בית אוטשקובסקי
בית אוטשקובסקי – רחוב קרל נטר 2, פינת מונטיפיורי 38.
האדריכל שתכנן את המבנה בשנת 1925, הוא דב טשודנובסקי, שהגיע ארצה מאוקריאנה שנים ספורות קודם לכן. טשודנובסקי היה בעל השכלה אירופאית קלאסית, ובבתים שבנה בתל-אביב ניכרת השפעה מודגשת למקורותיו באירופה. הבניין בנוי בסגנון האקלקטי, שהיה מקובל אז על מרבית מתכנני הבתים. במרכז החזית המרשימה שפונה לכיוון רחוב קרל נטר, מגדל חדר מדרגות בולט ובשני צדיו גבלונים (הארקרים) מעוצבים ומעוגלים.
חיים אוטשקובסקי שעבורו ועבור אשתו ליזה (לאה) נבנה הבניין, היה בעלים של בית-החרושת לסריגה ‘טריקוטז’, או כפי שזה מוגדר בעיתונות התקופה: “בית מסחר לכל מיני בגדים של צמר ומשי.” הוא והשותף שלו קלטיניק מתגאים בכך שאצלם מדובר על “בגדים הכי משובחים ומודרניים – תוצרת הארץ.” באמצע שנות ה-30 השותפות מתפרקת ואוטשקובסקי שמנהל בית מסחר למנופקטורה באותה עת, שולח ידו גם לעסקי העברות כספים ומציע את שירותיו במשלוח חבילות בגדים לרוסיה.
חלק מהדירות בבניין הושכרו לטווח קצר. כך למשל מוצעת דירת שלושה חדרים מרוהטת לתקופה של חצי שנה מחודש מאי 1928 ועד נובמבר אותה שנה. ביוני 1931 אוטשקובסקי מפרסם מודעה: “להשכיר לעונת הקיץ. שני חדרים עם מרפסת סגורה וגם רהיטים יפים. במקח שוה. ברחוב מונטיפיורי 38, פנת קרל נטר 2. לשאול בדירה אצל ח’ אוטשקובסקי.”
ליזה, חיים וילדיהם, גרו בעצמם בקומה הראשונה, בדירה מרווחת. בדירה של משפחת אוטשקובסקי, גרה גם אמו של חיים, הגברת אסתר בילה. במרתף הבניין פעלו לאורך השנים בעלי מקצוע קטנים, פחח, נגר, חשמלאי. הדבר עורר לא אחת חיכוכים עם הדיירים, שהמולת העובדים הפריעה את מנוחתם. כך קרה שבשנת 1951 שלחו הדיירים מכתב תלונה משותף למחלקת הרישיונות בעירייה: “אנו מרשים לעצמנו להביא לידיעתכם שמיום 1.3.51 תפסו אנשים מחסן אשר שמש גרג’. אנשים אלו הקימו בתוך המחסן מעבדה להתקנת נעלים…בינתיים מקימים העובדים רעש בלתי פוסק במשך כל שעות היום והדפיקות על הסוליות אינן פוסקות אף בשעת הצהרים.” אין עדות לתשובה שהתקבלה, אבל במסמך פנימי מציין אחד הפקידים: “ברצוני להוסיף כי לפי פקודת מלאכות ותעשיות אין סנדלריה טעונה רישיון.”
חיים אוטשקובסקי נפטר בשנת 1947 ואשתו החזיקה בבעלות על הבניין עוד שנים אחדות עד שמכרה אותו לאחרים. המבנה שוקם בשנת 2013 על-ידי משרד האדריכלים של ניצה סמוק.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.