בֵּית יָזֶרְסְקִי

כפי הנראה משפחת יזרסקי שבה לאירופה בשנות ה-30 ומאז לא נותרו עדויות המלמדות על קורותיהם. כך או כך הבית נרכש בשנת 1934 על-ידי הסוחר יוסף מצא, שעד אז התגורר עם אשתו בתיה ועם בנותיהם חוה, זהבה, שושנה ולאה, ברחוב אלנבי 14. מיד לאחר שהבית עבר לבעלותה של משפחת מצא נפתח במקום בית-הקפה של יצחק-דב סינה. חודשים ספורים אחר-כך נתקבל אישור הפעלה לקיוסק הגזוז של אהרון ברנדיומן, ובשנת 1938 ניתן היה למצוא לידם את האטליז של עמנואל צ’יצ’ורא. 

בחלוף הזמן, מצב התחזוקה במבנה לא היה מן המשופרים. בינואר 1950 שולח אחד הדיירים מכתב תלונה לעירייה: “זה 12 שנה שהנני גר עם בני משפחתי בדירה הנ”ל. עם התחלת עונת הגשמים נוזלים אצלי המים בחדר. בעל הבית מסרב לתקן את הגג. נא לאחוז בצעדים הדרושים על מנת להכריח את בעל הבית שיתקן את הגג ויציל אותנו ממחלות.” יוסף מצא נפטר במארס 1950. ארבע שנים אחר-כך מכרה אשתו בתיה את הבית, לעוזרי אברהם, שהחזיק בעצמו בית עסק בקומת החנויות. 

עליזה אהרוני מרמת-גן היא שהפכה לבעלת הבית הבאה כעבור זמן-מה. בתחילת שנות ה-60 פעלה ב’בית יזרסקי’ חנות תמרוקים של אליהו נתנאלוב. באותה תקופה ניתן רישיון גם לבית מלאכה לסריגת גרביים של יעקב מורטנפלד, למרות התנגדותם של הדיירים שחששו מהרעש של מכונות הסריגה. בשנות ה-70 החנות הבולטת בבניין הייתה בית מסחר לרהיטי ילדים ונוער בשם ‘גיל’, ואילו בשנות ה-80 היה זה בית הדפוס ‘שולמן’. כיום פועלת כאן החנות ‘שרון’, שמוכרת כלי בית ומטבח.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.