בֵּית בּוּכְמָן
בית בוכמן – רחוב פרנקל ידידיה 2, פינת אברבאנל 31.
כשהבית הוקם בשנת 1934, כתובתו הייתה ברחוב עמק יזרעאל מספר 2, על פינת רחוב אברבאנל, והוא השתייך, כמו כל שאר הבניינים בשכונת פלורנטין, לעיר יפו. מאז, הוסב שם הרחוב על-שמו של הרב פרנקל, שבית הכנסת אותו ייסד: ‘אהבת חסד’, שוכן עד היום, ממש מול ‘בית בוכמן’.
תחילה היה זה בית בן שתי קומות, שנבנה בסגנון הבינלאומי. רק בשנות ה-90 נוספו שתי הקומות העליונות, וכן חדרי יציאה מן הדירות העליונות אל קומת הגג. במשך השנים פעלו בקומת הקרקע של הבניין בתי עסק רבים, ובהם מסגריה, מסעדה, מחסן רהיטים, בית-חרושת לרהיטי עץ, ואחר-כך גם בית-חרושת לרהיטים מתקפלים, בשם ‘פרימה’.
כיום פלורנטין היא שכונה דינמית ואופנתית, רצופה בגלריות ובבתי-קפה, אבל כאשר הוקמה על שטחי פרדס בשנות ה-30, הייתה זאת שכונה של משפחות בורגניות ושל עולים חדשים. ‘בית בוכמן’ יושב על גבול מתחם קטן ששימש את בעלי המלאכה ונקרא ‘מרכז וולובלסקי’.
בכניסה למבנה של ימינו הוצב שלט המושך את העין:
בית בוכמן הוקם ע”י שרה ויצחק בוכמן (1935). שימש אכסניה לכל נצרך, מקור לסעד, עזרה לזולת וגמילות חסדים. היה מרכז לחגיגות המסורתיות של חגי ישראל והקפות שמחת תורה. אליו התקבצו מנהיגי האומה, שריה ואלופיה, במשך 50 שנה. עמדת הגנה ומקום מסתור ללוחמי מלחמת השחרור. ‘קרן בוכמן-היימן’ מיסודה של שרה בוכמן.
את הקרן מנהלים עד היום עוזיאלה, אחת מבנותיהם של בני הזוג, ובעלה תום היימן. כך כתוב בין השאר על האירגון: ” שורשיה של ‘קרן בוכמן-היימן’ נעוצים בערכים אותם ספגה המייסדת שרה בוכמן בבית הוריה, והם הפכו לחלק בלתי נפרד מאישיותה וחייה. לאחר שעלתה ארצה ב-1923 עם בעלה יצחק, נחשפה בפניה מצוקתם של אלפי משפחות בישוב, שחיו בתנאים קשים ואשר שיוועו ליד מסייעת. משהתחילו להגיע ארצה ראשוני ניצולי השואה, עמד בראש מעייניה נושא קליטת העליה, שיקומם מחדש של העולים, הקמת ביתם בישראל ודאגה לכל תחומי רווחתם. ב-1942 מיסדה שרה בוכמן את פעילותה והקימה את ‘האגודה’ שנרשמה כחוק ופועלת בהתאם לתקנון רשמי”.
שרה ויצחק בוכמן חיו באותו בית, עד יומם האחרון. היא נפטרה באפריל 1971 ואילו הוא נפטר באוקטובר 1978. לאחר מותה של שרה נכתב עליה בעיתון ‘דבר’: “במשך שנים רבות יצאו מביתה החגיגות המסורתיות לשמחת תורה של השכונות הדרומיות באזור תל-אביב. אל שולחנה הסבו ראשי ממשלה, שרים, רמטכ”לים, אלופי צה”ל וראשי מוסדות.” ובאותו יום נכתב ב’מעריב’: “שרה בוכמן הייתה מהדמויות המוכרות בעיר. הקימה בשנת 1941 מוסד לגמילות חסדים, ראשון מסוגו בארץ, שסייע לאלפי משפחות נצרכות. ביתה היה בית סעד פתוח לכל דורש.”
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
אזרחים ותיקים מספרים
אורי יואלי: בכיכר שמול הבית התחילה מסורת הקפות שניות של שמחת תורה בשנת 1944. הרב פרנקל יזם זאת כהזדהות עם הקהילות שחרבו במלחמה, אבל זה הפך למסורת עממית שמשכה לפלורנטין המונים, ובה ניתן גם מקום לתרבות מזרחית: להקתו של חופני הגדול הייתה מהמשתתפים הקבועים. על מרפסת ביתה של שרה בוכמן היו ניצבים המכובדים, וביניהם פוליטיקאים, צופים מלמעלה ומנופפים לציבור.
