מעל ‘גשר קַארְל’ נשקף נופה האורבאני המרהיב של פּראג. מנקודת תצפית זו העיר נראית במיטבה. זוהי פּראג הזהובה, על בנייני הבּארוק שלה, הכנסיות הגותיות והארמונות, על הגשרים הנהדרים החוצים את נהר וולטאבה, הסמטאות הצרות והשדרות העתיקות, על סגנונות האמנות והארכיטקטורה השונים, וגם על הרובע היהודי. “העיר שבוית החלום” כפי שניתן לצטט מתוך השיר המפורסם, משמשת יעד חלומי עבור למעלה מ-20 מיליון תיירים, המתארחים בה מדי שנה. פּראג, בירתה של צ’כיה, נמצאת במרחק שעתיים וחמישים דקות טיסה מישראל. מאי ויוני הם החודשים המועדפים לביקור בעיר.  האביב של פּראג נעים במיוחד ואין בו את עומס התיירים, המגיעים לכאן בקיץ.

שדה-התעופה הבינלאומי נמצא 15 ק”מ מערבית למרכז העיר. קיים קו אוטובוס מיוחד המחבר בין השדה לבין מרכז העיר והוא נקרא Airport Express. אוטובוס מספר 119 נוסע בתדירות גבוהה מהשדה לתחנת הרכבת Dejvicka, עד חצות הליל. בגלל פיקוח קפדני על נהגי המוניות מומלץ להזמין נסיעה פרטית באינטרנט ישירות עם חברות ההסעה המורשות. מחיר נסיעה במונית כזו, כ-25 דולר לארבעה עד חמישה נוסעים. תחנת-הרכבת של פראג שוכנת ליד המוזיאון הלאומי. בתוך העיר מומלץ לשלב בין קווי המטרו, לבין נסיעה בחשמליות. שתי תחנות מרכזיות של המטרו הן מוסטק ופלורנץ.

מכיוון שמרבית הישראלים נוסעים לפּראג לסופי-שבוע ארוכים, אנחנו סוקרים כאן בקצרה את מסלולי הסיור המומלצים בעיר, על-פי תכנית לשלושה ימים. אמנם פּראג משתרעת על שטח נרחב וחלק משכונותיה והפרוורים המרוחקים מציעים גם הם אתרים מעניינים לביקור, אבל עיקר המוקדים האטרקטיביים מרוכזים בטווח הליכה קצר, ממרכז העיר העתיקה. אין דרך מעשית להכיל את כל האתרים החשובים של פּראג בשהות של שלושה עד ארבעה ימים, ולכן כדאי מלכתחילה לוותר על חלק מהאטרקציות.

גשר קרל הוא כמובן נקודת פתיחה מצויינת לכל טיול בפּראג. הגשר ששימש עד המאה ה-19 כאמצעי היחידי לחציית הנהר מגדה אחת לגדה השניה, נמתח על-פני 515 מטר ומחבר בין העיר העתיקה, לבין ‘הרובע הקטן’. כיום הגשר פתוח להולכי-רגל בלבד, ופסלי הבּארוק המוצגים לצדדיו הם העתקים של היצירות המקוריות. המקום מעט תיירותי מדי – באופן טבעי – אך כאמור, הוא עדיין מאפשר להתרשם מיופייה של העיר. ביום הסיור הראשון מומלץ להתרכז במרכז העתיק, בתוך צלעות המשולש אשר קדקודיו הם גשר קרל, כיכר העיר והרובע היהודי.

צפונה לגשר, על גדתו המזרחית של הוולטאבה נמצאת כיכר יאן פאלח, על-שם הסטודנט שהקריב עצמו בשנת 1968 למען הדמוקרטיה. בסמוך הרודולפיניום, מבנה בסגנון ניאו-רנסנס המשמש כיום אכסניה לתזמורת הפילהרמונית. בהמשך, הגטו היהודי העתיק, הקרוי יוספוב, שהוא ככל הנראה הגטו שנשמר טוב יותר מכל הגטאות היהודיים של אירופה. בתי-הכנסת ובית הקברות של הגטו, הם עדות לעושר התרבותי של הקהילה היהודית בפּראג. בית-הכנסת החדש-ישן משויך למהר”ל. כאן קיים גם המבנה המרשים של הגטו. למעוניינים: במקום פועלת גם מסעדה חלבית כשרה, ‘מסעדת ירושלים’. בתי-כנסת נוספים הם: בית-הכנסת הספרדי, בית-כנסת פנקס ובית-הכנסת מייזל. בנוסף נמצאים כאן בית-עירייה ישן עם השעון העברי המפורסם ובית-הקברות העתיק. הרחוב הראשי ברובע זה מוביל עד כיכר העיר העתיקה. כאן, שוכן מרכז חב”ד של צ’כיה.

