בית רייספלד
בית רייספלד – רחוב הירקון 96.
פנחס ביז’ונסקי, האדריכל שתיכנן את ‘בית ראובן’ ברחוב ביאליק וגם את ‘בית גוטבלט‘ ברחוב פינסקר 5, הוא שאחראי על המבנה המרשים ברחוב הירקון. הבית נבנה בשנת 1935 בסגנון הבינלאומי, עבור בני הזוג דינה (דושה) וקרול רייספלד. הוא נמצא ליד ‘גן לונדון’ ובמרחק של עשרות מטרים בלבד מחוף הים. לאחר הקמתו, יכלו היושבים ב’בית רייספלד’ להתרווח – כל-אחד במרפסת דירתו – וליהנות מרוח בריזה מערבית ומנופים מרהיבים של הים התיכון. אלא שמאז אמצע שנות ה-60 חלק ניכר מהנוף היפה מוסתר מעיני הדיירים על-ידי המבנה של ‘מלון דן’.
בסרטון זה מצולמים שלושת הבתים ההיסטוריים הניצבים בשכנות זה לזה, ברחוב הירקון בתל-אביב: בית משה פרץ, בית רייספלד ובית שיק.
בסרטון זה מצולמים שלושת הבתים ההיסטוריים הניצבים בשכנות זה לזה, ברחוב הירקון בתל-אביב: בית משה פרץ, בית רייספלד ובית שיק.
דינה לבית קויאט (1960-1888) הכירה את קרול רייספלד, שהיה צעיר ממנה בשנתיים, בעיר הטקסטיל הפולנית לודז’. השניים נישאו ועלו ארצה. הם גרו בעצמם באחת הדירות המרווחות בבניין ואת שאר הדירות השכירו לדיירים אחרים. חלק מהדירות היו בנות שני חדרים בלבד, ואילו דירות אחרות היו בנות שלושה או ארבעה חדרים. בימי הזוהר גרו כאן יהלומנים ושגרירים. אחת המשפחות, משפחת צ’ופ, הייתה מקורבת ליגאל אלון, וזה מצא כאן מסתור לפרק זמן של מספר שבועות, בזמן שהבריטים חיפשו אחריו. משפחה נוספת שגרה כאן לאחר שעלתה ארצה מהעיר דנציג, היא משפחת פינקלשטיין. הבן הקטן של בני המשפחה, זלמן פינקלשטיין, הפך לימים לשגריר ישראל בארה”ב ולחבר כנסת שנודע בשם זלמן שובל.
בדירות נוספות בבית גרו קרובי משפחה של דינה ושל קרול. לוניה, אחותה של דינה, גרה כאן עם בעלה פליקס מילר ועם בנם מנחם. כך גם משה (מונדק) מוסקוביץ, האחיין של דינה, שגר במקום עם אשתו זושה. וכך גם גוסטב רייספלד, אחיו של קרול. גוסטב עלה ארצה רק לאחר מלחמת העולם ביחד עם בנו אלפרד. אשתו של גוסטב ובתו נרצחו בידי הנאצים. לאחר שהתיישב בתל-אביב הכיר את רבקה (ריבה) קמנצקי, לבית יזרסקי. השניים נישאו ב-1948, כשגוסטב היה כבר בן 51 וריבה בת 47.
בהפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל-אביב, בספטמבר 1940, נפלה אחת הפצצות בכניסה ל’בית רייספלד’ והרגה את אריך מיינרט, מתקין וילונות במקצועו. בראיון שערך המדריך אבי משה-סגל עם יוחנן מיינרט, בנו של אריך, מספר יוחנן:
אתם רואים את הבאהאוס הזה, בניין יפהפה, אני לא פעם מספר עליו, הירקון 96. אני זוכר את הבניין הזה מאז שהייתי ילד, כמובן בלי התוספת המגעילה הזאת למעלה. הוא הגיע הנה לעבודה אצל משפחה של יקים, נדמה לי שזה היה בקומה השלישית, לסדר את הוילונות. הוא כנראה סיים את העבודה וכשהוא ירד פה, נפלה הפצצה וגמרה אותו.
דינה רייספלד נפטרה ב-19 במאי 1960. את הרכוש הרשום על שמה הורישה לבני משפחתה, באמצעות נציגם, מונדק מוסקוביץ, בנה של אחותה אסתר. אירית פורז, שדינה הייתה אחות סבה מוריץ קויאט, מוסיפה עדות אישית:
היא היתה אשה יפהפיה, חמה, נדיבה, וניהלה בית פתוח ומכניס אורחים. הם היו חשוכי ילדים, ואנחנו בני המשפחה הצעירים נהנינו מאד מנדיבותם.
