹ המפורסמת. המערה נחשפה בשנת 1940 בידי ארבעה נערים הרפתקנים, שיצאו לחפש מעבר מסתורי. המעבר היה אמור להוביל מגבעות לסקו, שבעיבורי הישוב Motignac, אל המבצר העירוני. הם אכן מצאו מעבר תת-קרקעי וזה הוביל אותם אל תוך המערה הכי מפורסמת בעולם, וכל השאר פרה-היסטוריה…

קירות המערה מכוסים בציורי-קיר, בעיקר של חיות, שנוצרו לפני כ-17,000 שנה. למעשה, אין אפשרות לבקר במערה המקורית. בשל הנזק שעלול להיגרם לציורי-הקיר, החליטו השלטונות להעתיק את יצירות האדם הקדמון, אחד-לאחד, למערה סמוכה. ההעתק שהוא שילוב של מעשה אמן ושל עבודה מדעית, מצוי במערה התאומה: Lascaux II.

הסלע האדיר של סנט קְרִיסטוף ובו חצובה מעין מרפסת ענק באבן גיר, הוא עוד אחד מהאתרים בהם התחבא האדם באותם ימים קדומים. ליד האתר מצוי הפארק הפרה-היסטורי. עוד דרומה מכאן כדאי לבקר ב-Cap Blanc. על קיר אבן גולפו תבליטים של סוסים. המחשבה שהיצירה נעשתה בידי אנשים שחיו לפני למעלה מעשרת אלפים שנה, היא כמעט בלתי נתפסת. הסיורים המודרכים באתר זה מתקיימים בין אפריל לאוקטובר, בלבד. מערת ‘פונט דה גום’ עם ציורי הביזונים, נמצאת אף היא ליד הישוב Les Eyzies. בישוב עצמו ניתן להשלים את המידע בנוגע לעולם הקדום, במוזיאון הפרה-היסטוריה הלאומי. עוד מעט צפונה מאזור זה, נמצאת ‘מערת מאה הממותות‘ ליד הישוב Rouffignac. הסיור במערה זו מתבצע באמצעות רכבת חשמלית ועל-כן הביקור במקום אטרקטיבי במיוחד עבור מטיילים, שגם אנשים שנולדו במאה העשרים, נחשבים מבחינתם ל”אדם הקדמון”.

אזור הפּריגור מצטיין גם בשפע של מערות נטיפים מרהיבות. ה’גרוט די גראן רוק’ היא הגדולה והמרשימה שבין מערות אלו, לכל הפחות מבחינה גיאולוגית. המערה נמצאת במרכזו של צוק הצופה על עמק ה-Vezere, לא הרחק מהישוב Manaurie. ‘מערת פרומיסאק‘, הידועה גם כ”קתדרלת הבדולח”, היא המערה בעלת החלל הגדול ביותר. המקום מתאפיין בפעלולים טכנולוגיים. שימו-לב למופע האורקולי. מתחת לישוב דום קיימת מערה מעניינת וכך גם ‘מערת וילאר‘.

כשמדלגים אלפי שנים קדימה ומתמקדים בתקופת ימי-הביניים ותחילת העת-החדשה, ובעיקר בימים של מלחמת מאה-השנים, מגלים במחוז דורדון עקבות בולטים ומוחשיים לפרק סוער בהיסטוריה הצרפתית. מלבד ישובי הביצורים (הבסטידים) שהוזכרו כאן למעלה, אפשר לבקר במבני דת, ארמונות ומבצרים רבי-הוד.

מארמון קַסְטֵלַנוֹ תצפית נפלאה על העמק. הארמון הפופולארי כל-כך בקרב התיירים, מייצג נאמנה את תקופת ימי-הביניים. הסיור המודרך, באנגלית או בצרפתית, לפי בחירה, יעיל ומקצועי. אפשר לחזות כאן  גם בתצוגת כלי-נשק עתיקים. הכניסה לילדים עד גיל עשר, חינם. במרחק קצר מקסטלנו מצוי אחד המבנים הקסומים של פריגור. מדובר בארמון מילנד שליופיו הרב ולתכולה המרתקת שהוא אוצר, נוספת ההילה של סיפור סינדרלה אודות הרקדנית האמריקאית ג’וזפין בייקר. בייקר שידעה ילדות עשוקה, ניצלה את הצלחתה המסחררת כאמנית, מיד לאחר הגעתה לצרפת, ורכשה את הארמון. במהלך השנים היא אימצה שנים-עשר ילדים מארצות שונות וניהלה משק בית צבעוני במיוחד. בנוסף, מתקיימות פה בכל יום, שתי תצוגות של צייד באמצעות בזים.

בסמוך למערות לסקו, מומלץ לסייר אל הארמון היפהפה של לוס, אשר בקרבתו הכרמים שהולידו את יין מונבּזיאַק המפורסם. באזור הלבן של פריגור, שוכן ארמון נהדר עם אותו שם: ארמון מונבזיאק. הארמון משלב במבנהו את סגנונות ימי-הביניים והרנסנס, באופן הרמוני. מרבית המבצרים והארמונות מוקפים בגנים מטופחים, אבל מספר גנים מתוכננים באופן יוצא-דופן. הבולט שבין גנים אלו Eyrignac, מצוי 13 ק”מ מזרחית לסרלה והוא נחשב לאחד הגנים היפים בצרפת. וליד הישוב Vezec הגנים המרהיבים של מרקסיאק טובלים בצבע ירוק עז.

פּריגור ידועה גם בזכות המטבח המקומי והמטעמים הייחודיים לאזור. אניני-הנפש ואניני-הטעם לא יהיו בהכרח תמימי-דעים באשר לאופן בו מפטמים אווזים כדי להגיע למוצר ה-Foie Gras, שביחד עם פטריות הכמהין, מזוהה עם המקום. אחת המסעדות המשובחות של פריגור נקראת La Table du Pouyaud ואפשר למצוא אותה ביציאה הצפונית מפריגה. המסעדה סגורה בימי ב’. גם מסעדת “אוברז’ דה לה טריף” בישוב סוֹרְג מצדיקה ביקור מיוחד.

האווירה הפרובינציאלית-כפרית, עם החן הצרפתי הכל-כך פסטורלי, באה לידי ביטוי מהנה בעת השוטטות בשווקים האותנטיים, הפזורים במרחבי הדורדון. השוק של סרלה הוא המלהיב שבהם (פועל בימי ד’ ובשבת), אך גם השווקים של פריגה  (בכל הימים) של רופיניאק (יום א’) ושל מונפזייה (יום ה’) מוצלחים למדי.