כיכר העיר, לשעבר כיכר השוק, מסמלת את לבה של פּראג. במיתחם זה שוכן מגדל העירייה מן המאה ה-14, שהאגף המזרחי שלו נהרס בסוף מלחמת העולם-השניה, ועדיין לא שוחזר. בתחתית הבניין, שעון האורלוגין האסטרולוגי. מארמון קינסקי עם חזית הרוקוקו המצועצעת, הוכרזו צ’כיה וסלובקיה כמדינות קומוניסטיות בשנת 1948 וממרפסת אותו ארמון נשא וואצלב האוול נאום חגיגי בתום מהפכת הקטיפה שהחזירה את צ’כיה אל העולם החופשי, אם כי את ההכרזה ההיסטורית בצע בכיכר וואצלב, בעיר החדשה. במרכז הכיכר ניצב פסלו של הרפורמטור הצ’כי יאן הוס, אשר מרד בממסד הקתולי. קתדרלת ‘טִין‘, עם שני צריחיה המחודדים, המשווים לה מראה של טירה קדומה, משקיפה על הכיכר ומאצילה עליה מיופייה. כך גם כנסיית הבּארוק של ניקולס הקדוש, החולשת על הכיכר מכיוון צפון-מערב.

המצודה של פראג מחייבת בדרך-כלל סיור בן שעות ארוכות – בעיקר בהתחשב בכך שהטיול כרוך בטיפוס רגלי, במעלה הגבעה –  וביחד עם השכונה הציורית הסמוכה למתחם ו’הרובע הקטן’, וכן שוטטות נוספת על גשר קרל, יש לקחת בחשבון, יום טיול מלא, רק לאזור זה. המצודה המרהיבה, השולטת על קו הרקיע של העיר, מתפרשת על שטח נרחב ובה קומפלקס של מבנים קסומים המצדיקים את כל הסופרלטיבים שהודבקו להם. יש כאן שערים ענקיים ולצדם שומרים עטויי מדים מחויטים. ניתן לחזות גם בטקס חילופי משמרות של השומרים.  

הקתדרלה המונומנטלית של ויטוס הקדוש, מתנשאת לגובה של כמעט 100 מ’. הקתדרלה מהווה את המבנה הבולט של קומפלקס המצודה. היא נבנתה בתקופות היסטוריות שונות, ולכן היא נראית כאילו מודבקים לה מעין טלאים של סגנונות מגוונים. מעט צפונה מכאן כדאי לבקר ב’מגדל אבק-השריפה’. בסמוך לקתדרלה, כיכר נאה  ובה הבּזיליקה של ג’ורג’ הקדוש, שהיא דוגמא נפלאה לארכיטקטורה רומנסקית. ממש ליד הבּזיליקה נמצא מנזר על שם אותו קדוש. המבנה הוקם במאה העשירית על-ידי נזירות בּנדיקטיניות. זהו המנזר הקדום ביותר בצ’כיה. הארמון הישן של מלכי בוהמיה הוקם במאה ה-12 ובולט בו אולם הנשפים: ‘טרקלין ולדיסלבסקי’. עוד בטווח הליכה מהמצודה: רחוב הצורפים ההיסטורי, הקרוי ‘סמטת הפז‘, שהשלטונות המקומיים השכילו לשמר את 11 הבתים הקטנים שבו. באחד מבתים אלו התגורר קפקא, לזמן קצר. וכמובן גם רובע הרדצ’אני, שבמרכזו כיכר מהודרת. מסעדת Na Pekle, היא מסעדה צ’כית מסורתית, הממוקמת בתוך מרתף יין עתיק, במתחם זה.

‘הרובע הקטן‘, המעט אליטיסטי, שוכן מדרום למצודה. המבנים הבּארוקיים והרחובות הנקיים, נראים בזוויות מסוימות כאילו תוכננו כדי לשמש כמעין מוזיאון עבור התיירים. איש אינו טורח להסתיר את כתובותיהם של הדיירים המפורסמים, שהתגוררו פה בעבר. עם מעט דמיון, ניתן להעלות על הדעת כיצד התנהלו חיי השגרה של המקום, בימים בהם השכונה היפהפייה הזו תפקדה באופן פחות ראוותני. בכל מקרה, אין להחמיץ באזור המאלה-סטראנה את כנסיית ניקולאס הקדוש (האחרת, לא זו שהוזכרה כאן למעלה), את רחוב נרודובה, המקשר בין המצודה לבין גשר קרל, את טירת ולנשטיין ואת גבעת פטרז’ינסקה הירוקה והמאווררת, ממנה תצפית פנורמית על העיר. מנזר סטרהוב וכיכר הלוֹרֵטָה, במערב המתחם של הרדצ’אני, אף הם לא יאכזבו את מי שיטרח להגיע אליהן. דרך-אגב, המבקרים במנזר של סטרהוב יכולים לשלב גם הצצה בספריה המקומית.

