בֵּית אַרְיֵה בְּרִיל

בית אריה בריל – רחוב שיינקין 20.

כמו בתים רבים בשכונת ‘מרכז בעלי מלאכה’, גם הבית הזה שתוכנן על-ידי המהנדס ליאון פינשטיין, עבר מספר לא קטן של גלגולים עד שהתגבש לצורתו הנוכחית. פינשטיין ביחד עם שותפו ליברסון אחראי על בית נוסף באזור (בשכונת ‘שבת אחים’ הסמוכה): ‘בית יעקב אלקיים‘ ברחוב מלצ’ט 42.

בשנת 1919 נבנה ‘בית אריה בריל’ כמבנה בן קומה אחת בסגנון אקלקטי עם מרפסת קדמית וגג רעפים. כעבור ארבע שנים נוסף חדר מלאכה וחדר שינה בחלק המערבי של הבית. חלפו עוד שנים אחדות ונוספה גם קומה שניה. בשנת 1932 הוסב אחד החדרים בקומת הקרקע לחנות, וזאת כחלק מתהליך שעבר על רחוב שיינקין כולו, כשהפך להיות מרחוב בו גרים בעלי-המלאכה, גם לרחוב מסחרי עם חנויות שפונות לרחוב. ב-1959 נוספה לחנות גלריה מוגבהת. בשנת 2003 נשרפה דירה בקומה השניה של המבנה ונהרסה כליל. בשנים האחרונות הבניין שופץ והורחב אף יותר מכפי שהיה ובשנת 2019 נפתח כאן מלון הבוטיק ‘סאם ובלונדי’.

אריה בריל שעבורו נבנה הבית בגלגולו המקורי היה חייט אשר הגיע ארצה מאוקראינה והצטרף אל אגודת בעלי המלאכה, שהיו ממייסדי השכונה. הוא עבר לגור בפתח-תקווה בשנות ה-20 ומכר את חלקו בבית למשפחתם של גולדה ודב צ’יזיק, שרכשו את המקום בשותפות עם קרוב משפחה בשם חיים שניימן. לאחר שנפטר בשנת 1965 נכתב על דב צ’יזיק בעיתון ‘הצפה’: “אברהם דב ציזיק מראשוני בוני רחוב שינקין בתל אביב, מת בגיל 73 בירושלים. נולד בוורשה. עלה ארצה ב-1924. עבר גלגולים שונים בקליטה. בשנים האחרונות הייתה לו חנות קטנה בירושלים. השאיר אלמנה, בן, ובת -רעייתו של אשר צידון, סגן מזכיר הכנסת.”

בתחילת שנות ה-30 הצטרפו גם רחל ויצחק פשדנוביק כדיירים וכשותפים בבניין. חלוקת הבעלות על המבנה באותה תקופה: רבע היה שייך למשפחת צ’יזיק, רבע למשפחת שניימן וחצי למשפחת פשדנוביק. כעבור מספר שנים מצבם הכלכלי של בעלי הבית השונים לא היה טוב, ככל הנראה בעקבות המשבר הכלכלי של סוף שנות ה-30. באוקטובר 1940 מתפרסם צו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב: “תיק הוצאה לפועל רחוב שיינקין 20 – מודיעים בזה כי ניתן צו על פי סעיף 14 לפקודת העברת קרקעות על ידי נשיא בית המשפט, למכירת כל הזכויות וטובות ההנאה של הגברת גולדה ציזיק באופן פרטי ובתור יורשת המנוח חיים זאב שניימן וגברת רחל פשדנוביק הממושכנים ברכוש המתואר להלן, לשם סילוק המשכנתא שנחתמה על ידי הממשכנים והרשומה במשרד ספרי האחוזה.”

קומת הקרקע שימשה כאמור לצרכי מסחר. באמצע שנות ה-30 נפתחה במקום חנות גלידה וגזוז של האדון מרדכי טירקל. לאורך הדורות נוהלו כאן לא מעט בתי עסק ובהם: מכולת, מסגריה, חנות צורפות ותכשיטי זהב, חנות למכירת טפטים, חנות ספרים, ובית-הקפה הפופולארי ‘סוס עץ’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.

בית אריה בריל בשנת 2011. מתוך תיק תיעוד של ‘עדי כיתוב’ – אדריכלות ושימור מבנים.

בית אריה בריל בשנת 2011. מתוך תיק תיעוד של ‘עדי כיתוב’ – אדריכלות ושימור מבנים.

ניתן לשתף את המאמר