בֵּית הַנְּבִיאִים

בית קצמן התבלט בזכות שתי תופעות ייחודיות לתקופה: ראשית, הוא היה אחד הבתים הראשונים בעיר שנועדו למגורים בדמי שכירות, ושנית, על הקיר שפונה לרחוב אחד-העם הוצבו דיוקנאות של נביאי ישראל מאריחי קרמיקה שיוצרו בבית הספר בצלאל. אמנם אריחים מסוג זה הוצבו כבר קודם לכן בבית וילסון, ברחוב קלישר, אבל כאן לראשונה ניכרת השפעה של תקופת הרנסנס באירופה. במקום דמויות של קדושים נוצריים, בוריס שץ צייר את דמויותיהם של הנביאים ישעיהו, ירמיהו, אליהו וכן של המלך דוד. מדיוקנאות אלו ניתן ליהנות ולהתרשם גם עכשיו.

ביולי 1925 מתפרסמת מודעה בעתון הארץ: “מלון ופנסיון משפחתי – ארוחות פרטיות. מלכה השכל. לב תל-אביב, רחוב אחד-העם, בית קצמן.” מלבד הפנסיון, שאר הדירות היו מאוכלסות בדיירים פרטיים, למעט דירה אחת ששימשה כבית הכנסת ‘ברית ישורון’. בני הזוג אליעזר ומאשה פרלסון התגוררו כאן כבר בשנות ה-20 בדמי שכירות. הם התמקמו באחת הדירות עם שני ילדיהם מיכאל ורנה. אליעזר פרלסון (שעל שמו רחוב אליעזר פרי) היה פעיל מרכזי במפלגת ‘הפועל הצעיר’. בתקופה בה גר ב’בית הנביאים’ מונה כמנהל בקופת-חולים ואחר-כך שימש במקביל, בתפקיד ניהולי בעיתון ‘דבר’. 

שכר הדירה היה נמוך יחסית ובשנות ה-40 החלו להשתמש בחוקי ‘דייר מוגן’ שהקשו על לאה קצמן. היא נאלצה כנראה להסב חלק מהדירות לשימושם של בעלי משרדים. קצמן מפרסמת בעיתונות מודעות המיועדות לעסקים קטנים ומבליטה את המודרניות של חדרי הנוחיות בבניין.

ואכן משנות ה-50 ועד שהבית נהרס ובמקומו נבנה הבניין הנוכחי, בית קצמן אוכלס במתווכי דירות, בעורכי-דין – שהפעיל שבהם היה עו”ד אפרים ויינשטיין – ברואי חשבון, וכן בבעלי משרדים קטנים שחיפשו לעצמם מקום בשכר דירה נמוך יחסית. בשנת 1963 נותרו רק 6 דירות בהן גרו דיירים פרטיים.

בשנות ה-80 המבנה נרכש על-ידי חברת ‘מוריץ את טוכלר’ המתמחה בעסקי נירות ערך, במטרה להפוך את המקום שנמצא בקרבת הבורסה לניירות ערך, לבניין משרדים. מכתב שהם שולחים למהנדס העיר ביולי 1984 מלמד על הבהילות והנחיצות שהייתה לשפץ את הבית: “בהמשך לשיחתך עם הגב’ ע. כרמי ממשרד כרמי ושות’ אדריכלים, הריני לאשר בזאת כי הגענו להסכם עם הדייר האחרון לפינוי עד סוף חודש יוני. עם בצוע ההסכם כאמור, אין עוד מניעה לגשת לבניה. הבנין כרגע עומד ריק ופרוץ, קיר הקשתות שלו מתקלף ועל-כן ברצוננו להתחיל בעבודות חפירה ודיפון לקומת המרתפים ולזרז את הליכי הבניה.”

בשנת 1988 היה ניסיון כושל לשמר את החזית ההיסטורית כפי שהיא. במהלך השיפוצים הקיר התמוטט ונוצר הצורך בשחזור. כיום ניתן לראות חזית משוחזרת של בית קצמן המקורי, כולל דיוקנאות הנביאים שצוירו על-ידי בוריס שץ, וברקע מתרוממות קומות נוספות של משרדים מכוערים. בשכנות, מעבר לכביש, נמצא בית-הספר ‘אחד העם’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.