בית האחים גוטגולד

בית גוטגולד – רחוב שיינקין 2, פינת אלנבי 51. 

חמישה רחובות יוצאים מתוך ‘כיכר מגן-דוד‘: רחוב אלנבי (שיוצא לשני כיוונים), נחלת בנימין, רחוב הכרמל, קינג ג’ורג’, ושיינקין. ‘בית גוטגולד’ שנבנה בשנת 1935, יושב על חיבור הרחובות שיינקין ואלנבי ומשקיף על עוד שלושה מהמבנים ההיסטוריים של העיר, שתופסים פינות אחרות בכיכר: ‘בית מנגל‘, ‘בית גרשון לוין‘ ו’בית פולישוק‘. 

באמצע שנות ה-30, יהודה מגידוביץ’ היה כבר אדריכל עטור תהילה, אשר רשם על שמו חלק מהבניינים היפים שנבנו בתל-אביב. בשלב הזה של הקריירה מגידוביץ’ צירף את בנו רפאל למשרד הארכיטקטים שניהל, וביחד נרתמו שניהם למלאכת התכנון. על המגרש עליו נבנה הבית החדש, ניצב בית ישן בן שתי קומות שהיה צורך להרוס אותו. הבית הקודם היה שייך ליהודי בשם ישראל כהן שהפעיל בו מחלבה. ‘בית גוטגולד’ כמו ‘בית פולישוק’, מתבלט בפרגולת בטון שמעטרת את הגג שלו, ומשתלבת עם המרפסות המעוגלות שבקומות אשר מתחתיה. בשנותיו הראשונות של המבנה, הועמדו פנסים דקורטיביים על המירפסות, בתוך קופסאות עץ מחופות בזכוכית. התאורה המיוחדת והחדשנית הותירה רושם רב על העוברים והשבים, אבל היא לא שרדה זמן רב, ופשוט נעלמה מן הנוף. הבית נבנה עבור האחים צבי ויעקב גוטגולד.

מלכתחילה הבניין היה מיועד לבתי מסחר ולמשרדים. לא מעט בתי עסק פעלו כאן במהלך השנים, אבל שלושה בלטו מעל כולם: בית ההוצאה ומשרד הפירסום של גרשון בן, ששמו הובלט באותיות ענק על כרכוב הבית שבין הקומה השניה לשלישית. משרד הנסיעות ‘מלטורס’ של האחים מלמד, שהיה מהוותיקים והיציבים בענף התיירות. המשרד ישב עשרות שנים ב’בית גוטגולד’ עד שנרכש על-ידי איש התיירות המוערך יוסף זינגר, ששינה את שמו ל’מלמד טורס’ ופתח את משרדיו ברחוב בן-יהודה 24. ולבסוף, ‘פינת המשלט’ שביחד עם השכן ברחוב טשרניחובסקי, ‘פלאפל בנין (ג’וני)’ התחרה על תואר “הפלאפל הטוב בעיר”. המקום היה שייך למשפחת פלוטניצקי. במקור מכרו כאן, כנהוג בשנות ה-30 וה-40, גזוז, גלידה ובייגלעך, אבל עם השנים נוסף הפלאפל והוא זה שהקנה ל’משלט’ את שמו הטוב.

מאיה גוסינסקי מוסיפה עדות אישית: אני זוכרת את הבנין היטב, אברהם (טוני) מלמד ואשתו אסתר ז”ל היו דודים של בעלי המנוח, דורי גוסינסקי. שם המשרד שונה על ידם עוד בחייהם כשעברו לרח’ בן יהודה. המשרד אכן נקנה ע”י יוסף זינגר. קשה להבין מדוע בנין ייחודי כל כך סובל מהזנחה. גרי לנצנר מספר: כל האזור היה נוף ילדותי ונעוריי. הפלאפל בפינת המשלט ומיץ הגזר לקינוח היו תאווה לחך… אלפי פעמים חלפתי במקום לצרכי בילוי, קניות וסתם חילוץ עצמות. שימי בירון מספר: בבניין הצמוד, המבצבץ בצילום גרתי עם הורי בקומה העליונה. בשנות בגרותי פנה חלון חדרי אל בית גוטגולד, שם היו המשרדים של “איגוד הקבלנים לטיח” וכל ערב נוהלו שם שיחות וויכוחים ערים אשר הפרו את מנוחתי. למרות שגרתי ליד פינת המישלט העדפתי את הפלפל של ניסים בשוק בצלאל. שוקי אפלבאום: בילדותי אני זוכר את הסיידים והטיחים שישבו על גדר הברזל וחיכו שייקחו אותם לעבודה. וכנער עברתי שם בדרכי לפעולה בתנועה בקן מרכז, ברחוב ברנר. רות אהרון מבהירה לגבי פינת המשלט: משנת 1935 המקום היה מסעדת פועלים ונקרא נקניקית א. פלוטניצקי. מרים פלוטניצקי בישלה אוכל מסורתי – מרקים, דגים ממולאים, רגל קרושה ועוד. המקום שימש כמסעדה עד שנות החמישים, שאז הפך להיות למזנון פינת המשלט עם המיצים, הפלאפל והצ’יפס, ונוהל על ידי הדור השני. א. פלוטניצקי היה סבא של בעלי. צבי מורגנשטרן מספר: גדלתי בשיינקין. פינת המשלט מזכיר לי את הפלאפל, עץ המשקפיים, גלידה ויטמן, המנהרה והמדרגות הנעות לעבר הכביש, וכמובן הברזלים – שם היינו מתאספים בימי שישי ושבת.

בית האחים גוטגולד בשנת 1939. מתוך תיק תיעוד של האדריכלית פני גולדשמיד.

בית האחים גוטגולד בשנת 1939. מתוך תיק תיעוד של האדריכלית פני גולדשמיד.

ניתן לשתף את המאמר