בֵּית שִׁמְעוֹן שְׁטֵרְן
בית שמעון שטרן – שדרות רוטשילד 104, פינת שיינקין 68.
בית שמעון שטרן הוקם בשנת 1928, על ידי האדריכל יהודה סטמפלר. הבניין נבנה בהשפעת התנועה האקספרסיוניסטית מודרנית כבית מגורים והוא בעל קווים נקיים בדומה למה שהתפתח מאוחר יותר בזרם הבינלאומי שמאפיין את ‘העיר הלבנה’.
סטמפלר, יליד העיר בוצ’אץ’, בה נולד גם ש”י עגנון, תיכנן את הבית עבור אהרון זליג קרינקין ועבור שמעון שטרן (1942-1892), שהיה נשוי לסוניה קרינקין, בתו של אהרון זליג. הבית נושא אמנם את שמו של שטרן שהיה איש עסקים אפרורי ואחר-כך עסקן זניח, אבל דווקא קרינקין הוא הדמות ההיסטורית המעניינת. הוא היה בעל בית-המרקחת הראשון בתל אביב, ברחוב הרצל 10. גיסו, דב מאיר קרינקין, היה רופא העיניים הראשון בעיר.
בית המרקחת ‘קרינקין’ היה שם דבר בתל-אביב הקטנה ורבים באו למקום כדי לרכוש את ‘משחת פוחובסקי’ אותה רקח עבור קרינקין ידידו הד”ר פוחובסקי. לא נמצא בכתובים מה היו סגולותיה של אותה משחה שהלהיבה כל-כך את תושבי העיר, אבל נאמר שקרינקין גרף בזכותה רווחים עד כדי כך שיכול היה לרכוש לעצמו אוטומוביל. בית המרקחת נוהל בידי שמעון שטרן, שהפך אותו – באופן שלא הפתיע אף-אחד באותם ימים – גם לתחנת מוניות.
שטרן היה מעורב בעניינם של בעלי הבתים בתל-אביב ושימש כסגנו של יו”ר התאחדות בעלי-הבתים יוסף פומרוק. מתוך עיתון ‘דאר היום’, 2 בינואר 1935: “ביום חמישי נתקבלו לראיון אצל נציב המחוז מר קרוסבי, באי-כוח התאחדות בעלי הבתים: ד”ר יוסף פומרוק ואדון שמעון שטרן, בנוכחות סגן יושב ראש העירייה מר רוקח, בעניין מינוי חבר מטעם ההתאחדות בוועדת הבחירות לעירייה.”
קרינקין נפטר בשנת 1933. לסוניה ולשמעון שטרן היו שתי בנות: תהילה ויהודית. הבת יהודית התחתנה עם משולם ריקליס. לא מעט דיירים התגוררו בבית לאורך הדורות, כולל האדריכל אריה שרון, מתכנן מעונות עובדים ברחוב פרישמן, ואשתו, שחקנית תיאטרון ‘האהל’ חיה סנקובסקי-שרון. החל משנות ה-40 פעל בקומה הראשונה ובחצר, גן ילדים עירוני בשם ‘גן נעמי’, אותו ניהלה נעמי רבניצקי, בתו של יהושע חנא רבניצקי שביתו נמצא 350 מ’ מכאן, ברחוב אחד-העם. ילדי התקופה זוכרים לטובה את הגננות אביבה ומוריה.
המבנה נרכש על-ידי קרן אדמונד דה רוטשילד ומתקיימות בו תערוכות מתחלפות. כך רשום באתר האינטרנט של מרכז אדמונד דה רוטשילד:
המרכז מסייע לאמנים ולמעצבים צעירים לבסס את מעמדם בשדה המקצועי באמצעות תערוכות מתחלפות, תכניות הכשרה ומנטורינג ומהווה מקום מפגש ודיון עבור הגופים והגורמים השונים הפועלים בשדה (יוצרים, אוצרים, גלריות, מוזיאונים, אקדמיות ועוד). מתוך אמונה בכוחו של הפרט לחולל שינוי, ומתוך מחויבות ותחושת אחריות לרוח החלוצית של מדינת ישראל, חרטה קרן אדמונד דה רוטשילד על דגלה להעצים, לחבר, לקדם ולטפח את הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
אזרחים ותיקים מספרים
רחל אלקלעי: בין הדיירים שהתגוררו בבית הייתה משפחתו של מוריס סיטון, אחד ממנהלי בנק דיסקונט, ושתי בנותיו, אילנה ז”ל ועדנה תיבדל לחיים ארוכים, חברתי משכבר הימים. אהבתי את הבית בעל האווירה המיוחדת וזיכרונות נעורים רבים שמורים בין קירותיו.