זמן קצר מאד לאחר שהתאלמן, נשא קרול רייספלד לאשה את אלה ליטוינסקי, נכדתו של המנהיג הציוני זלמן-דוד לבונטין. אלה התאלמנה ממוריס ליטוינסקי, בנו של של יעקב אלחנן ליטוינסקי, שהיה המבוגר בין 66 האבות המייסדים של העיר תל-אביב.
ימי הזוהר של הבניין הסתיימו בסוף שנות ה-60. אז הוסבו מרבית הדירות למשרדים ולבתי עסק. בין היתר פעלו ב’בית רייספלד’ מספר משרדי נסיעות. בסופו של דבר, אלה וקרול רייספלד הורישו את הבית לאוניברסיטה העברית. המעניין הוא שגם ‘בית קרוסקל‘ ברחוב הס 21 נתרם לאותה אוניברסיטה. יצא אם כך שדווקא האוניברסיטה הירושלמית זכתה בבעלות על שניים ממבני הבאהאוס היפים ביותר של תל-אביב. בשני המקרים הבתים נמכרו ליזמים והאוניברסיטה השתמשה בכספים לצרכים שונים.
גם לאחר מותו של קרול המשיכה אלה לתרום כספים למוסדות שונים. מתוך כתבה בעיתון ‘דבר’, 15 במארס 1974:
תערוכה שנושאיה הם תולדות התזמורת הפילרהמונית הישראלית, תיפתח בהיכל התרבות בתל-אביב, במוצאי שבת. התערוכה נתאפשרה הודות לתרומתה של גברת אלה רייספלד, לציון זכרו של בעלה המנוח קרול רייספלד.
עם השנים הפך האזור של רחוב הירקון – במקטע שנע פחות או יותר, בין רחוב אלנבי ועד רחוב בוגרשוב – למפוקפק עד כדי זנותי. דיירים שחיו כאן בעבר נטשו, חנויות ועסקים נסגרו ובאופן טבעי ערך הדירות להשכרה ירד. באותה תקופה הבניין הוזנח ושימש מקום מפלט לחלכאים ונדכאים שחיו ועבדו בסביבה.
בסוף שנות ה-90 כשספסרי הקרקעות ויזמים תאבי בצע הבינו את ערכו של המגרש, שנמצא ליד הים, הם עשו ככל יכולתם כדי לקבל צו הריסה למבנה ולבנות על חורבותיו בניין מגורים מניב רווחים. מאמציהם נשאו פרי והם זכו בצו המבוקש. הדבר עורר התנגדות וגרר דיונים משפטיים בערכאות השונות.
ניתן ללמוד על החשיבות של הבניין מתוך מכתב ששלחה ‘המועצה לשימור מבנים’ לוועדת ערר, בשנת 1999: “הבניין הנ”ל נמצא ברחוב הירקון 96. מדובר באחד ממבני הבאהאוס המרשימים והנדירים ששרדו בעיר תל-אביב. המועצה לשימור אתרים רואה חשיבות רבה בשימור הבית. המועצה רואה בתמיהה את חוות דעתם של המהנדסים שקבעו כי הבית מסוכן ותובעים את הריסתו”.
סוף טוב, הכל טוב. הבניין ניצל בזכותה של השופטת דרורה פלפל שביטלה את צו ההריסה, ומאוחר יותר הבניין אף הוכרז כאתר לשימור. מלבד השחזור הנאמן למקור ההיסטורי, נוספו ל’בית רייספלד’ מספר קומות במבנה מודרני בצבע שחור. בשנת 2012 הסתיימו עבודות השימור ועבודות הבניה של האגף המודרני.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
קרול ודינה רייספלד בסלון דירתם ברחוב הירקון 96. הצילום באדיבות אירית פורז, נכדתו של משה קויאט, שהוא אחיה של דינה (דושה) רייספלד.
קרול ודינה רייספלד בסלון דירתם ברחוב הירקון 96. הצילום באדיבות אירית פורז, נכדתו של משה קויאט, שהוא אחיה של דינה (דושה) רייספלד.
בית רייספלד בשנת 1951. במרפסת התחתונה, עומדת משמאל, נראית אתי לוריה לצדה של דודתה, הדיירת ריבה רייספלד. ריבה אוחזת בידיה את בתה של אתי, התינוקת רותי לוריה (לימים, רותי פלדמן). הצילום באדיבות תמר פלדמן בן-חנן, מתוך אוסף הצילומים של אתי לוריה, לבית פרידמן.
בית רייספלד בשנת 1951. במרפסת התחתונה, עומדת משמאל, נראית אתי לוריה לצדה של דודתה, הדיירת ריבה רייספלד. ריבה אוחזת בידיה את בתה של אתי, התינוקת רותי לוריה (לימים, רותי פלדמן). הצילום באדיבות תמר פלדמן בן-חנן, מתוך אוסף הצילומים של אתי לוריה, לבית פרידמן.
