בית מנגל

כבר במתכונת הראשונית של ‘בית מנגל’ ישבו בו משרדי ההסתדרות ומרפאה של רופא העיניים ד”ר אריק ראוביטשק, וזאת לצד דירת המגורים של בני המשפחה. עם הרחבת הבניין נפתח בית קפה בקומה אשר במפלס הרחוב. 24 ביוני 1925, עיתון ‘הארץ’: “לתשומת לב הקהל! מחר תיפתח ברחוב נחלת-בנימין 2 מאפייה קונדיטורית וקפה ממדרגה ראשונה, בשם ‘מעדנים’. תופינים, מעדנים וכל מיני גלוסקאות, בהשגחת מומחים. חדרים מרווחים ומסודרים בטעם מודרני. השבעת רצון כל אחד!” בעל הבית הראשון לא נחל הצלחה בניהול העסק והוא מכר אותו למרדכי איזביצקי. מיד אחר-כך גם ‘התאחדות שכונות הצפון’ מתמקמת כאן וב-1927 ‘מנופקטורה טיקוצ’ינסקי’ מודיעה שהיא עוברת משכונת ‘מרכז מסחרי’ לכתובת זו. 

בינתיים הפך איזביצקי את בית הקפה לאחד ממקומות המפגש המוכרים בתל-אביב. המיקום ליד משרדי ההסתדרות היה נוח לפקידים ולעסקנים שערכו פה פגישות. באמצע שנות ה-30 גם ביאליק ורבניצקי ישבו מפעם לפעם אצל איזביצקי ומשכו אחריהם סקרנים ודמויות מפתח נוספות. בית הקפה היה בשיא תהילתו לפני קום המדינה, אבל גם שנים רבות אחר-כך, אף שלאה ומרדכי איזביצקי כבר הלכו לעולמם, המשיכה כלתם אסתר להחזיק בקפה. 

אחד ממשרדי הנסיעות הראשונים בתל-אביב נקרא ‘המהיר’ והוא הצטיין בשיווק חבילות טיול ליעדים במדינות שכנות: “מסתדר על ידי ‘המשוטט’ בהדרכת מר שלום שוורץ. טיול לסוריה וללבנון שיהיה מ-4 באוגוסט עד 9 באוגוסט 1929. הרשמה ופרטים במשרד ‘המהיר’, רחוב נחלת בנימין 2” (מודעה שחזרה על עצמה בעיתונות היומית בקיץ 1929). במילה מסתדר הכוונה למתארגן. בדצמבר 1936 מבטיח ‘סלון בוך’ – בית עסק נוסף בבניין – מכירת מעילים, במחיר של “אחר העונה”.

כמו ‘קפה איזביצקי’ בזמנו, כך גם בית הספר לשפות ‘ברליץ’ היה מזוהה תקופה ארוכה עם ‘בית מנגל’. סניף ראשון של ברליץ נפתח בירושלים ב-1930. לאור ההצלחה נפתחו כעבור שבע שנים סניפים גם בחיפה ובתל-אביב. באותה תקופה לימדו צרפתית ואנגלית שהיו מאד פופולאריות בארץ, אבל דווקא לימוד השפה העברית היה המבוקש ביותר, ועל-כן עיקר השיווק התמקד בה: “למדו עברית על-פי שיטת ברליץ. שיטה חדשה המלמדת לשונות על כל ביטוייהן ומונחיהן החדישים. שיטתנו הגיונית, שימושית, דקדוקית.” גם משרד הכרטיסים ‘שלזינגר את שפרינגר’ שפעל בבניין עשרות שנים היווה מעין ‘מוסד’ עבור צרכני התרבות של אותם הימים.

משה ופייגה מנגל, שניהם ילידי שנת 1873. הם היו כבר כבני 50 כשעלו ארצה. נולדו להם ארבעה ילדים: אסתר, דוד, טובה ואהובה. ד”ר אסתר מנגל הייתה פעילה ציונית בפולין. ככל הנראה הותירה רושם רב על מקורביה כשהייתה צעירה. לכבוד יום נישואיה עם עו”ד דב שמרגאד, מפרסמים חברי המשפחה ברכה: “אנחנו מברכים את ידידנו מר אלתר משה מנגל וזוגתו לנשואי בתם המהוללה, הסופרת הציונית המצוינה בכשרונותיה ובמעלותיה.” אסתר מצאה את מותה ביחד עם בעלה במהלך מלחמת העולם השניה, בגטו ורשה. דוד מנגל התחתן עם אלישבע ילסקי. ד”ר טובה מנגל-זליבנסקי הייתה רופאת עיניים (נפטרה ביוני 1972), ואחרונה, אהובה מנגל, ד”ר למשפטים, ששימשה גם כחברה במועצת עיריית תל-אביב מטעם המפלגה הליברלית, בתקופת כהונתו של מרדכי נמיר כראש העיר. 

כיום הנכס שייך ברובו לראובן זיו, נכדם של מקימי הבית, שביחד עם אשתו רות (באמצעות עורכי דין) נאלץ להתמודד עם מצבו הרעוע של הבניין. בקומת הקרקע מתנהלים עדיין מספר בתי עסק כשהבולט בהם הוא ‘אגאדיר בר בורגר’. 

תחקיר וכתיבה: חגי להב.