בית הגל / בית הורנשטיין
בית הורנשטיין – רחוב קינג ג’ורג’ 54, פינת דיזנגוף 48. ידוע גם בכינוי “בית הגל”.
ביתה של זלדה הורנשטיין עמד בתחילת שנות ה-30 למרגלותיה של גבעת חול, בקצה שכונת ‘משכנות ישראל’, מול שכונת ‘נורדיה’. כיום מטפס רחוב דיזנגוף במעלה אותה הגבעה, עד ‘בית הבימה’. במקום בו היו פזורים צריפי נורדיה, ניצב ה’דיזנגוף סנטר’. ‘בית הורנשטיין’ תופס את פינת הרחובות קינג ג’ורג’ ודיזנגוף, ומוכר בכינויו ‘בית הגל’, בזכות חזיתו הגלית.
בשנת 1936 התבקש האדריכל זאב הלר לתכנן בניין חדש בסגנון הבינלאומי. זה הבניין שייבנה על המגרש של הורנשטיין. תכנית המבנה, כפי שהיא מוגשת לאישור המחלקה הטכנית בעירייה, אינה נושאת חן בעיני מקבלי ההחלטות. החזית הגלית פרצה, ככל הנראה, את גבולות המקובל. אנשי המחלקה הציעו על דעתם תכנית חלופית. ביולי אותה שנה כותבת זלדה הורנשטיין: “קבלתי תשובה ע”י הפקיד מר ונסקי שהמחלקה מסכימה לתכנית ב’, כאילו אני הגשתי שתי תכניות לשם בחירה. אני לגמרי לא הבאתי את התכנית ב’ בחשבון. המהנדס שלי (הכוונה לזאב הלר) אינו רוצה שהחזית ב’ תיקרא על שמו, מפני שהיא לא יפה. מנהל המחלקה, מר זברסקי אמר לי שבקרוב תיווסד ועדה אסתטית, אשר מסמכותה להכריע בעניינים אסתטיים. אני מבקשת לתת לי את הרישיון, לפי בקשתי, ללא שום דיחוי.” לבסוף, מבוקשה התקבל.
שנה אחת מאוחר יותר רכש הרוקח חיים טבצ’ניק את הבניין מהגברת הורנשטיין. טבצ’ניק החזיק עד אז את בית המרקחת ‘בלפוריה’ ברחוב שבזי, בנווה צדק. לאחר שהסתיימה הבניה, נפתח כאן בית המרקחת שנקרא ‘בלפוריה ב’. כך מתוארים ימי בראשית של בית המרקחת באתר האינטרנט ‘שור-טבצ’ניק’: “האזור שומם ועוברות בו בעיקר שיירות גמלים, המובילות חול ליפו. ברכה, הרעייה, מתנגדת לעבור להתגורר במקום, אך לימים יעמוד שם בית המרקחת ‘שור-טבצ’ניק’. טובה ופולה, בנותיהם של חיים וברכה טבצ’ניק, עושות מעשה שהיה בלתי רגיל עבור נשים באותם זמנים, הן נוסעות ללמוד רוקחות באוניברסיטה הטובה ביותר במזרח התיכון – האוניברסיטה האמריקאית של ביירות, בלבנון.”
לאחר שרכש את הבניין התפנה חיים טבצ’ניק גם למלאכת איכלוס הדירות. באוקטובר 1938 למשל, הוא מפרסם מודעה בעיתון ‘הארץ’: “דירה בת 4 חדרים עם 5 גזוזטראות. כל הנוחיות, מים חמים, הסקה מרכזית. ברחוב המלך ג’ורג’ 54. לפנות במקום לבעל הבית חיים טבצ’ניק.” מבין הדיירים ששכרו דירה בבניין, ניתן להזכיר את שרה וג’יימס דרייבלט. באמצע שנות ה-40 העבירה שרה בדירתה שיעורים באנגלית, לקבוצות קטנות.
האופן בו הפך בית המרקחת ‘בלפוריה’ ל’שור-טבצ’ניק’ עשוי להישמע כאילו מדובר בסרט הוליוודי. אחד המתחרים הראויים לשמם שקמו לטבצ’ניק, היה הרוקח גרשון שור, שאף הוא עשה חיל ונחשב לאיש מקצוע מעולה. בית המרקחת של שור פעל ברחוב אחד-העם. היו אז מספר בתי-מרקחת ידועים בתל-אביב, אבל אלו של טבצ’ניק ושל שור בלטו מעל אחרים. בין השניים התנהלה תחרות עסקית. והנה, מכולם, בנו של שור ובתו של טבצ’ניק, התאהבו זה בזה. חיים טבצ’ניק נפטר ביולי 1946. לאחר מותו נכתב עליו בעיתון ‘הארץ’: “המנוח היה מראשוני העברים בארץ. תחילה ב’נוה־שלום’ של יפו ואחר־כך בתל-אביב. נוסף על עבודת הרוקחות הרגילה בשלושה בתי מרקחת שלו טיפח גם את ענף הקוסמטיקה הרפואית.” גרשון שור נפטר בפברואר 1947. והנה, שנה מאוחר יותר, טובה טבצ’ניק ויוסף שור התחתנו – ובעקבות כך החליטו גם לאחד את בתי העסק. כך נולדה רשת בתי המרקחת הראשונה בארץ: ‘טבצ’ניק-שור’. ברכה טבצ’ניק נפטרה באוגוסט 1951. החל משנות ה 90, ילדיהם של טובה ושל יוסף, רוקחים אף הם, מנהלים את בית המרקחת, ואף הרחיבו אותו וכיום הוא תופס את כל קומת הקרקע של הבניין.
כמו ‘בית דלפינר‘ שזאב הלר בנה ברחוב יהודה הלוי, גם ‘בית הגל’ מעורר עניין בצורתו המיוחדת ובזכות הקירות החיצוניים עם הקווים הגליים. העיתונאי נועם דביר כותב בעיתון ‘הארץ’ מתאריך 15/10/2009: “אם יש דבר כזה בארוק תל-אביבי ייתכן שהוא נמצא ב’בית הגל’ (הידוע גם כבית הורנשטיין), אחד המבנים הבולטים שתיכנן האדריכל וילהלם זאב הלר (1884 – 1956). החזית האקספרסיבית שלו, שבינתיים נסתמה בתריסי פלסטיק לבנים וכעורים, מזכירה מסך תיאטרון כפול עם תנועה מסתורית ועדינה. הלר עשה שימוש מתוחכם במרפסות, מוטיב ידוע של הסגנון הבינלאומי בתל אביב, כדי להסתיר את הפרוגרמות והפרופורציות הישרות של הבניין; הסידור המדרגתי והמעט מעוות שלהן יוצר משחקי אור וצל על החזית ומביא את הדרמה לשיא.”
