קוֹרְסִיקָה
קורסיקה שוכנת במרחק 170 ק”מ מחופיה של צרפת, מעט צפונה לאי האיטלקי סרדיניה. היא משתרעת על-פני 8,700 קמ”ר בלבד, אבל מצטיינת בצורות נוף ותוואי שטח מגוון: מחופי-ים ועד פסגות-הרים מושלגות, ממדבריות ועד חורשות צפופות של עצי אורן. עריה קטנות והיא מיושבת בדלילות. קסמה של קורסיקה נובע בין השאר, מהמיזוג החינני בין התרבות הצרפתית לבין המורשת האיטלקית. הצרפתים הדביקו לקורסיקה את הכינוי: “אי היופי”.
בשנת 1764, התחתן הנוטריון שרל-מארי עם הנערה לטיציה רומלינו. שארל-מארי היה בן למשפחה מכובדת מהעיר גנואה שבצפון איטליה. הזוג הצעיר התגורר בעיר הקורסיקאית אז’אקסיו. באותם ימים האי היה שייך עדיין לרפובליקה של גנואה. כעבור ארבע שנים נולד לזוג בנם הבכור ז’וזף, אשר נרשם בתעודות כאזרח גנואה. אלא שחודשים ספורים אחר-כך הופכת קורסיקה, בעקבות חוזה שנחתם בין המדינות, לאחד ממחוזות צרפת. חולפת שנה בדיוק מאותו יום של חילופי שלטון ולז’וזף הקטן נולד אח, נפוליאון בונפרטה שמו. הגורל אם-כך, משחק תפקיד חשוב בתולדות צרפת, מכיוון שנפוליאון איש-קורסיקה – האיש שהוביל את הצרפתים לימים סוערים ולמלחמות חוצות גבולות – נחשב לאזרח צרפתי רק בזכות הסכם שולי. בגיל 10 נשלח נפוליאון לפנימיה צבאית, ובמקרה הזה, כל השאר באמת היסטוריה… הוא שב לקורסיקה מאוחר יותר רק כדי להשתתף במאבקים מדיניים, בהיותו עדיין טירון פוליטי, ואחר-כך ערך לכאן גיחה נוספת ואחרונה, בדרכו חזרה מהקרבות במצרים. מאז לא דרכה כף רגלו באי, אבל קורסיקה נותרה קרובה ללבו עד יום מותו.
האי מחולק לשני מחוזות: קורסיקה הדרומית וקורסיקה עילית. אז’אקסיו היא עיר בירה קטנה ופרובינציאלית שעיקר העניין בה נסוב סביב בנה המפורסם. אי-אפשר לטעון כנגד הרשויות המקומיות שלא מיצו את המירב, מן העובדה שנפוליאון נולד בעיר ונדמה כאילו מחצית אז’אקסיו של ימינו, משמשת מצבה לזכרו. מלבד רחובות וככרות הקרויים על-שמו ועל-שם בני משפחתו, יש כאן גם אזכור של תחנות מראשית חייו וכן מוזיאונים המנציחים אותו. האתר המעניין בנושא זה הוא בית המגורים המקורי של משפחת בּוֹנפּרְטה ומקום הולדתו של נפוליאון. בנוסף ל”אתרי בונפרטה”, כדאי לבקר בעיר גם במוזיאון פש לאמנות, וכן במבצר אותו בנו בני גנואה עם הקמת העיר. שדה-התעופה של אז’אקסיו נקרא קמפו דל אורו.
בדרך לסַרְטֶן הנמצאת 82 ק”מ דרומית לאז’אקסיו כדאי לעצור לסיור קצר, באתר הפרה-היסטורי של פיליטוזה. אפשר לדלג על פרופריאנו המשמשת מרכז עסקי מודרני של האי. גם בסרטן ממצאים פרה-היסטוריים וכן מוזיאון מיוחד המוקדש לנושא ההתישבויות הקדומות של האזור. סרטן מושכת אליה מבקרים בעיקר בזכות הרובע העתיק סַנְטָה אָנָה שבתיו בנויים אבן גרניט וסמטאותיו הצרות מחוברות במעברים ובשבילים קטנים המעניקים לעיר את אותה ארומה אותנטית, בה היא מתגאה.
העיר בּוניפאצ’יו, בקצה הדרומי של האי, היא אחד מאותם מקומות שבזכותם יצאו לקורסיקה מוניטין טובים כל-כך בקרב המטיילים. הישוב היפהפה בנוי בצמוד למפגש הדרמטי שבין הסלעים והים. מן המצוקים של בּוניפאצ’יו אפשר, ביום בהיר, לראות את סרדיניה השכנה. לישוב שני חלקים חשובים: שכונת המרינה, בסמוך לנמל ושכונת המבצר הבנויה במעלה הסלעים. אל המבצר עצמו מובילות מדרגות אבן מסותתות. צפונה מכאן, בנסיעה על כביש N198, לאורך החוף המזרחי, מגיעים לפורטו-וקיו, עיר נמל קטנה לפתחו של מפרץ טבעי, הידועה גם בכינוי “עיר המלח” ולה חופי-ים המתאימים לרחצה. גם לשכנה הצפונית יותר סולנזארה, חופי רחצה ובתי-מלון צנועים, כיאה לאתר נופש ים-תיכוני.
