שנים רבות התקיימה תחרות עיקשת בתל-אביב בין שני המוסדות: ‘הרצליה’ ובית-ספר למסחר, על גיוסם של תלמידים איכותיים. בשנות ה-20 וה-30 נהגה הנהלת בית-הספר לפנות לבתי עסק מובילים ולבקש כי יעסיקו את בוגריה במשך שלושה חודשים ללא תשלום “למען התפתחותם בפקידות”. מתוך מודעה בעיתון ‘דבר’, 13 ביולי 1934: “בית הספר התיכוני למסחר בתל אביב, בן 8 מחלקות ו-4 מכינות. נוסד על ידי לשכת המסחר העברית בשנת תר”פ. הוכר השנה על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים בתור בית ספר תיכוני בעל זכויות מלאות. רחוב גאולה 30 טלפון 412. הרשמת תלמידים ותלמידות למכינה (לבני 6 ), למחלקה החמישית (לבוגרי בתי הספר העממיים) ולשאר המחלקות, התחילה מיום ה’ כ”ה תמוז. בית הספר נותן תשומת לב מיוחדת לתלמידים הבאים מהמושבות.” 

שני המנהלים הראשונים של בית הספר למסחר היו ד”ר ישראל וינברג וד”ר אלכסנדר קולר. הסופר אשר ברש, שהתחיל את דרכו בבית הספר כמורה ובשנים 1937 עד 1943 אף שימש כמנהל המוסד, קיבל בקשה אישית מהמשורר ביאליק לדאוג להעסקתה בהוראה, של בתו של הרב צבי קופשטיק, שאותו הכיר ביאליק אישית: “כבר טלפנתי לך הבוקר ולא נמצאת. עסוק היית במחלקה. חפצתי לבקש ממך בעל פה על העלמה קופשטיק ולומר לך כי מכיר אני אותה כבת-אוריין ובעלת כישרונות, מוסמכת היא לעברית ולספרות, וכמדומה שהיא גם בעלת אופי וחרוצה בעבודתה. מצאתיה מלאה וגדושה וגם בעלת הסברה יפה ובעלת חיתוך דיבור נאה. סוף דבר מובטחני בה שתהא מורה ראויה בישראל.”

בשנות ה-40 שימשו מבנה בית-הספר והחצר המקיפה אותו כבסיס לאימוני נשק של ‘ההגנה’. חלק מהתלמידים שלמדו בכיתות הגבוהות באותה תקופה – הבולט שבהם היה אריאל שרון – הצטרפו בהמשך, לשורות ‘ההגנה’. עם פרוץ מלחמת השחרור התפרסמו מפעם לפעם הודעות בעיתונות: “מפקד העיר מודיע בזה כי כל עובדי העיריה, הפקידים והפועלים חייבים להתייצב בתחנה אזורית של המשמר האזרחי, בבית-הספר התיכוני למסחר, רחוב גאולה 30, כדי לקבל הודעות על מועד יציאתם לעבודות ביצורים.”

באפריל 1950 החליט ועד ההנהלה להסב את שם המוסד ל’בית-ספר גאולה’. בתחילת שנות ה-60 נדרש בניין רחב ידיים נוסף כדי להכיל את 700 התלמידים שהיו רשומים בבית-הספר. בניין זה הוקם על חלקו המערבי של המגרש, בכתובת רחוב גאולה 28. בית-הספר במתכונתו ההיסטורית נסגר בשנת 1980. החל מתחילת שנות ה-80 פועל במקום תיכון טכנולוגי מרשת ‘אורט’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.