יום דחוס נוסף יש להקדיש ל’עיר החדשה’. חדשה במובן האירופאי של המושג, כלומר הוקמה במאה ה-14 בלבד. זהו רובע גדוש במבנים מרשימים, במוזיאונים ובמרכזי קניות. ה’נובה מסטו’ חובק את העיר העתיקה בחלקה הדרומי. כיכר וואצלב הקדוש האגדית, עם פסלו של אותו וואצלב מהולל, רכוב על סוס, ברחבה שלפני המוזיאון הלאומי של צ’כיה, מהווה נקודת ציון בעלת חשיבות היסטורית וסמלית.

את היום הזה מומלץ להתחיל במצב צבירה רענן ומרוכז, בתוך המבנה הניאו-רנסנסי, בו שוכן המוזיאון עתיר המוצגים. מספר בתי-מידות נוספים הממוקמים סביב הרחבה מושכים את העין. בולטים במיוחד המבנים בסגנון אר-נובו, כמו לדוגמא מלון אירופה. במעלה כיכר ווצלאב שוכנת כנסיית ‘הבתולה-מן-השלגים‘, וכן כדאי לסור אל בניין לוּצֶרְנָה, המכיל חנויות רבות ובתי-קפה. כיכר וואצלב המלבנית, היא יותר שדרה מורחבת מאשר כיכר במובן הקלאסי של המילה. בשנים האחרונות הפך האזור תיירותי מדי והוא עמוס חנויות מיותרות כמו גם מסעדות בינוניות.

בתפר שבין נובה-מסטו, לבין סטארה-מסטו, שוכנת כיכר הרפובליקה. כאן ניצב בהדר, בית-העם, שגם בקונטקסט של פראג, הוא נחשב לבניין יוצא-דופן ביופיו. מעט צפונה לכיכר ממוקם המוזיאון של העיר פראג. למטיילים שאינם ששים לבלות שעות ארוכות במוזיאונים ובוחרים לבקר במוזיאון אחד בלבד במהלך השהות בעיר, כדאי לבחור דווקא במוזיאון הזה…

כאשר נמצאים באזור כיכר ווצלאב ופוסעים מערבה לכיוון הנהר, חולפים באחד מעורקי החיים החשובים של פראג:  שדרת נרודני ובה עוד ועוד מקומות המצדיקים ביקור קצר. בית-העירייה החדש נבנה במאה ה-14. מול הבניין ניצבת יד לזכרו של יאן זליווצקי, אדם בעל נטייה מוזרה להשליך אנשים מהחלון.

בחלק הדרומי של נובה מסטו נמצא המתחם הקדום ביותר של העיר, הידוע בשם וישהרד, ובו ארמון עתיק יומין, מוקף גנים ירוקים. מיקומו של הארמון על צוק מעל הנהר, מהווה נקודת תצפית נוספת על חלקים נרחבים של פראג. ניתן להגיע לוישהרד באמצעות רכבת המטרו או לטפס ברגל, במעלה המדרגות, מהרחוב הצמוד לנהר. הנקודה הנוחה ביותר להתחלת הסיור במקום, היא דרך שער טאבור. בין בית-העירייה – למי שעתותיו בידיו – לבין וישהרד, נמצא גן בוטני מצודד.

מכיוון שהתואר ‘עם הספר’ כבר תפוס, ניתן לומר רק שהצ’כים הם אנשי ספר מן המעלה הראשונה. די יהיה להיכנס לאחת מחנויות הספרים בעיר, כדי להבחין בעניין המקומי לנושא.  במהלך ההיסטוריה פּראג היוותה כר פורה לפעילותם של לא מעט יוצרים ידועי-שם. כאן נזכיר בקצרה שלושה מאנשי פּראג שהותירו את חותמם על התרבות המערבית. ראש וראשון לכולם הוא הסופר היהודי פראנץ קפקא שתחנות חייו הפכו זה מכבר לחלק ממסלול הטיול בפראג. גם המלחין אנטונין דבוז’אק והסופר קארל צ’אפּק, יצרו בעיר הזו.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.