בית חבויניק

בית חבויניק – רחוב מונטיפיורי 1, פינת רחוב השחר 3. מוכר יותר כבית לשכת רואי החשבון.

הבית שחוסה לצלו של מגדל שלום, נבנה בשנת 1932 בתכנונו של האדריכל יצחק שוורץ. במקור היה זה בניין בן שלוש קומות, שנבנה בסגנון הבינלאומי. על-פי הרישיון שהתקבל עם חנוכתו, היו בו 12 חדרים סך-הכל, וכן שש מרפסות. בעת השיפוץ, בשנות ה-90, נוספו למבנה שלוש קומות, וכך יצא ש’בית חבויניק’ שממילא נבנה דק-גזרה על-פי תכתיבי המגרש, הפך צר במיוחד וגבוה למראה, באופן שמבדיל אותו משאר הבניינים שסביבו. במידה רבה, הבית הצר מזכיר את ‘בית האניה‘ המפורסם, אשר ברחוב לבנדה. 

ד”ר אריה חבויניק (1967-1890) היה רופא מוכר בתל-אביב של שנות ה-20. הוא התמחה במחלות אף-אוזן-גרון ונע עם הקליניקה שלו מכתובת לכתובת.  הוא עצמו התגורר ברחוב נחלת-בנימין, ובהמשך ברחוב יהודה הלוי, ואחר-כך עבר לרחוב מונטיפיורי 5, בתקופה שבה כבר החל מתכנן את בניית הבית במונטיפיורי 1. הוא אף קיבל חולים בדירותיו השונות, בנוסף לפעילותו בקליניקה ברחוב בוסטרוס ביפו. 

אסתר ואריה חבויניק התחתנו בשנת 1912. שניהם היו ילידי רוסיה, אך במהלך מלחמת העולם הראשונה היגרו לשוויץ. ב-1922 עלו ארצה והתיישבו בתל-אביב, זמן קצר לאחר שחוו טרגדיה כאשר אברהם, בנם הבכור, נפטר לאחר לידתו. שלוש שנים מאוחר יותר נולד בנם מתיתיהו וכעבור שנה נולד גם בנם השני אליעזר. אסתר שהייתה בעצמה רופאת שיניים נפטרה ב-1943 בעקבות ניתוח שהסתבך, והיא בת 51 בלבד. אריה חבויניק נישא בשנית בשנת 1945.

ביוני 1931 מפרסם ד”ר חבויניק מעין מכרז: “לבנין סנטוריום של הד”ר א. חבויניק, על מגרשו אשר ברחוב מונטיפיורי, פנת השחר. בהצעות וקבלת פרטים לפנות להארדיכל י. שורץ. הד”ר א. חבויניק משאיר לו הזכות לבלי התחשב עם ההצעה הזולה ביותר.” במקביל הוא מכריז בנובמבר 1931 על פתיחת מחלקה כירורגית “למחלות האוזן, האף, הגרון” בבית-חולים ‘גלעד’ ברחוב לילינבלום.

חבויניק היה גם עסקן פעיל וחרוץ בכל הנוגע לרפואה ציבורית ולהתיישבות בתל-אביב. אשתו הראשונה אסתר הייתה קרובת משפחה של חיים בוגרשוב והשניים, בוגרשוב וחבויניק, שיתפו פעולה ב’הסתדרות השכנים’ ואף היו מיוזמי הקמת ‘שכונת השכנים’ בצפון הישן של העיר, בסמוך לרחוב ארלוזורוב של ימינו. חבויניק שעיברת את שם משפחתו לאורן, נהג להרצות לקהל הרחב בנושאים הנוגעים לתחומי ההתמחות שלו, ובעיקר בכל הנוגע למחלות ילדים.

‘בית חבויניק’ שהיה שכן לגמנסיה הרצליה בימי התהילה שלה, ושעמד במרכזה של העיר העברית,  סבל אחרי קום המדינה ביחד עם האזור כולו, מהזנחה מעוררת השתאות. לשכת רואי החשבון בישראל התמקמה בבית עד אשר רכשה אותו בשנת 1994 והפכה אותו ל’בית לשכת רואי החשבון’. שימור המבנים ההיסטוריים שנראה לאוהבי העיר כעניין חיוני, מתבטא מעט אחרת אצל רבים מבעלי העניין, ולראיה תביעה מרגיזה שהגישה הלשכה נגד העיריה, כפי שפורסם בעיתון ‘כלכליסט’ באוקטובר 2009: