בֵּית יַעֲקֹבְזוֹן
בית יעקבזון – רחוב מקווה ישראל 15, פינת לבונטין 28.
נכתב בסיועו האדיב של רפי יעקבזון, הנין של זלמן דוד לבונטין והנכד של זלמן יעקבזון.
מבין מאות הבתים הבנויים בסגנון הבינלאומי, ‘בית יעקבזון’ הוא אחד הבתים המרשימים של “העיר הלבנה” בתל-אביב. הבית נבנה בין השנים 1934 עד 1937 על מגרש נרחב בהרבה מהמקובל באותן שנים. המגרש עצמו נמצא בסמוך לתחנת הכח הישנה, באזור שנקרא ‘אדמת לונסולד’.
האדריכל עמנואל הלברכט תכנן את המבנה עבור הפרדסן זלמן יעקבזון ועבור אשתו שושנה, בתו של העסקן הציוני והבנקאי הנודע זלמן דוד לבונטין. בזמן האכלוס, אביה של שושנה עוד היה בחיים והרחוב אליו פונה אחת החזיתות של הבית נקרא בעת ההיא, רחוב השרון. לבונטין נפטר בשנת 1940. שינוי השם לכבודו, לרחוב לבונטין, היה מושפע ככל הנראה גם מקשריו הטובים של זלמן יעקבזון עם מקבלי ההחלטות.
תכניתו של הלברכט בוצעה באופן שנראה כאילו שני אגפים נפרדים חוברו באמצעות פיר חדר המדרגות. החיבור הזה הוא שנותן ל’בית יעקבזון’ את הנוכחות הייחודית לו. האגף הדרומי פונה לרחוב מקווה ישראל וחדר המדרגות שמופיע בצילומים הוא זה שמשמש אותו, ואילו האגף המערבי פונה לרחוב לבונטין והכניסה אליו מחלקו הצפוני של המבנה. מלכתחילה תוכננה קומת הקרקע לצרכי מסחר, וכך הדבר עד היום.
בשנים הראשונות פעלו בקומת המסחר מאפיה, מכולת, חנות נפרדת שקיבלה אישור למכירת חמאה, וגם בית חרושת לנעליים. בשנת 1944 מבקש אדם בשם שלמה ליפשיץ אישור לפתוח במקום בית מלאכה לתיקון חפצי גומי. בקשתו נדחית ועל-כן הוא מערער:
בזה הנני מערער על הדחייה של בקשתי לעבוד במקום הנ”ל. הנני מבקש להתחשב בעובדה שבבית בו הנני רוצה לעבוד קיים בית חרושת לנעליים פלוז’ניק וגם מאפייה ועבודתי שם לא תגרום כל הפרעה לשום איש. חיפשתי ארבעה חודשים מקום לעבודה ומצאתי בקושי את המקום הזה. במקרה שתשובתכם תהיה שלילית אשאר ללא כל מקור פרנסה, כי זה מקור פרנסתי היחיד.
הערעור מתקבל והעסק מופעל.
באמצע שנות ה-40 נפתחת כאן סנדלריה וכן בית הקפה של זלמן גרינשפן. בשנת 1970 אחת החנויות שנסגרו הופכת למחסן כימיקלים ורעלים. בשנת 1980 מתבקש היתר לפתיחת בית דפוס. בשנת 1994 נפתחת ב’בית יעקבזון’ קונדיטוריה בשם ‘צמרת’ שהפכה למוקד משיכה עבור צרכנים רבים. כיום, בית העסק הדומיננטי במקום הוא הסופרמרקט ‘ברלין – לבונטין’.
במקביל לבית הזה, בנו בני הזוג יעקבזון (ב-1936) בית נוסף בשדרות בן-ציון 31. משפחת יעקבזון – ההורים, ארבעת ילדיהם, ואחר-כך גם הנכדים – התגוררו בבית בשדרות בן-ציון. את הדירות והחנויות ב’בית יעקבזון’ אשר במתחם לבונטין, השכירו לאחרים. לאחר שזלמן ושושנה הלכו לעולמם ירשו ארבעת הילדים את שני הבניינים, אבל בחלוקה מאוחרת יותר קיבלו הלל ועמנואל יעקבזון את הנכס בבן-ציון, ואילו הבת לאה יעקבזון-צוקר ואחיה עו”ד דניאל יעקבזון הפכו לבעלים של ‘בית יעקבזון’.
זלמן יעקבזון נפטר ביולי 1962. לאחר מותו נכתב עליו בעיתון ‘מעריב’: “זלמן יעקובזון מוותיקי היישוב שעלה לארץ ב-1894 מת אתמול. בן 82 היה במותו. יעקובזון הוא בנו של מרדכי יעקובזון מבוני רחובות. לאחר שהמשיך בלימודיו בבית אביו, השתלם בסורבון בספרות. בשובו לארץ ב-1912 החל לעסוק בפרדסנות והיה היהודי הראשון שייצא פרי הדר מארץ ישראל. בתקופת הגירוש במלחמת העולם הראשונה, היה חבר ועד ההגירה. בין השאר היה מנהל ‘פרדס’ ו’פרדסנים מאוחדים’. היה מבוני בית הכנסת הגדול בתל אביב וחבר הוועד שלו. כן שימש במשך שנים יושב ראש הנהלת בית הספר החקלאי בפרדס-חנה שעזר בהקמתו. השאיר אישה, בת, ושלושה בנים.”
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
בית יעקבזון בשנת 1945. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.
בית יעקבזון בשנת 1945. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.
