בית ישמעילוף
בית ישמעילוף – רחוב החשמל 10, פינת ברזילי 10.
המבנה של בית ישמעילוף הוקם בשנת 1925. זוהי עבודה אקלקטית נוספת בתכנונו של האדריכל דב טשודנובסקי. כבמרבית המבנים שנבנו באותה תקופה על קרן שני רחובות, גם כאן פינת המבנה מעוגלת ומייצרת הדגשה ורטיקלית. אלמנט הפינה מפריד בין החזית לרחוב החשמל שהיא חזית סימטרית לחזית הראשית, הפונה לרחוב ברזילי שהיא א-סימטרית. המבנה תוכנן במקור עבור תשע דירות מגורים – שלוש דירות בכל קומה.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב החשמל, בתל-אביב, ובהם גם בית ישמעילוף.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב החשמל, בתל-אביב, ובהם גם בית ישמעילוף.
הבית נמצא דרומית לגן החשמל, בלב השכונה שנקראה בעבר ‘רמת השרון’ והיום ידועה יותר כמתחם לבונטין. רחוב החשמל והגן הסמוך קיבלו את שמם מתחנת הכח הראשונה שהוקמה בתל-אביב על-ידי פנחס רוטנברג ואשר משרדיה עדיין שוכנים ברחוב החשמל 16-14. אפרים ישמעילוף שהבנין נבנה בהזמנתו, עלה ארצה מברלין והיה צאצא ליהודים מהעיר משהד באיראן. לאחר שעלה ארצה היה עסקן פוליטי והתפרנס מהשכרת דירות ומעיסוקים אחרים בנדל”ן. בנוסף לבית ברחוב החשמל, קיימים בתל-אביב בניינים נוספים על שמו: מלון ישמעילוף ברחוב מונטיפיורי ובית ישמעילוף אחר ברחוב אלנבי 93.
מבין הדיירים הראשונים שהתגוררו בבניין, מיד לאחר הקמתו, נמנו אסתר ושמעון בוזגלו שגרו באחת הדירות עם בתם שושנה. בתחילת שנות ה-40 גרו כאן חנה וחיים שלאין ובדירה סמוכה גרו בני זוג צעירים, שזה עתה נישאו, יפה ורפאל פרידמן. עד שנת 1949 לא התנהל כלל מסחר בבניין. בספטמבר 1949 התקבלה בעירייה תלונה של יצחק בנבנישתי, הבעלים של הבניין השכן, ברחוב החשמל 8:
ברצוננו להעיר את תשומת ליבכם שברחוב החשמל מספר 10 נפתח בית מלאכה לתיקון פנצ’רים. נוסף לזאת בנה בעל בית מלאכה זה מחסן בחצר הבית על שטח של יותר מחצי המגרש. עבודת תיקון פנצ’רים נעשית כולה על המדרכה שהיא קניין הכלל מבוקר עד ערב, דפיקות אלה לא נותנות מנוח לדיירי הבית שלי הסמוך לחנות.
לאחר מסכת בירוקרטית ממושכת התקבל אישור לפתוח קיוסק למכירת גזוז. להלן ציטוט מתוך פרוטוקול ישיבת המועצה מיום 20 בינואר 1950: “בקשה למתן אישור עקרוני להקמת קיוסק למכירת גזוז על שם האדון שמואל צרקביסט שנתמך על ידי המחלקה לעזרה סוציאלית בסכום חודשי של ארבע ל”י. המבקש מודיע שיש לו הסכמת בעל הבית. רחוב ברזילי נמצא באזור מסחרי, אך אינו נכלל ברשימת הרחובות בהם מותרת הקמת קיוסקים. בין 13 הבניינים הקיימים ברחוב זה אושרו רק ארבעה לצורך מסחרי. הבית הנ”ל טרם מותאם לצרכי מסחר. המועצה בישיבתה מיום 27.11.49 החליטה להעביר למליאה את שאלת הכללתו של רחוב ברזילי ברשימת הרחובות בהם מותרים קיוסקים. המליאה בישיבתה הקודמת החליטה להחזיר את השאלה לוועדת המשנה. הוועדה החליטה לאשר הקמת קיוסק בתנאי שיהיה בנוי בקו הבניין.”
עם השנים מצבו של הבניין הלך והתדרדר. בשנת 1957 בעל הבית היה אדם בשם אהרון לוי והוא מקבל דו”ח ממהנדס עירוני המעיד על מצבו של הבית: “ביקרתי במקום ומצאתי התפוררות התקרות, חתיכות טיח וגושי בטון נופלים מהן. יש לדרוש מבעל הבית תיקון מיידי.” חודשיים מאוחר יותר מגיע לעירייה מכתב מאחת הדיירות:
לפני שש שנים הגעתי ארצה עם בני הקטן מפולניה. הצלחתי להציל את נפשי מהתופת הנאצית. בעלי נהרג בידי מרצחים בזמן שעזר ליהודים לברוח מגטו ורשה. לפני כשנה שכרתי חדר עם מרפסת סגורה על גג הבית ברחוב ברזילי 10. החדר היה מלוכלך ומוזנח. בהסכמת בעל הבית תיקנתי את הקירות בדיקטים ישנים, בתור מחסה מפני הגשמים והרוחות. השקעתי בזה הפרוטות האחרונות שהיו ברשותי ועוד עשיתי חובות. למרות התיקון סבלתי במשך החורף מקור ובזמן הגשמים המים דלפו מהתקרה. ברור שלו היה לי כסף לא הייתי נכנסת לגור לבקתה העלובה הזאת. אנא תבואו ותיווכחו ותראו את מצב מגוריי ותשפטו בעצמכם אם עשיתי פשע. אל נא תביאוני לידי יאוש, מספיק סבלתי בין הגויים. הרי הזכות האלמנטרית של כל אדם – גג מעל הראש. ויותר הרי אין לי. לכן בקשתי היחידה אליכם לשלוח אליי ועדה שתבדוק ותראה את מצבי ותמליץ על מתן הרישיון הדרוש עבור התיקון שעשיתי.
בשנת 2012 הבניין שופץ באופן אותנטי, על-ידי משרד האדריכלות של ניצה סמוק, וזכה למראה רענן וזוהר כפי שניתן לראות בסרטון.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
אזרחים ותיקים מספרים
ניב יונה: בשנת 1956 פתח צבי יונה, בחצר האחורית – בין החשמל 10 לחשמל 8 – צריף לממכר שתיה חמה, תה, עוגות ועוגיות, עבור עובדי המשרדים שבסביבה. בשנת 1978 רכשו צבי ויעל יונה משמואל צרקביסט את הקיוסק בדמי מפתח. הם הפכו את הקיוסק למסעדת פועלים בשם ‘מסעדת היונה’. המסעדה הייתה מיועדת ללקוחות מזדמנים ולעובדי המשרדים והעסקים באזור. בשנת 1988 נמכרה המסעדה לשלושה שותפים שהמשיכו והפעילו אותה במשך מספר שנים, עד לתחילת שיפוץ הבניין והפיכת המסעדה לדירת מגורים בקומת הקרקע.
