בית אידלזק

בית אידלזק – רחוב אלנבי 54, פינת רחוב בית-יוסף 27. 

הבית ברחוב אלנבי 54 נבנה בשנת 1921 לצדו של הבית השכן באותו מגרש (אלנבי 52). המגרש נרכש על-ידי העסקן הציוני זלמן דוד לבונטין והועבר לרשותו של הקבלן יעקב שלוסברג. האחרון, הוא זה ששכר את שירותיו של האדריכל אלכסנדר לוי, אשר תכנן את הבניין, שלבסוף נקנה על-ידי צמד השותפים אבא אידלזק ושלמה נורוק. בראשית דרכם התפרנסו אידלזק ונורוק מתיווך נכסים ומניהול בתים של יהודים עשירים שחיו בחו”ל. על נייר המכתבים של השותפים היה רשום: “ש. נורוק את א. אידלזק. משרד לידיעות והנהלת בתים וסדור משכנתאות. רחוב אלנבי 54. תלפון 662.” באותן שנים המילה טלפון נכתבה באות ת’. באמצע שנות ה-30 פתחו בנק בשם ‘נורוק-אידלזק’, שהפך בהמשך ל’בנק שרון’.

בשנותיו הראשונות שימש המבנה כבית-ספר לנערות, אבל כבר באמצע שנות ה-20 עברה משפחתו של אבא אידלזק להתגורר במקום ושאר הדירות הושכרו לדיירי משנה. כאן המקום אולי לחדד את נושא השמות של שני הבניינים השכנים: אלנבי 52 נקרא ‘בית שלוסברג‘, ואילו אלנבי 54 נקרא ‘בית אידלזק’, וזאת למרות שבמקור כינו חלק מדיירי הבתים גם את אלנבי 54 כ’בית שלוסברג’. טובה ואבא אידלזק שהיו באותה עת זוג צעיר, גידלו כאן את שני ילדיהם: זהבה שהייתה בת שנתיים כשעברו לגור בבית ודוד שכבר נולד באלנבי 54, בשנת 1925. גם הוריו של אבא, שמואל ומרים אידלזק, גרו בדירה משלהם באותו בניין. טובה אידלזק זכתה להאריך ימים (1989-1899) ואילו אבא אידלזק הוא מיחידי הסגולה שחיו על פני שלוש מאות שונות. האיש נפטר בגיל 108, בשנת 2004.

בסרטון זה נראים היטב שני הבתים השכנים, ברחוב אלנבי 52 וברחוב אלנבי 54: בית שלוסברג ובית אידלזק.

בסרטון זה נראים היטב שני הבתים השכנים, ברחוב אלנבי 52 וברחוב אלנבי 54: בית שלוסברג ובית אידלזק.

בתחילת שנות ה-30 התקבל אישור להרחיב את קומת הקרקע בבניין ולפתוח בה שתי חנויות. אחת מהחנויות, ‘הכל לנער’, מספקת ספרי לימוד ומשחקים חינוכיים לנוער. את המשחק ‘לוטו חשבון’ מציעים במחיר 45 מיל. את ספר הלימוד ‘הבה נחשבה’ בכריכת חצי בד, מציעים במחיר 65 מיל. הציורים בספר מעשה יד האמן נחום גוטמן. שמה של החנות השניה ‘אינטרנציונל’. זו חנות שמתמחה במכירת גרמופונים, כפי שניתן לראות במודעות שפורסמו: “גרמופון שווה לכל נפש ‘טורנס’. כלי הנגינה המצוין ביותר לטיולים, תיורים ונסיעות. זהו גרמופון מטלטל, בצורת צלמניה, קל מאד ונוח לשימוש.” 

מעט אחר-כך, נפתח בבניין בית המלון ‘ויקטוריה’. ביוני 1938 נחנך ב’בית אידלזק’ סניף חדש של ‘קפה עטרה’. בית הקפה שנפתח מספר שנים קודם לכן במלון גינוסר ברחוב אלנבי, פינת שדרות רוטשילד, צבר פופולאריות רבה בזכות המאפים המשובחים שהגיש ובזכות הניקיון המופתי שהונהג בו. עד מהרה נפתחו ל’עטרה’ סניפים נוספים. בכל הסניפים הריהוט היה דומה והוא התבלט בגוונים של חום וקרם. הסניף הזה של ‘קפה עטרה’ שרד כמעט 50 שנה. החל משנת 1969 המקום הפך למסעדה צמחונית.

מצבו של המבנה שלא תוחזק כהלכה החל להתדרדר כבר בשנות ה-70, ועשר שנים מאוחר יותר, למרות מיקומו המבטיח מול רחוב ביאליק, ננטש והפך מסוכן למגורים. רק החנות ‘תכשיטי נטלי’ – מצד ימין בקומת הקרקע, כפי שניתן לראות בצילום משנת 1986 – נותרה לפעול במקום עוד זמן מה.

בשנים האחרונות, לפי המגמה הנהוגה בעיר, שופצו המבנים ההיסטוריים, ‘בית שלוסברג’ ו’בית אידלזק’ והם ראויים לאכלוס.

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

ניתן לשתף את המאמר