בית סטרלינג

בית סטרלינג – רחוב לבונטין 14.

האדריכל הנודע יהודה מגידוביץ תכנן את הבניין בלבונטין 14, בשנת 1926, עבור אדם בשם צבי סטרלינג. מגידוביץ שבמהלך הקריירה הארוכה ועתירת ההישגים שלו, ידע לעבור – בהתאם להתפתחויות ההיסטוריות – מסגנון אחד לסגנון אחר,  חותם עם הקמת הבית ברחוב לבונטין את פרק העבודות שביצע בסגנון אקלקטי. בהמשך יעבור לתכנון בניינים לפי אסכולת הבאוהאוס שהשתלטה על הנוף האורבאני של תל-אביב. מגידוביץ’ הוסיף לבניין אכסדרה בולטת עם קשתות אלגנטיות, והיא זו המעניקה למבנה את מראהו הייחודי.

הבית שנמצא בסמיכות ל’גן החשמל’ הוא חלק ממובלעת עירונית אשר נקראה בעבר שכונת ‘רמת השרון’ והיום ידועה כ’מתחם לבונטין‘. הרחוב עצמו נקרא במקור ‘רחוב השרון’, אבל שמו הוסב בשנת 1941 לשם הנוכחי, בעקבות מותו של הבנקאי והעסקן הציוני, זלמן דוד לבונטין.

בשנת 1935 סטרלינג מוכר את המבנה ליצחק שאלתיאל ומשפחתו, שעסקו בשיווק מזון ושמנים. בשנת 1948 הבניין כבר רשום על שמה של לאה וילדנברג. הגברת וילדנברג מסרבת להקים מקלט מפני הפצצות, על-פי התקנים הנדרשים, ובכך מעוררת התקוממות בקרב הדיירים הגרים בשכירות ב’בית סטרלינג’. שנתיים אחר-כך הנכס עובר לרשותו של אזרח ירושלמי בשם אליעזר טוקטלי. במסמכי הרכישה נכתב כי הבניין הוא בן 3 קומות ולו 24 חדרים וחדרי שירותים, פלוס שלוש מרפסות סגורות ושני צריפים שנבנו על הגג, ללא רישיון. אחד הצריפים שימש כנגריה. 

ככל שחלפו השנים הלך מעמדה של השכונה והתדרדר כפי שקרה גם לכל האזור הנושק לתחנה המרכזית של תל-אביב, שנמצאה מעט מזרחה לשכונת ‘רמת-השרון’. את התושבים הבורגנים החליפו דיירים מעוטי יכולת, ובמקום חיי היומיום השגרתיים שאפיינו את המקום בשנותיו היפות, נרקמו במתחם המקיף את גן החשמל, פרקטיקות של זנות ופשע. במאי 1967 נקלע לבניין אזרח בשם ראובן כהן. האיש נרעש מן ההזנחה שהוא מגלה בגרם המדרגות ושולח מכתב למשרדי הנדסה של העיריה: “לרגל עסקים, בקרתי ברחוב לבונטין 14, ת”א.” ובהמשך המכתב הוא מתאר את מצבו המוזנח של הבניין ואת הסכנה הכרוכה בעליה במדרגות “אני מוצא שמחובתי להסב את תשומת לבכם לדבר, שמא יקרה אסון. מן הראוי שיישלח מומחה שיבדוק את המקום.” ואכן, העיריה שולחת פקח, שרושם בעקבות כך דו”ח ולפיו רק בדרך נס לא קרה עדיין אסון בבניין הנדון.

בינואר 1977 כבר יוצא מסמך מלשכת מהנדס העיר, המכריז שהבניין נמצא במצב המהווה סכנה לדייריו ולציבור. העיריה מקטלגת את המבנה ב’תיק מבנים מסוכנים’ ומתנהלות התכתבויות מייגעות בין בעלי הבית באותה תקופה, לבין מחלקת ההנדסה. ההתנצחויות נמשכות עד אמצע שנת 2009. באותו שלב ערכם של בתים לשימור כבר היה ידוע ומובן והחלו פעולות להשבתו של ‘בית סטרלינג’ לימי גדולתו. לבסוף הגיעו כצפוי היזמים שהיו מוכנים להשקיע את הנדרש. עבודות השיפוץ והשיחזור כללו  שימור מלא של חדר המדרגות עם ציורי הקיר המקוריים. נוצרה חלוקה מחדש של הבניין לשבע דירות מגורים ולשתי חנויות, וכן הותקנה מעלית.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.

בית סטרלינג

בית סטרלינג בשנת 2011, לפני שהתבצע השיפוץ. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

בית סטרלינג בשנת 2011, לפני שהתבצע השיפוץ. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

ניתן לשתף את המאמר