בֵּית גּוֹלְדֶּנְבֵּרְג

בית גולדנבּרג – דרך יפו 28, פינת כפר גלעדי 2.

מאורעות תרפ”א (1921) השפיעו באופן דרמטי על גידול האוכלוסיה בתל-אביב. רבים מתושבי יפו היהודים החליטו לעבור לגור בעיר העברית, ובהם גם סוחרים שביקשו להעתיק את פעילותם מהעיר הגדולה אל הישוב החדש. כך נוצר הצורך בהקמת מרכז מסחרי בתל-אביב. עד אז, תושבי תל-אביב ערכו את עיקר הקניות ביפו השכנה. באותה שנה הוקמה שכונת ‘מרכז מסחרי‘ בין הדרך שהובילה מיפו לשכם, לבין רחוב וולפסון, ובין אדמות מרכולת לרחוב העליה. שרה ואברהם גולדנבּרג, ביחד עם שלושת ילדיהם, רחל, יהודה ואבנר, התיישבו בדרך שהובילה לשכם שאז עדיין נקראה דרך יפו – תל-אביב, והיום מוכרת כדרך יפו.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך דרך יפו, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית גולדנברג.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך דרך יפו, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית גולדנברג.

לאברהם גולדנבּרג היה בית מסחר למצעים ולבגדים. הוא היה מהראשונים להצטרף ליזמה של מנחם גילוץ אשר הוביל התארגנות של סוחרים מיפו, לצורך הקמת השכונה. ביחד הם גם תמכו בסיוע לנפגעי המהומות. עיתון ‘דאר היום’ מ-1 ביולי 1921: 

הרבה סבלו אחינו היהודים ביפו ממאורעות חודש מאי. על הקהל ארץ ישראלי אשר לא סבל מהמאורעות באופן ישר בחייו ובחיי משפחתו לעזור בכל כוחותיו למשפחות וליתומים שנשארו בלי עוזר ותומך. שאלת העזרה לאומללים היא הרבה יותר חמורה בזמן כזה שהסיוע מבחוץ נפסק לגמרי, ואם אנו תושבי הארץ לא נבוא מיד לעזרתם, אז אין שום ספק שממצב זה יסבלו כל אלה שלא סבלו מהמאורעות באופן ישר בכלל, והסוחרים בפרט. בין אלה שבהם אנו צריכים להתעניין מיד בשביל העזרה המידית, נחשבת משפחתו של הסנדלר ישראל פלדהנדלר שנרצח ביפו.

אברהם גולדנבּרג תרם למשפחת פלדהנדלר 50 פונד מצרי – סכום יפה לאותם הימים.

ראשונים התיישבו ב’מרכז מסחרי’ יעקב רבינוביץ’ ושלמה זלצפס, שבנו בתים ברחוב לוינסקי. אחריהם הגיעו מספר משפחות, שהתיישבו במגרשים סמוכים. אין עדויות לתאריך המדוייק בו התיישבה משפחת גולדנבּרג במקום, אבל על טבלת שיש שהוצבה באופן פרטי מעל דלת הכניסה לבניין, נרשם: “בניין זה נבנה בתרפ”ב (1922) ע”י שרה ואברהם גולדנבּרג, ממייסדי המרכז המסחרי הראשון.” הבית תוכנן על-ידי האדריכל יהודה סטמפלר. בקומה אשר במפלס הרחוב פעל בית המסחר של גולדנבּרג ובקומה העליונה גרה המשפחה. עשר שנים מאוחר יותר הקומה העליונה הורחבה בסגנון שונה ופשוט יותר, מזה המקורי.

למרות הכל, אברהם גולדנבּרג המשיך להחזיק בית מסחר גם ביפו: 

החפץ להתלבש יפה יפנה לבתי המסחר אברהם גולדנבּרג, וישיג תמיד מלבד בגדים מוכנים, גם מבחר גדול של כל מיני סחורות. מתקבלות הזמנות לתפירת בגדי גברים ונשים ומתמלאות בדייקנות על ידי חייטים מומחים. יפו, רחוב בוסטרוס. תל אביב, מרכז מסחרי.

מתחם ‘מרכז מסחרי’ ידע עליות ומורדות בהתאם לאירועים היסטוריים וכך גם אופיו השתנה מפעם לפעם. שיא תהילתו הייתה בשנות ה-40 כאשר שימש הן מרכז קניות לתושבי האזור והן שוק סיטונאי. עם השנים הפכו הרחובות הכלולים בשכונה למוקדי מכירה למוצרים ייעודיים. כך למשל רחוב וולפסון ריכז את החנויות  לגופי תאורה, ברחוב כפר גלעדי מכרו מוצרי קוסמטיקה, ואילו דרך יפו, בין היתר בזכות גולדנברג וחבריו, הפכה מרכז לחנויות בגדים.

בית המסחר פעל תקופה ארוכה ועד שנות ה-70 ניתן היה למצוא במקום צאצאים של הזוג גולדנבּרג, אבל שרה ואברהם עברו בשנות ה-40 לגור בצפון הישן של העיר, ברחוב סמולנסקין, בעוד הבית בדרך יפו, שנשאר בבעלותם, סובל מתחזוקה לקויה. בנובמבר 1954 מקבל אברהם גולדנברג מכתב מסגן מהנדס העיר: “מהנדסנו ביקר לפי הזמנת המשטרה בבניין  ברח’ יפו ת”א 28, ומצא שהמרפסת בקומה ב’ רעועה וחלקי טיח עם גושי בטון נפלו ממנה על שטח המדרכה. עליי להעיר שבמקרה של אסון תוטל עליך האחריות המלאה בתור בעל הבניין.”

בשנת 1967 נפתח ב’בית גולדנבּרג’ עסק להכנת שלטים. שנתיים אחר-כך הצטרף אליו בית מסחר לכובעים של בונים גולדבּרג. עוד חנויות בגדים נפתחו ונסגרו בבניין. כיום, 100 שנים אחרי שאברהם גולדנברג מכר בבית המסחר שלו “סחורות ארג, מעילי נשים, פרוות, בגדים מוכנים וכו”, שוב ניתן למצוא בדרך יפו 28 חנות בגדים. החנות הנוכחית נקראת ‘אבסולוט’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

בית גולדנבּרג בשנת 1927 . ארכיון קרן היסוד.

בית גולדנבּרג בשנת 1927 . ארכיון קרן היסוד.

ניתן לשתף את המאמר