דיזנגוף 10
בית חברת טילי – רחוב דיזנגוף 10, פינת רחוב יוסף אליהו 1.
הבית הזה מייצג באופן נהדר את הקסם הטמון בעיר הלבנה: פשוט, נקי, אסתטי, מעוצב ומהודר במידה… כל מה שצריך כדי להפוך אותו לתל-אביבי אמיתי. דב כרמי שתכנן גם את ‘בית אל-על’, שעל מידת הטעם שיש בזה האחרון ניתן להתווכח, אחראי על שניים מהבתים המרשימים שנבנו בסגנון הבינלאומי: ‘בית זלטופולסקי‘ ברחוב גורדון, והבית הזה, ברחוב דיזנגוף 10. הוא נעזר כאן בשותפו, צבי ברק.
הבית נבנה בשנת 1936 כשהוא עומד על עמודים ומשקיף על כיכר הבימה, ועל פיסת הקרקע בה דב כרמי יקים כעבור כמעט 20 שנה, ביחד עם זאב רכטר, את ‘היכל התרבות’. ברשומות של העירייה נרשם המגרש כחלק משכונת ‘אהרוני, קרסו, מטלון’. מדובר במתחם מלבני, שאדמותיו נרכשו על-ידי שלושת האדונים אשר על שמם נקראה השכונה, זמן קצר לפני הקמת הבית. זו שכונה שנתחמת בין הרחובות דיזנגוף והנביאים, ובין שדרות ח”ן ורחוב אבן-גבירול.
שמואל (סם) וויליאמס, בשם חברת ‘טילי’ (מאויית גם כ’תילי’), הוא זה שמימן את הקמת הבניין. החברה הוקמה בשנת 1936 בסמוך להנחת אבן הפינה. חברת ‘טילי’ נרשמה בכתובת של מפעל השוקולדים ‘ליבר’ ונוהלה לאחר פרישתו של וויליאמס על-ידי משפחת ליבר. שלמה מיקולינסקי, שייסד את רשת חנויות הנעליים הנודעת, היה אחד מבעלי המניות של חברת ‘טילי’ ואף השתמש בתקופת מלחמת העולם השניה במחסנים של הבית, כדי לאגור עורות וחומרי גלם, ובכך לעקוף את הספסרים שניצלו את תקופת החירום כדי למכור סחורה במחירים מופקעים.
באוקטובר 1958 מתאגדים ועדי הבתים השכנים ושולחים מכתב למחלקת ההנדסה בעירייה:
נודע לנו כי קיימת תוכנית להקמת בית קפה ומסעדה בבית שברחוב דיזנגוף 10. ברצוננו להביע בזה בפני כבודו את התנגדותנו הנמרצת למימוש תוכנית זו. הרובע שבו אנו גרים הינו רובע מגורים מובהק. בהתחשב עם אופי זה של הבתים הנמצאים בסביבה, משלמים אנו מסי עירייה גבוהים ביותר. הרעש וההמולה שיהיו כרוכים בביצוע התוכנית, יהפכו את בית הקפה והמסעדה למטרד תמידי לכל השכנים. בייחוד יש להביא בחשבון את העובדה כי החיים בבית-קפה או במסעדה כזו עשויים להתחיל ב 11:00 בלילה, עם תום הקונצרטים וההצגות בהיכל התרבות.
ההתנגדות התקבלה וגם בקשות נוספות לפתיחת בתי אוכל נדחו. בהסכמת הדיירים נפתחה במקום, מספרה לנשים.
בשנות ה-60 נחנך כאן ‘סניף היכל התרבות’ של ‘בנק לאומי’. בסניף הזה הופעל הכספומט השני בעיר. בתחילת שנות ה-70 מכשיר למשיכת כספים נחשב לפלא בעיני הציבור. החידוש וההתפעמות מתבטאים במודעה שהבנק פרסם ב-9 ביוני 1971, בעיתון ‘דבר’: “בחצות, ליד היכל התרבות, הוצאו כספים מן הבנק. זוג מחיפה עשה זאת. לאחר ההצגה נוכחו לדעת כי בארנקם נותרו שתי לירות ו-40 אגורות בדיוק. לא היה בדעתם לוותר על המשך בילוי באותו לילה, לכן ניגשו לבנקומט של בנק לאומי, חייגו את מספרם הסודי ומשכו את הכסף שהיה דרוש להם במקום. הבנקומט החדש בסניף היכל התרבות, רחוב דיזנגוף 10, מצטרף אל קודמו בדיזינגוף מספר 100.”
בשנת 1974 התמקם בקומת הקרקע בית דפוס בשם ‘דיזנגוף 10′ שהפך לחלק מהנוף של האזור. בית הדפוס ממשיך להתקיים גם עתה, אבל כתובתו השתנתה והוא נמצא ב’לונדון מיניסטור’.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
בית חברת טילי בשנת 1993. מתוך תיק תיעוד של משרד האדריכלים של פרופ’ ניצה מצגר-סמוק, אשר אחראי על שיפוץ הבניין.
בית חברת טילי בשנת 1993. מתוך תיק תיעוד של משרד האדריכלים של פרופ’ ניצה מצגר-סמוק, אשר אחראי על שיפוץ הבניין.
