בית איזרסקי
בית איזרסקי – רחוב לילינבלום 11, פינת יהושע התלמי 13.
בשוליה המערביים של שכונת ‘אחוזת בית‘ ההיסטורית, נבנה בשנת 1923 ביתם של הדסה ויצחק-אליעזר איזרסקי (1944-1875). איזרסקי עלה עם הוריו לפלשתינה בהיותו בן חמש. בנערותו למד רוקחות ועבד כעוזר לרוקח בפתח-תקווה. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את הדסה קורונל, ילידת ירושלים. האדריכל שתיכנן עבור בני הזוג את ‘בית איזרסקי’ הוא אריה שטרימר. הבית נבנה על מגרש ברחוב לילינבלום, בין ‘בית וייסר‘ לבין ‘מלון אלקונין‘. בשלב הראשון נבנתה קומה אחת בלבד, אך כעבור שבע שנים שטרימר תכנן גם את הקומה השניה שנוספה לבית. כבר עם אכלוסו הושכרו כמה מחדרי המבנה לאחרים. כך למשל, בשנה שבה הסתיימה הבניה, נפתחה במקום מרפאה של רופא העיניים ד”ר ראוביצ’יק שגם התגורר במקום, וכן פנסיון ומסעדה בשם ‘בסקין’.
בסרטון זה מצולמים ארבעה בתים היסטוריים הניצבים זה לצד זה ברחוב לילינבלום, בתל-אביב: מלון אלקונין, בית איזרסקי, בית וייסר ובית רודנר.
בסרטון זה מצולמים ארבעה בתים היסטוריים הניצבים זה לצד זה ברחוב לילינבלום, בתל-אביב: מלון אלקונין, בית איזרסקי, בית וייסר ובית רודנר.
ליצחק והדסה איזרסקי נולדו ארבעה ילדים. שלושה מהם – שפרה, חנה ושמואל – כבר היו בוגרים כאשר נכנסו עם הוריהם לגור בבית, ואילו בנימין הצעיר היה תלמיד בבית-הספר. הבת הבכורה שפרה נישאה לפאול דיפנברונר, חנה התחתנה עם יונה קופ (תמיר), בנה של תמרה – אחותו של זאב ז’בוטינסקי, ושמואל נשא לאשה את מרים. בנימין נפטר בשנת 1932 וממודעת האבל שפרסמה המשפחה עולה שהוא “שבק לכל חי בגיל של י”ט שנה לאחר מחלה קצרה וקשה.” כעבור ארבע שנים גם האם הדסה “מתה מיתה פתאומית משבץ הלב” (עיתון ‘דבר’, 13 במאי 1936).
קשרי המשפחה המורחבת הולידו יחסי קירבה ושותפות. מיד לאחר חתונתם של שפרה ופאול דיפנברונר נפתח בקומת הקרקע של ‘בית איזרסקי’ בית מסחר שנוהל על-ידי משפחת דיפנברונר “סוכנות של חומרים פרמצתיים”. באוגוסט 1939 היה פאול מעורב באירוע דרמטי שהתרחש בבית. הדייר אריה יצחקי נפצע אנושות ממטען נפץ שהתפוצץ בחדרו והובהל לבית החולים ‘הדסה’ שם נפטר כעבור שעות אחדות. למחרת פרסם העיתון ‘הבקר’ את הידיעה הבאה: “הבוקר נאסר ע”י המשטרה פאול דיפנברונר, חתנו של בעל הבית ברחוב לילינבלום 11. הוא כלוא בתחנת המשטרה המרכזית.” פאול שוחרר והאירוע נותר כתעלומה בלתי מפוענחת.
