בית שלמה וולשטיין

בית שלמה וולשטיין – רחוב חיים ואלישע 14 (לשעבר: רחוב מוריה 14)

הבית נמצא ברחוב קטן, בלב העיר, בשכונה שנקראה בעת הקמתו, בשנת 1926, ‘מרכז בעלי מלאכה ג’. באותה תקופה רחוב ברדיצ’בסקי, שנמצא כיום רק מזרחית לשדרות רוטשילד, נמתח עד רחוב מלצ’ט של ימינו, וכלל את מקטע הרחוב המדובר. בחלק מהמסמכים ‘בית שלמה וולשטיין’ משוייך לכתובת ‘ברדיצ’בסקי 14’, אבל מאוחר יותר נבנו בניינים שפיצלו את הרחוב לשניים והחלק בו נמצא הבית נקרא רחוב מוריה. בשנת 1962 הוחלט לשנות את השם לרחוב חיים ואלישע, על-שמם של שני משוררים יהודיים מרוסיה. העניין עורר תרעומת בקרב התושבים וגם תהיה לגבי ההחלטה לכרוך שני אישים בשם של רחוב אחד. כך נכתב בגיליון החג של ‘מעריב’ מאפריל 1966: “משום מה צמידות שמותיהם של שני המשוררים העברים חיים לנסקי ואלישע רודין, כה טבעית בעינינו, שהמירו את שמו של רחוב מוריה, בו מתגורר ראש העיר מר מרדכי נמיר, לרחוב חיים ואלישע. אמנם גורל נפרד מצאם: עקבות לנסקי אבדו בשלגי הציר הצפוני, ואילו רודין מת מאפיסת כוחות במצור הנאצי על מוסקבה, אך גורל הצמידות מלווה אותם עד לגליונות ערב פסח בעיתונות הישראלית.”

פרידה ושלמה וולשטיין עלו ארצה מגרמניה בשנת 1920, ביחד עם בנם הפעוט. שלמה עסק בבניין בתים. הוא הציע את שירותיו כקבלן למוסדות העירייה מעט לאחר שהגיע לתל-אביב. האיש מעיד על עצמו במכתב ששלח: “הנני בנאי. אל יספחוני לרשימת הבנאים והקבלנים שהיו בארצות מגוריהם סוחרים או סתם רודפי רוח, ואך ורק כאן למדו את המלאכה. לא כן אנכי! מצאצאי בנאים אנכי. גם אבותי ואבות אבותי עסקו ועוסקים במלאכה זו. ולא רק בסידור לבנים בלבד, אלא בכל ענפי הבניין.”

את הבית ברחוב מוריה 14 בנה בעצמו עם פועלים ששכר והפקיד על התכנון את המהנדס ישראל מיכאלי. הבית נבנה במספר שלבים. בינואר 1926 מיכאלי חותם על אסמכתא: “הנני להודיע שבבניין של ה’ ש. וולשטיין נגמרה יציקת היסודות.” ביולי 1929 מפרסם וולשטיין מודעה בעיתון כדי להשכיר את אחת הדירות שלא אוכלסו: “דירה בת שני חדרים ושתי מרפסות. סביבה יפה. אויר מצוין. ליד הבית ככר פנויה.”

על חלוקת הדירות במבנה הקטן יחסית, ניתן ללמוד מתוך מכרז שהוצע באוגוסט 1941 על-ידי ההוצאה לפועל, כאשר שלמה וולשטיין התקשה לשלם את המשכנתא שלקח בגין הבניין: “מוצע בזה למכירה הרכוש של שלמה וולשטיין לכסוי משכנתא בסך 1,100 לא”י: בית בן שתי קומות. בכל קומה שתי דירות ובכל דירה שני חדרים, מטבח, אמבטיה ובית כסא.”

בכל זאת הבית נותר בבעלותו של וולשטיין. בשנת 1964 ביקש הדייר הוותיק אליעזר עמיר שחי בבית עם אשתו ועם שני ילדיו הבוגרים, להרחיב את דירתו ולבנות חדר נוסף. לשם כך הוא נדרש לצרף את חתימתו של בעל הבית. וכך אכן עשה כאשר שלח אישור עם חתימתו של שלמה וולשטיין.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.