העיר האפרורית בַּסְטִיָׁה, היא הגדולה בערי קורסיקה והיא שוכנת בחלק הצפוני של החוף המזרחי. ליד הנמל, ממנו תצפית לעבר האי האיטלקי אלבה, מקום גלותו של נפוליאון, נמצא הרובע העתיק, שבתי הדייגים המתקלפים שלו, נעדרי חן. בסטיה משמשת בסיס טוב ליציאה צפונה אל לשון היבשה הקרויה קפ-קורס – והקצה הצפוני של קורסיקה, כמו זה הדרומי, מרהיב ביופיו. זהו אזור הררי שלאורך חופי-הפרא שלו משובצים כפרים קטנים. גבעותיה והריה של הרצועה הצרה דמוית האצבע, מכוסות בסבך שיחי-מקי. השם מקי הושאל במהלך מלחמת-העולם-השניה למחתרת הצרפתית, שחבריה התאמנו כאן. בחוף המערבי של קפ-קורס, הכפר נונזה ממחיש היטב את המינוח ‘ציורי’…
עוד התייר משתומם מיופיו הפראי והירוק של חצי-האי הצפוני והנה הוא מגיע לפתע לארץ צחיחה, כאילו כדי להוכיח עד כמה האי מגוון בנופיו, אל מדבר אגריאט, המשתרע על-פני עשרות קילומטרים חשופים לרוחות פרצים.
העיר קאלווי שוכנת במיקום עוצר-נשימה על חוף חולי ולמרגלות הרים נישאים, שפסגותיהם מושלגות עד חודשי האביב המאוחרים. קאלווי היא ממוקדי התיירות ההומים ביותר של קורסיקה ויש לכך הצדקה מוחלטת. בין היתר, קאלווי משמשת אתר צלילה אטרקטיבי. לאלו המחפשים לינה לפרק זמן ממושך יחסית, לצורך נופש באזור, מומלץ ללון ב-Residence a Merula. רוכבי אופניים ימצאו בקורסיקה מסלולים מצוינים לרכיבה. מסלול מומלץ במיוחד לרוכבי האופניים מתחיל במרכז העיר ההיסטורית של קאלווי, באזור המצודה. מהעיר ממשיכים צפון מערבה לאורך חופי הים התיכון ומפרץ קאלווי, עד למגדלור של רוולטָה השוכן בקצהו של חצי אי עם אותו שם. את הדרך חזרה ניתן לעשות בדרך מקבילה. משך הטיול כ-5 עד 6 שעות. עוד אחד מנתיבי הטיולים המוצלחים בקורסיקה לרוכבי אופניים, מתחיל באזור סולנזארה ומסתיים בעיר אלריה, במרכז החוף המזרחי.
מקאלווי ובחזרה עד אז’אקסיו, לאורך החוף המערבי של קורסיקה מתגלה נוף פראי, עם סלעי גרניט אדומים וצוקי-ענק הנושקים לים כחול במיוחד. עוצמתו של הנוף מפתיעה אף את אלו שכבר מטיילים זמן-מה באי ונחשפו ליופיו הן בדרום והן במזרח. אחת האטרקציות המתבלטות ביופיין: שמורת סקנדולה. הבליה עיצבה את סלעי-הבזלת שבתחומי השמורה, באופן אמנותי כמעט. שחפים, בזים וקורמורנים נראים כאן על נקלה ויופיה רב ההוד של שמורת סקנדולה שכנע את אנשי אונסקו לכלול אותה ברשימת אתרי המורשת העולמיים. ללא ספק מקטע זה שנמצא דרומה לקאלווי מהווה את אחד משיאי הטיול עבור כל מי שמקיף את קורסיקה, בנסיעה במכונית.
להולכי-הרגל מזומנות חוויות נוספות, שאם לא די באוצרות הטבע ובערים היפות לאורך החופים, לבו של האי משקף עולם קסום של שמורות והרים ושל שבילי הליכה נהדרים. דרומה לקאלווי מתרומם כאמור, רכס הרים שגיאיות וערוצים מתפתלים למורדותיו. מסלולי הליכה רבים, חלקם מוסדרים, עשויים לפתות את מחפשי האתגרים. בין-היתר ניתן לטפס אל הנקודה הגבוהה באי – מונטה צ’ינטו, בגובה של 2,700 מ’ , מעל פני-הים.
העיר האקדמאית קורטה מהווה בסיס ליציאה לטיולים באזור ההר. קורטה היא העיר הרביעית בגודלה בקורסיקה. יש כאן מבצר מעניין. במרחק קצר מהעיר מספר אגמים יפים ומפלי מים.
אלפי תיירים מגיעים לכאן בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו כדי לבצע את הצעידה בשביל GR20 המיתולוגי, אחד מנתיבי ההליכה האטרקטיביים באירופה כולה. השביל חוצה את קורסיקה לאורך 200 ק”מ מצפון-מערב, לא הרחק מקאלווי, ועד דרום-מזרח בסמוך לפורטו-וקיו, בתוך אזור אשר רובו ככולו מוגדר כשמורת-טבע. תחילת הטרק בעיירה קלנזנה וסיומו בקונקה