בית שרשבסקי – שדרות רוטשילד 92, פינת המגיד 2.

את ‘בית שרשבסקי’ הממוקם על קרן הרחובות רוטשילד והמגיד, תיכנן האדריכל משה לוברניצקי בשנת 1925. במקור זה היה בית בן שתי קומות בלבד. לוברניצקי תכנן מספר רב של מבנים בתל אביב של שנות ה-20, מרביתם בסגנון האקלקטי, כשהבולט מתוכם הוא זה המשמש כיום כמלון, ברחוב מונטיפיורי 36. 

אליעזר שרשבסקי (1956-1876) שעבורו ועבור אשתו הדסה נבנה הבניין, היה איש רב פעלים, שמלבד היותו פרדסן, יו”ר הנהלת ‘הלוואה וחסכון’ ויו”ר מרכז הקואופרציה האשראית בארץ, הקים מפעלים, ניהל עסקים פרטיים, השקיע בנדל”ן והתנדב במספר מוסדות. ובנוסף, הוא גם כתב שירים. ביולי 1933, זמן קצר לאחר שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון, הוא כותב: לְגֶרְמַנְיָה קָם אֶחָד גּוֹאֵל, מֵאַשְׁפַּתּוֹת הִתְרוֹמֵם ויָעָל / וּבְעַם חֶרְמוֹ, עַם יִשְׂרָאֵל, יוֹרֶה זִקִּים, חִצִּים וְרַעַל. / אִם זֹאת הִיא עֶצֶם הַגְּאֻלָּה, מָה חִדּוּשׁ חִדְשַׁת הַגּוֹאֵל? / הֵן עַתִּיקָה הִיא הַסְּגֻלָּה, לכפּר בִּיהוּדִי זַעַם-אֶל…

בתקופה בה הוקם הבניין היה האדון שרשבסקי עסוק בעיקר בבית-העסק ‘מנופקטורה ווידזבית’, שפתח בשותפות עם אליהו ויטינסקי: “סחורות הבד של תוצרתנו מפורסמות בחזקן ובלבנת בהירותן. אחרי הכביסה יכול כל-אחד להווכח בזה.” אבל השניים הסתכסכו ונפרדו ברוח רעה. להדסה ולאליעזר שרשבסקי היו ארבעה ילדים: יעקב, שרה, אליהו ונעמה. השניים הצעירים יותר, אליהו ונעמה, גדלו בבית בשדרות רוטשילד.

כבר בשנת 1931 שרשבסקי מוכר את הבית לאדם בשם מאיר פיסיוק. מחיר העסקה: 4,523 לירות א”י. בתחילת שנות ה-30 ישבה בבניין הנהלת ‘כפר ילדים’ – בית ספר חקלאי ברמת-גן, ולצדה התנהל גן ומעון ילדים ‘מלכה’. פיסיוק שבילה את רוב זמנו בארה”ב נאבק ברשויות כדי להשיג אישורים לבניית הקומה השלישית במבנה, אבל רק לאחר מותו, בשנת 1942, מצליח בנו שמואל במשימה. להלן אחד הטיעונים בהם הוא משתמש כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות: ” אנחנו מוכרחים לגשת לבנין הקומה השלישית תיכף ומיד היות ושתי משפחות מבין יורשי בעל הבית המנוח זקוקות לדירות. אחת מהן היא משפחת פליטים שבאה מרוסיה לא מזמן. הם גרים (בינתיים) בחדר קטן עם הכרח לבשל בתוכו היות ואין להם זכות שימוש במטבח.”

בשנת 1950 ביקש אזרח בשם יצחק דוניק לפתוח מכבסה באחת מדירות הבניין, אבל השכנים גילו התנגדות נחרצת. לבסוף הרעיון נפסל בגלל חוות דעת של מפעל המים “מחמת חוסר במים בסביבה”. בשנות ה-60 ישבה כאן ‘קופה לבטוח חקלאי הדדי’ – בטוח תבואות בשדה ובמחסנים.

מצבו של הבית שזועק לשיפוץ, עגום עד כדי כך, שבעליו הנוכחיים קיבלו מכתב התראה ממהנדס העיר, באוקטובר 2020: “נמצא כי הבניין מהווה סכנה למחזיקים בו ו/או לציבור ו/או לנכסים הסמוכים.”

תחקיר וכתיבה: חגי להב.