בית סטרוד
בית סטרוד – רחוב ברוק 1, פינת זלמן שניאור 17 (לשעבר, רחוב דבורה הנביאה).
את המגרש שעליו נבנה הבית, קנה אפרים סטרוד במאי 1933 מאדם בשם בוריס רבינוביץ, בתמורה ל-900 לירות ארץ-ישראליות. הבית הוקם עבור משפחת סטרוד בשנת 1934 על אדמת זמריה ברסקי, למרגלות בית העירייה ברחוב ביאליק, ובמרחק של עשרות מטרים בלבד מהשדה הריק שעליו יקום כעבור מספר שנים ‘גן מאיר’. באותה תקופה רחוב זלמן שניאור של ימינו, נקרא עדיין רחוב דבורה הנביאה. למעשה, כתובת הבית נרשמה בשנותיו הראשונות כרחוב דבורה הנביאה מס’ 13. מאוחר יותר שונה שם הרחוב וכך גם מסְפּוּר הבתים. מאז מדובר על בית ברחוב זלמן שניאור מס’ 17.
האדריכל שתכנן את הבית היה ויקטור ג’חון. המבנה נבנה במקור כבית בן 3 קומות מעל הקרקע וקומת מרתף שנמצאה בחלקה מתחת לקו הרחוב. קומת המרתף יועדה בתחילה למחסנים, אך הפכה ברובה לקומת מגורים. בשנים הראשונות שימשה קומת הקרקע כגן ילדים עירוני.
אפרים סטרוד (1958-1873) היה דמות מוכרת בעיר, בזכות בית הדפוס הנודע אותו ניהל: ‘אפרים סטרוד ובניו’. האיש היה מקושר היטב ובית הדפוס שלו העניק שירותים גם לעיריית תל-אביב. באמצע שנות ה-20 גרו אפרים ואשתו מלכה ברחוב יהודה הלוי עם ילדיהם מרדכי, יואל ויעקב. בתם שרה בלום שכבר הייתה נשואה, גרה עם בעלה יהודה, בדירה שכנה. בכלל, הסטרודים אהבו את ילדיהם בקרבתם. וכך כשבנו את ‘בית סטרוד’ הקצו דירות גם לילדיהם הנשואים, מרדכי עם דבורה ויואל עם שרה. הבן הצעיר, יעקב סטרוד, גר עם משפחתו ב’בית הרשלוביץ’, ברחוב אחד-העם 126, ואחר-כך ברחוב חיסין 23. יעקב סטרוד ובעקבותיו בנו עדי סטרוד, היו קונסולים של כבוד בארץ, בשמה של תאילנד, במחצית השניה של המאה ה-20.
השכנות עם בית העירייה הביאה לכך שמפעל המים העירוני העביר את משרדיו לבניין מיד לאחר שנחנך, אבל כעבור 4 שנים הוחלט להפסיק את החוזה עם אפרים סטרוד, שמצדו חשב שעל העירייה להתחשב בו בעקבות כך ולאפשר לו להרחיב מרפסות. ביוני 1938 הוא כותב: “בנייני ברחוב דבורה הנביאה קיים מזה כארבע שנים ובו נמצאו משרדי מפעל המים שזה עתה פינה את כל הקומה השלישית. כרגע מסרתי את כל העבודה של התיקונים לבעלי מלאכה והם גם התקינו שתי גזוזטראות למטבחים שפונים לחצר. קבלת הודעה בדבר הקיצוץ מאלצת אותי לפנות לכבודו בבקשה להתחשב עם המצב הנוכחי ועם חוסר כל אפשרות להשכיר דירות בלתי מודרניות ובפרט דירות מחוסרות גזוזטראות. אני מקווה לתשובתכם החיובית.”
ב-9 בספטמבר 1940, בשעות אחר-הצהריים, ללא שמישהו ציפה לכך, תל-אביב הותקפה על-ידי חיל האוויר האיטלקי. המטוסים הגיעו מכיוון הים והפציצו את אזור בית הקברות של טרומפלדור ואת רחוב בוגרשוב, וכן את רחוב פינסקר. בנוסף, הם גם הפציצו את הכפר הערבי סומיל (ארלוזורוב, פינת אבן-גבירול) והרגו בתושביו. מעל 100 איש נהרגו באותה מתקפה. המהומה הייתה גדולה עד כדי כך שלמעשה אף-אחד לא הצליח מעולם למנות את המספר המדויק של הקורבנות. ‘בית סטרוד’ לא ספג פגיעה ישירה אבל הוא ניזוק באופן משמעותי מהדף ומרסיסים. דייריו של הבית נאלצו לעזוב אותו בזמן השיפוצים שנמשכו עד דצמבר אותה שנה.
בתחילת שנות ה-40 החל לפעול בבניין ‘משרד המפקחים’ כאגף של מחלקת החינוך. מודעה בעיתון ‘על המשמר’ אפריל 1948:
היום ומחר יחולקו שתילי ירקות לתושבי ת”א והסביבה ע”י המפקח על החינוך החקלאי. רחוב דבורה הנביאה 17 (מול מדרגות העיריה).
ב-1966 עברה לשכת המפקחים לבניין ‘הדר-דפנה’.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
בית סטרוד בשנת 1937. צלם לא ידוע. מתוך אתר האינטרנט של אדריכל רונן קצור.
שיפוץ בית סטרוד
בשנת 2013 הבניין שופץ על-ידי חברת ‘אבנר גלעד – שימור ושיחזור מבנים’. למבנה הוספו 3 קומות למגורים. קומה אחת המשחזרת במדויק את הבנייה המקורית, ושתי הקומות העליונות, בנויות בנסיגה.
