מָלוֹן גִּינוֹסָר
מלון גינוסר – רחוב אלנבי 118, פינת שדרות רוטשילד 32. מכונה גם כ-‘מלון בן-נחום’.
מלון גינוסר, המוזכר לעתים גם בכינוי ‘מלון בן-נחום’, על שמו של המנהל הראשון שלו, שוכן בשדרות רוטשילד, על פינת רחוב אלנבי. הוא נבנה בשנת 1921 בסגנון אקלקטי המשלב ארכיטקטורה אירופאית עם אלמנטים של המזרח התיכון. תחילה נקרא ‘בית פכטר’ על-שם בעל הממון ששילם עבור הקמת המלון. זהו אחד המבנים שתוכננו על-ידי האדריכל יהודה מגידוביץ’.
בשנת 1936, מעט אחרי שהבעלות על הבניין הועברה למשפחתו של איש הספנות מוריס בנין, הורחב האגף המערבי של המבנה. לפי אתר ויקיפדיה המלון כלל בזמנו כ-25 חדרי אירוח, טרקלין, חדרי מנוחה וקריאה, אולם אירועים וחדר אוכל. החזית הפונה לשדרות רוטשילד מייצגת את המוטיבים הים תיכוניים של המבנה, ולעומתה החזית לרחוב אלנבי מייצגת קווים אירופאיים יותר. בנקודת המפגש הפינתית, מתנשא מגדל מדרגות שבקודקודו כיפה בסגנון אוריינטלי.
כך מפרסם עצמו בית-המלון, במודעה מחודש דצמבר 1923:
פנסיון גנוסר של ב. בן-נחום. תל-אביב, רחוב אלנבי – שדרות רוטשילד. תלפון 38. ת”ד 57. הבית והמקום הכי יפים בכל תל-אביב. מרוהט ומשוכלל יפה. עם כל הנוחות החדישות. וגם המחירים נוחים.
אגב, המילה תלפון נכתבה בת’ במקור.
באמצע שנות ה-30, לאחר שמשפחת בנין רכשה את הבניין, נפתח בקומת הקרקע ‘קפה עטרה’, שהפך למוסד עירוני. הקפה המשיך לפעול עוד שנים ארוכות אחרי שבית-המלון סגר את שעריו בשנות ה-50. אחר-כך הגיעו השנים החשוכות של אתרי המופת של תל-אביב, כשאיש כמעט לא נתן דעתו לערכם ההיסטורי ולחזותם. מסעדות פשוטות, סוכני ביטוח ומשרדי נסיעות החליפו אלו את אלו במה שהיה פעם המלון המפואר של העיר.
בסוף המאה ה-20 הלך מצבו של הבניין והתדרדר. הוא נראה אפרורי ומוזנח, עד שבשנת 2005 זכה לשיפוץ שהשיב לו את חן הקדומים. מתוך ראיון מנובמבר 2011, שקיים העיתונאי עופר אדרת, עם האדריכלית שהובילה את עבודות השיקום:
מצגר-סמוק הקימה בעבר את צוות שימור הבניינים של עיריית תל אביב ומכשירה היום בטכניון את הדור הבא של האדריכלים המתמחים בשימור. כשהיא פותחת את ‘תיק השימור’ של בית המלון הזה, היא מספרת על הדרך הארוכה והמפותלת שעבר הבניין ב-90 השנים שחלפו מימי תהילתו בשנות ה-20 העליזות ועד המצב העגום שבו מצאה אותו ב-2005, כשהחלה בעבודות השימור. “הבניין בלע לתוכו במשך השנים שינויים על גבי שינויים, עד שכמעט כל הערכים שלו נמחקו”, היא אומרת. “כשהתחלנו לעבוד עליו הוא היה פשוט מכוער, חסר טעם וחסר ריח, ולא ידע מה הוא רוצה להיות. מצאנו חדר מדרגות במצב זוועתי – אין לי מלה אחרת לתאר אותו. החלונות היו מעוותים לחלוטין. הקשתות לא היו קשתות.
בצילום של יוסף לויתן, משנת 1924, ניתן לראות פסל שהוצב מעל דלת הכניסה, אלא שכבר אז הדתיים כפו את דעתם על שוחרי האמנות בארץ והיצירה הוסרה ממקומה, בטענה שלא יאה “לעשות לך פסל” בעיר עברית.
בחזית המלון ניתן גם לראות את אחד מעמודי החשמל הראשונים של תל-אביב ואת הטרנספורמטור. תחנת החשמל העירונית הוקמה רק שנה קודם לכן ע”י פנחס רוטנברג.
בחזית המלון ניתן גם לראות את אחד מעמודי החשמל הראשונים של תל-אביב ואת הטרנספורמטור. תחנת החשמל העירונית הוקמה רק שנה קודם לכן ע”י פנחס רוטנברג.
בצילום של יוסף לויתן, משנת 1924, ניתן לראות פסל שהוצב מעל דלת הכניסה, אלא שכבר אז הדתיים כפו את דעתם על שוחרי האמנות בארץ והיצירה הוסרה ממקומה, בטענה שלא יאה “לעשות לך פסל” בעיר עברית.
מלון גינוסר בשנת 1924. צילום: יוסף לויתן.
מלון גינוסר בשנת 1924. צילום: יוסף לויתן.
ציור של מלון גינוסר מאת הצייר נחום גלבוע, מתוך הספר ‘היו זמנים בארץ ישראל’ של מרדכי נאור.
ציור של מלון גינוסר מאת הצייר נחום גלבוע, מתוך הספר ‘היו זמנים בארץ ישראל’ של מרדכי נאור.
