בית יהושע התלמי

בזמן שבני משפחת רדלר-פלדמן-התלמי גרו עדיין בתל-אביב, היו מרבית הבתים בסביבתם בני קומה אחת או שתיים. המבנה הבולט באזור מגוריהם היה ה’גימנסיה הרצליה’, והוא לבדו נראה כאתר עירוני ראוי לציון. אבל אחרי פרעות תרפ”א ורציחתו של ידידו הקרוב של רבי בנימין, הסופר י.ח. ברנר, כשיהודי יפו נהרו לתל-אביב, ובעקבות גלי עליה מאירופה, התפתחה תל-אביב באחת. כך יצא שתוך שנים ספורות הבית שכן לצלו של ‘מלון פלטין’ שנבנה ממש מולו, ובמרחק הליכה זניח מבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי.

את מקום המשפחה שעברה לגור בירושלים תפס בית המסחר לכובעים ומגבעות של יעקב גולדרינג ולצדו הצטרף כעבור שנתיים, בית המרקחת של ד”ר יעקב מיפלין, שהתפרנס בעיקר ממכירת תרופה בשם ‘אוולטין’ עליה הייתה לו בלעדיות. במודעות שפירסם, ציין כי כדור הפלא “משקיט את העצבים, מעודד את המח ומבטל את מעצורי העיכול.”

בשנת 1932 רבי בנימין שוכר את שירותיו של האדריכל הידוע פנחס ביז’ונסקי, כדי שירחיב את המבנה. התכנית של ביז’ונסקי יושמה והיא זאת שנתנה לבית את מראהו הסופי שעל-פיו נבנה החלק התכול של הבניין המודרני. לאחר ההרחבה ניתן היה למצוא בבניין את מרפאת השיניים של ד”ר פרלמן, את חנות המנופקטורה של וואנו ושות’, את המחלקה לחסכונות של ‘הפועל המזרחי’, וגם סניף של אגודה בשם ‘איגוד להשלטת השפה העברית’. במקביל מציע רבי בנימין להשכרה, משרד בן שני חדרים בקומה השניה של הבית, בתמורה לשתי לירות א”י, לחודש. בחלקו הפינתי של הבניין יכלו העוברים והשבים לשבת בבית הקפה של אריה רבינוביץ’.

אחרי קום המדינה, פעלו ב’בית יהושע התלמי’: החייט, איש תנועת החרות, אברהם וטנמכר, משרדי חברת ‘פלרוד’ – חברה לסלילת כבישים, בית מסחר לספרים של ליאו בלומשטין, ששימשה לעת מצוא גם משרד למכירת כרטיסים להופעות. כמו-כן עבדה כאן חנות בגדים, מטריות ופיג’מות שקראה לעצמה בפשטות: ‘בזול’. באמצע שנות ה-50 נפתחה במקום חנות בגדים נוספת, ‘אפנת אהרון’. ב-1966 הלכה לעולמה שרלוטה בלומשטין, אלמנתו של ליאו, שהקים בינתיים רשת קטנה של חנויות ספרים. את הזכויות על הסניף ברחוב נחלת-בנימין 48 רכש אחד העובדים הוותיקים, עמנואל בראון.

יהושע התלמי נפטר בירושלים בדצמבר 1957, בגיל 78, שנה אחת לאחר מות אשתו דבורה. את הבית יורשים שני הבנים: האגרונום הירושלמי ד”ר יעקב-אביגדור אלעמי והכימאי החיפאי, פרופסור אלון תלמי. בשנת 1974 מעביר יעקב מחצית מחלקו בנכס לבניו גלעד ואמיר ולבנותיו נעמה ויעל. בשנת 1991, אחרי 80 שנות בעלות, מכרו בני המשפחה את ביתם לחברת ‘פוליסטיק בע”מ’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.