בית יוסף אלבו
בית יוסף אלבו – דרך בגין 35 (לשעבר דרך פתח-תקווה), פינת רחוב מזא”ה 79.
בנק דיסקונט הוקם בשנת 1935 על-ידי שלושה שותפים יוצאי העיר סלוניקי: ליאון רקנאטי, משה קרסו ויוסף אלבו. באותה שנה רכשו רקנאטי והשותף הפחות מוכר מבין השלושה, יוסף אלבו, את המגרש שבקצה המזרחי של רחוב מזא”ה, על פינת דרך פתח-תקווה (דרך בגין של ימינו), מאדם בשם שלום פכטר. המגרש שכן בשכונה שנקראה באותם ימים ‘אדמת גברילוביץ’, במרחק של 450 מטרים משדרות רוטשילד.
רקנטי ואלבו קיבלו רישיון לבנות בניין בן שלוש קומות – קומת מסחר ועליה שתי קומות מגורים. צורת הטרפז של המגרש עליו נבנה הבית, הכתיבה למתכנניו – המהנדסים יעקב אורנשטיין ושלמה ליאסקובסקי – את צורתו. הצלע האלכסונית של הטרפז, זו המצויה לאורך החזית הפונה לדרך בגין, היא ההופכת את המבנה לייחודי במראהו, וזאת בזכות הדירות בקומות המגורים, היושבות אחת לצד השניה בזרימה מדורגת. בעוד המרפסות בחזית זו מעוגלות, הרי שהמרפסות הפונות לחזית הצרה והישרה ברחוב מזא”ה, צורתן מרובעת. כבר בשנת 1936 הבית היה מוכן לאכלוס.
אלא שמשברים כלכליים שפקדו את הארץ באותן שנים וקשיים שהתעוררו בבנק דיסקונט יצרו מתיחות בין משפחת רקנאטי לבין משפחת אלבו. לבסוף הוחלט שמשה קרסו ירכוש את חלקו של אלבו בבנק. כחלק מהתמורה שקיבל מקרסו וכדי להפריד את השותפות ביניהם באופן מוחלט רכש אלבו מליאון רקנאטי את מחצית הבית שהייתה שייכת לו, וכך החל משנת 1940 המגרש והמבנה עברו לבעלותם המלאה של בלה ויוסף אלבו. בשנות ה-40 נוספה דירת גג בת שני חדרים לבניין וכן נבנה בה מקלט. על השינויים והתוספות היה אחראי האדריכל שלמה גפשטיין.
בני הזוג אלבו המשיכו לגור בדירתם בשדרות רוטשילד 89. בנם, מצליח (מרסל) אלבו גר עם משפחתו ברחוב הנביאים. בתם של בלה ושל יוסף, רחל אלבו, נישאה בגיל צעיר ללוי פילוסוף ואף הספיקה ללדת את בתה זיוה בשנת 1941, אך לאסונם של בני המשפחה, רחל נפטרה באותה שנה, בגיל 21.
דיירים רבים גרו בבניין לאורך הדורות. מבין הדיירים הראשונים ניתן למנות את אדולף הירשהורן ומשפחתו שגרו בדירה מס’ 4, את משפחת פרנקל בדירה 8, את מלכה וישעיהו רוזלסקי בדירה 14 ואת משפחת לדר בדירה 17. אהובה וניסן צינדר גרו בדירה קטנה עם שלושת ילדיהם ועם אחותו האלמנה של ניסן. על חוסר הנוחות ועל הצפיפות בדירה, ניתן ללמוד ממכתב ששולח צינדר לעירייה בנובמבר 1952, ובו הוא כותב בין היתר:
המרפסת הפונה לצד החצר חשופה לגשמי עוז בחורף ולקרני השמש הלוהטות בקיץ. לא פעם נמצאנו שטופים במים שחדרו מהמרפסת לשני החדרים הקטנים שלנו והציפו את הכל, מה שגרם למחלות של ילדיי ולהצטננות כל בני המשפחה. גם בקיץ לא מצאנו מנוח בשני חדרים אלה כי קרני השמש חיממו את כל מה שהיה בפנים ולא מצאנו לנו מחסה מהן.
לאה וחיים ונציה גרו באחת הדירות הפונות לכיוון דרך פתח-תקווה ולא פעם התלוננו על הסבל שנגרם להם מהרעש שמקימים בתי העסק בסביבה. העיתונאי מארק גפן, זוכה פרס סוקלוב ועורך העיתון ‘על המשמר’, גר כאן בשנות ה-50. בשנות ה-60 ניתן למנות בין הדיירים את איש צבא הקבע חיים ריטיגשטיין, את אלכסנדר קופצקי, את הגברת צפורה אהרונוביץ’ ואת הגברת מלי פוקס.
זמן קצר לאחר ש’בית יוסף אלבו’ הוקם החלו לפעול בקומת המסחר בתי עסק קטנים. בסוף שנות ה-30, בימי “המרד הערבי”, התקשו רקנאטי ואלבו להשכיר את שטחי החנויות. אברהם מלמן פתח כאן חנות מכולת שעבדה יפה בשנות ה-40. כעבור עשר שנים הועברה החנות לידיו של שלמה לייבוביץ’. בסוף מלחמת העולם השניה פעלה במקום מאפיה ללא רישיון: “שוטרים שערכו חיפוש ביחד עם פקידי משרד המפקח על המזונות הצליחו לגלות באחת הדירות ברחוב מזא”ה 79 מאפיה נסתרת. למאפיה היו חמישה תנורים חשמליים. במקום נמצאו כמויות של חלות לבנות, לחמניות, עוגות וקמח לבן. החקירה נמשכת (עיתון ‘הארץ’ 27.2.1945).”
בשנות ה-50 פעלו בבניין מחסן עצים ודיקטים של חיים גולדברג, חנות ‘פריזמה’ שמכרה כלי עבודה וברגים, וכן בית מסחר לתיקון קטנועים של אורי לוי. באפריל 1957 נחנכה בחלק הצפוני של הבניין ‘מסעדת ויקטוריה’ בהנהלת ויקטוריה בכר. עד מהרה הפכה המסעדה לחלק מהנוף של השכונה. את מקומה של ‘מסעדת ויקטוריה’ תפסה מסעדת ‘מי ומי’. בשנות ה-60 פתח יעקב שטרנברג חנות למוצרי ניר, בצמוד למסעדה. משרדי אגוד הטניס התמקמו באחת מדירות הבית בסוף שנות ה-60.
במהלך השנים הפך האזור הרחב שבין רחוב המסגר לבין דרך פתח-תקווה למרכז של מוסכים וחנויות העוסקות במכירת אביזרים לכלי רכב. כבר בשנות ה-60 התמקם בקומת המסחר אבינועם מישאלוב שהתמחה בתיקון אופנועים. בשנות ה-80 החל לפעול כאן המוסך הוותיק ‘אבי – הונדה’. זהו מוסך לתיקון ומכירה של אופנועים וקטנועים שממשיך לעבוד עד היום. לצד המוסך יושבת חנות ותיקה נוספת: ‘חותמות הגשר’.
הבית שופץ בתחילת שנות ה-2000 וזכה למתיחת פנים נוספת לאחרונה. דיירי הבית ובעלי בתי העסק סבלו בשנים האחרונות בעקבותת עבודות ההקמה של הקו האדום של הרכבת הקלה, שהתנהלו ממש מתחת לאפם, אבל עם סיום העבודות ישוב הבית וימצא את מקומו המרכזי בעיר.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
