בֵּית יְהוֹשֻעַ גּוֹרוֹדְנְצִ'יק

בית יהושע גורודנצ’יק – רחוב הרב קוק 27. 

אדמות שכונת ‘גאולה’ נרכשו בשנת 1921 מהמשפחה היפואית זריפה. את גבולה הדרומי של השכונה תחמה דרך עפר מעלת אבק, שהובילה מ’כרם התימנים‘ אל חוף הים. כשרחוב הים המקורי הפך לרחוב אלנבי, לכבודו של הגנרל הבריטי, ירשה דרך העפר את השם: ‘רחוב הים’. כעבור 15 שנים, לאחר מותו של הרב קוק, ולאחר שכבר נסלל כביש, רחוב הים שינה את שמו והפך ל’רחוב הרב קוק’. כאן, על מגרש מרכזי, בנה בשנת 1922 הנגר יהושע גורודנצ’יק את ביתו.

כשגורודנצ’יק עזב את שכונת נווה-צדק הוותיקה והנוחה יחסית, בה התגורר עד אז, כדי לעבור ביחד עם אשתו מרגלית אל החולות הנטושים שמדרום לקצהו של רחוב אלנבי, היה זה מעשה חלוצי והרפתקני כמעט. הוא וחבריו ביקשו ליישב את האדמות השוממות, גם כדי לבלום את התפשטותה של שכונת מנשיה הערבית לכיוון צפון.

בסרטון זה מצולמים מספר בתים היסטוריים הניצבים זה לצד זה לאורך רחוב הרב קוק, ובהם גם בית יהושע גורודנצ’יק. 

בסרטון זה מצולמים מספר בתים היסטוריים הניצבים זה לצד זה לאורך רחוב הרב קוק, ובהם גם בית יהושע גורודנצ’יק. 

יהושע גורודנצ’יק (1875 – 1942) היה איש ירא שמיים ונחבא אל הכלים. הוא נודע בישוב העברי כנגר בעל ידי זהב. באנציקלופדיה תדהר נכתב עליו: “עזר בבנין בית-הכנסת לפרושים בנוה צדק ויחד עם אחיו בנימין ושמאי נידבו את ארון הקודש שעשו במו ידיהם. המשיך לעבוד בנגרות בבניני יפו ותל-אביב, ולאחר זמן יסד תעשיית רהיטים שעמדה בהתחרות לעומת תוצרת חוץ.” ולמרות שהיה איש צנוע, בתו מרים הכניסה אותו בקשרי משפחה עם אחת המשפחות האמידות והבולטות בתל-אביב של אותם ימים, כאשר התחתנה עם אבנר שלוש, בנו של יוסף אליהו שלוש.

יחסי השכנות היו טובים למדי עם מרבית דיירי הרחוב, אלא ששכן אחד, אדון מוסנזון החלבן, הערים קשיים במימון הקמת גדר משותפת. גורודנצ’יק שידע לטפל בעץ באופן מקצועי, הקים גדר עץ זמנית, אבל שריפה שפרצה באזור עוררה אצלו חששות ועל כן שלח בינואר 1926 מכתב לעירייה: “השרפה שהיתה בסביבה הזאת הוכיחה שאין זכות קיום לגדר מעץ, אשר יכלה להעביר על נקלה את האש מחצר אחת לשניה. בקשתי שוב את השכנים לקחת חלק בהוצאות גדר מתאים למקום, ואמנם שני שכנים הסכימו. נשאר איפא שכן אחד, האדון מוסנזון, שמאן גם עתה לשלם את ההוצאות בסך 4 גרוש מצרי.”

החיים בבית התנהלו ללא סערות יוצאות דופן. בני המשפחה החזיקו בבעלות על הבית לאורך הדורות. למרגלית ויהושע היו שלושה ילדים: יעקב שהלך לעולמו בשנת 1946, מרים שהתחתנה עם אבנר שלוש וגרה בערוב ימיה בשדרות בן-ציון, ואלישבע שנישאה לראובן חצרוני. שתי האחיות, מרים ואלישבע, נפטרו בזו אחר זו בשנת 1961. כל בני הדור השלישי הפכו ליורשי הבית וחלקם אף התגוררו בו, ובהם גם דורית שלוש, הנינה של מרגלית ויהושע גורודנצ’יק. את ניהול ענייני הבניין לקח על עצמו הנכד טוביה חצרוני.

בשנות ה-70 פעל במקום מועדון קלפים. בשנת 1977 יוצא מסמך מטעם מהנדס העיר הנוגע לבית ברחוב הרב קוק 27: “הנך נדרש באופן דחוף לבצע את העבודות כדלקמן: להרוס את הקיר התומך בחזית הבניין ולבנותו מחדש. להסיר את הגושים הרופפים מתחתית המרפסות.” במהלך השנים מצבו של הבניין התדרדר אף יותר, ובשנת 1988 אף הוגדר כמבנה מסוכן. רק בשנת 2020 הושלמה עבודת השיקום והשיפוץ של המבנה. בשלט שהציבה  העירייה בחזית הבית נרשם: “בית יהושע גורודנצ’יק תוכנן על-ידי האדריכל ויקטור ג’חון ונבנה בשנת 1922 כמבנה מגורים דו קומתי, בעל גג רעפים בסגנון אקלקטי מאופק.”

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

ניתן לשתף את המאמר