אצטדיון בּלומפילד
אצטדיון בּלומפילד.
בשנות ה-60 וה-70, הרבה לפני שקמו היכלי הספורט ‘טוטו טרנר’ ו’סמי עופר’, היו במדינה שני מבצרי כדורגל אמיתיים, שעוררו פיק ברכיים בקרב שחקני החוץ שבאו לשחק בהם: ‘ימק”א’ בירושלים ו’בלומפילד’ בתל-אביב.
במקום עליו בנוי היום אצטדיון בלומפילד, באזור שנמצא בעורפו של נמל יפו, הייתה בראשית אדמת ביצות טובענית. אחר-כך ייבשו את הביצות ובנו מגרש ספורט, בו השתמשו החיילים הבריטים לתחרויות אתלטיקה ומרוצי סוסים, ואחר-כך שיחקו בו שחקני קבוצת הכדורגל היפואית ‘שבאב אל עראב’. המגרש זכה לשם המתבקש: ‘באסה’ (בִּיצה בערבית). אחרי מלחמת העצמאות, סיפחה לעצמה מועצת הפועלים של תל-אביב את השטח והפכה את ‘באסה’ למגרש הביתי של הפועל תל-אביב. עד שנת 1962 זה היה המגרש בו אירחה ‘הפועל’ את משחקיה. באותן שנים כיכבו בקבוצה שחקנים שהפכו לאגדות: השוער חודרוב, אמציה לבקוביץ, האחים גולדשטיין וגדעון טיש.
בתחילת שנות ה-60 נבנה אצטדיון חדש על חורבותיו של המגרש הישן, בעזרת תרומה של האחים היהודים ממונטריאול, לואיס וברנרד בלומפילד. משחק הבכורה התקיים באוקטובר 1962 במסגרת המחזור הראשון של הליגה הלאומית, ובו נפרדו הפועל תל-אביב ושמשון תל-אביב בתוצאה 0:0. אבל החנוכה החגיגית של אצטדיון בלומפילד התקיימה רק בדצמבר 1962, במשחק ראווה מול הקבוצה ההולנדית ‘טוונטה אנסחדה’. זאת הייתה תקופה בה האזרחים בארץ היו עדיין נתונים תחת הרושם הכביר שעורר משפט אייכמן, אשר התקיים רק שנה אחת קודם לכן. את תשומת הלב משך שחקן רכש גרמני ששיחק בשורות הקבוצה ההולנדית. כך מתאר כתב ‘העולם הזה’ את הסערה:
שערוריה סביב ביקורה של קבוצת הכדורגל ההולנדית אנסחדה. כוכב הקבוצה, שתופיע בחנוכת אצטדיון בלומפילד ביפו, שהוא אצטדיון ההסתדרות, הוא הלמוט רהאן, לשעבר כוכב נבחרת גרמניה. רהאן יהיה השחקן הגרמני הראשון שיופיע על מגרשי הארץ, והופעתו תגרום להפגנות מחאה.
תחילה רק ‘הפועל’ השתמשה באצטדיון למשחקיה, אבל שנים ספורות מאוחר יותר, החליטה הנהלת מכבי תל-אביב, שאצטדיון המכביה היה צר מלהכיל אוהדיה הרבים, לשחק אף היא בבלומפילד. כך כתוב באתר האינטרנט של הפועל תל-אביב על ‘בלומפילד’: “אדום עולה בבלומפילד, שרים אוהדי הפועל ת”א ואכן אין ספק שהאצטדיון היפואי הוא בהחלט אחד מהסמלים החשובים ביותר של מועדון הפועל ת”א. עד שנת 1962 שיחקה הקבוצה בשלושה מגרשים שונים. תחילה שיחקו במגרש “הדקלים” (שנות ה-40) , לאחר מכן עברה הקבוצה לשחק במגרש בשכונת מונטיפיורי ולאחר מכן משחקיה הביתיים של הקבוצה הוזזו לאצטדיון ‘באסה’ שהכיל בזמנו כ-3,000 מקומות בדוחק על יציעי עץ.”
מאוחר יותר, לפרקי זמן שונים, כל הקבוצות התל-אביביות, ובכלל זה בית”ר תל-אביב ובני-יהודה, עשו להן את בלומפילד לבית. בסוף שנות ה-90 הועברה השליטה באצטדיון מידיה של ההסתדרות לרשותה של העירייה. באותן שנים בוצעו שיפוצים נרחבים ביציעי האצטדיון.
בלומפילד ראה הרבה רגעים בלתי נשכחים ומשחקים גורליים, הן במסגרת הליגה, הן במסגרת משחקי הגביע, ואפילו במפעלים האירופאים. אחד הימים ההיסטוריים של האצטדיון התרחש ב-24 במאי 1986. מחזור אחרון של העונה, משחק בין הפועל תל-אביב למכבי חיפה בבלומפילד. מקום שני מול מקום ראשון. ‘הפועל’ חייבת ניצחון כדי לזכות באליפות. המשחק היה כל-כך טעון וכל-כך חשוב, שזאת הייתה הפעם הראשונה, בה שודר משחק ליגה בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית. כשמכבי חיפה כבר הייתה בטוחה שהאליפות בידיה, בא משה סיני בדקה ה-85 והעביר מסירת אמן לגילי לנדאו שכבש את השער, אשר הרעיד את כל העיר. זכור לטוב בבלומפילד גם משחק הניצחון, תחת הנהגתו של המאמן דרור קשטן, נגד צ’לסי הגדולה, באוקטובר 2001.
בשנת 2016 עבר האצטדיון שיפוץ מאסיבי שנמשך למעלה משלוש שנים, וכעת מדובר במתקן בסטנדרט אירופאי גבוה שיכול להכיל עד 30,000 אוהדים. ביוני 2021 נערך משחק גמר גביע המדינה, באצטדיון בלומפילד המחודש. מכבי תל-אביב ניצחה את הפועל תל-אביב 1:2 וזכתה בגביע.
מלבד משחקי כדורגל, מארח האצטדיון גם אירועי תרבות גדולים. במארס 2021 פורסם ב-ynet: “עם סיום השיפוץ המסיבי של אצטדיון בלומפילד בדרום תל אביב, היו אמורות להתקיים בו הופעות ענק של מיטב המוזיקאים בארץ ובעולם. על הנייר, עשרות אלפי אנשים יכולים להצטופף שם יחד כקהל, אבל בעקבות הקורונה ותזמון השלמת השיפוצים, התקיימו בו רק משחקי כדורגל מעטים, ואף מוזיקאי עוד לא הספיק לעלות על הבמה המחודשת. כעת, כשנה וחצי לאחר שהושק, הבמה הוקמה שוב באצטדיון תחת הכותרת ‘תו ירוק’, לכבוד שלושה ימים של הופעות מוזיקליות עם עברי לידר, שלום חנוך, וירדנה ארזי ודיקלה שיופיעו בחסות עיריית תל אביב-יפו.”
הצילום בתפריט האתר: שי אזולאי. באדיבות אתר האינטרנט של משרד האדריכלים ‘מנספלד-קהת’.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