הקשרים האמיצים בין משפחת ז’בוטינסקי לבין משפחת איזרסקי מקבלים ביטוי במכתב ששלח זאב ז’בוטינסקי ליצחק והדסה בעת ביקור שערך בקהיר (דצמבר 1929):
מחותנים יקרים, הננו שולחים לכם דרישת שלום לבבית מקהיר. את הגב’ שפרה לא ראינו, אף כי היא באה לתחנה עם הקולונל פטרסון – לא מצאנו אלה את אלה. אבל את החבילה מסרנו לה היום ע”י ה’ תדהר. ימסרו-נא דרישת שלום מאתנו לגב’ קורונל ולחיצת-יד לבחורים ונשיקות לחנה ולפלג. בידידות רבה, בשם שנינו, ז’ ז’בוטינסקי.
שמואל איזרסקי ואשתו מרים החזיקו במשך עשרות שנים בחנות ספרים ברחוב גרוזנברג. על השניים, ועל החנות שהפכה לשם דבר בקרב חובבי הקריאה, כותב איתמר לוי באתר ‘חנות הספרים של איתמר’: “הדירה בת שני החדרים ברחוב גרוזנברג, הייתה כל עולמם של ילדי תל אביב ונראתה להם כספרייה הגדולה בעולם. מאות מהם בילו שם את שעות אחר-הצהרים, מתבוננים במרים הג’ינג’ית, העולה ויורדת בסולמות הגבוהים בזריזות של סנאי וזוכרת מיקומו של כל ספר ובשמואל בעלה, היושב ליד השולחן כורך ותופר ומשחזר את הספרים הפגומים. כל ילד תל אביבי ידע – כדאי לקרוא את הספרים שהשאלת אצל האיזרסקים, כי צפויה לך בחינה על תוכנו.”
בשנת 1942 נמכר בית איזרסקי לאחים מאיר ואברהם אפשטיין, הבעלים של חברת ‘הכרם’, שעד אז ניהלו את ענייניהם מרחוב לילינבלום 19. על נייר המכתבים שלהם נכתב: “ממכר בסיטונות. כל מיני משקאות. אכספורט לכל הארצות.” החברה שהתפתחה במשך השנים וקיימת עד היום מעידה על עצמה: “מאז ומעולם כל עיסוקנו הוא ייבוא, שיווק והפצה של משקאות אלכוהוליים ויינות מהשורה הראשונה בעולם.” בתום תקופה לא ארוכה הועברה הבעלות על המבנה לאדם בשם מנחם בן-מנחם והלה השכיר את החדרים לבית מסחר לסריגה. בתחילת שנות ה-60 נעשתה מרבית שטחו של ‘בית איזרסקי’ משכן לבית הדפוס ‘גל אור’ שפעל במקום במשך שנים ארוכות.
בשנת 2016 נשלח לאחד היורשים, ישי בן-מנחם, מכתב ממחלקת הפיקוח על הבניה:
בביקורת שנערכה ביום 16/04/2016 נמצא כי הבניין אשר הנך הבעלים בחלק ממנו מהווה סכנה למחזיקים בו ו/או לציבור. הנך נדרש בתוך 90 יום לבצע את העבודות המפורטות להלן…. העבודות בוצעו ובחלוף מאה שנים מאז שהוקם, עומד הבניין המשופץ בתקנים הנדרשים.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
אזרחים ותיקים מספרים
נועם תמיר: יצחק והדסה איזרסקי היו הסבא והסבתא של אבא שלי, אוריאל תמיר, והיו מראשוני תל אביב. זה הבית שלהם. ליד הבית היה מגרש נוסף שהיה בבעלותם ואותו מכרה סבתא הדסה והוקם עליו מלון אלקונין צנטרל. אבא השלים עוד פרטים למה שכתוב – הפיצוץ בבית, בו נהרג אריה יצחקי, נבע מכך שבמקום הייתה מעבדה של חומרי נפץ של האצ”ל (תאונת עבודה). האח בנימין נפטר מהתקף אפנדציט שהתפוצץ והיות ולא הייתה בתל אביב אפשרות לנתח אותו, לכן נלקח בדיליג’אנס לירושלים, לניתוח, אבל נפטר בדרך.
גם אני הייתי מנוי בספריה של שמואל ומרים איזרסקי ברחוב גרוזנברג והייתי מגיע פעם בחודש ולוקח ערימת ספרים….
