בֵּית גּוֹלְדְוָסֶר
בית גולדוסר – רחוב הרב קוק 33.
הבית נבנה בשנת 1925 עבור משפחתם של שרה וצבי גולדוסר, ברחוב הרב קוק, שנמצא בין חלקו הצפוני של רחוב אלנבי לבין רחוב הכובשים. באותה עת נקרא האזור ‘אדמת גאולה’ או ‘שכונת גאולה’ על-שם החברה שרכשה את הקרקעות. לא מעט תמורות עברו על השמות ועל הכינויים של המקומות, בחלק זה של תל-אביב, במאה השנים שחלפו מאז. במקור רחוב אלנבי נקרא ‘דרך הים’, אבל בסוף מלחמת העולם רצו לכבד את משחרר הארץ מן השלטון התורכי והסבו את שם הנתיב המרכזי של העיר ל’רחוב אלנבי’.
השם ‘רחוב הים’, ניתן אם כך לרחוב הקטן בו הוקם ‘בית גולדוסר’, אבל באמצע שנות ה-30 לאחר מותו של הרב קוק, גם שם הרחוב הזה שונה והפך ל’רחוב הרב קוק’. הרחוב הידוע כיום כ’רחוב הכובשים’ נקרא עד מלחמת השחרור ‘מאה שערים’. ואפילו ‘שכונת גאולה’ איבדה את שמה המקורי ולמעשה נכללת תחת השם של השכונה שנושקת לה מדרום: ‘כרם התימנים‘.
האדריכל שתיכנן את הבית הוא יוסף טישלר, שאחראי בין היתר גם לבנייתו של ‘בית גרשון לוין‘ החולש על כיכר מגן-דוד ועל הכניסה לשוק הכרמל. לא נותרו עדויות מצולמות של המבנה במתכונתו ההיסטורית, אבל על-פי השרטוטים שנותרו בתיק העבודות של טישלר ניתן לראות שהוא עבד לפי מודל שכבר היה מוכר לו מבתים קודמים שבנה. בספרו ‘יוסף טישלר’, כותב ד”ר ברוך רביד:
בשנת 1922 בוצעו כבר מרבית עבודותיו של טישלר בסגנון קלסיציסטי מפושט וחסכוני. יוסף טישלר שאף לפתרונות פשוטים הניתנים לביצוע מהיר וחסכוני ואף הכין ‘תוכניות טיפוסיות’ לסוגי המבנים השונים. כאשר פיתח נוסחה אשר נראתה לו כפתרון הולם, הוא חזר עליה שוב ושוב בווריאציות שונות.
שרה-בילה וצבי (1975-1896) גולדוסר לא התבלטו בישוב העברי של תל-אביב. אלו היו אנשים אמידים אך צנועים. כשנכנסו לגור בבית היו מטופלים בשלושה ילדים קטנים: אברהם היה בן 7, צילה בת 5 ומרדכי היה בן שנתיים. המשפחה התגוררה באחת הדירות המרווחות שהיו במבנה בן שתי הקומות, ושאר הדירות הושכרו. במארס 1928 הם מחפשים דיירים באמצעות מודעות בעיתונות: “דירה להשכיר, 3-2 חדרים עם כל הנוחיות. לפנות ברחוב הים 33, בית גולדוסר.” מודעה נוספת שהם מפרסמים בעיתונות מלמדת על דרמה בריאותית שאחד מילדי המשפחה חווה: “תודה גלויה לד”ר דוד דויטש לרגל החלמתו של בננו מרדכי ממחלתו הקשה – דלקת הריאה.”
לאורך השנים הבית שימש בעיקר למגורים, אם כי מדי פעם התמקמו כאן בתי מלאכה ומשרדים של בעלי מקצועות חופשיים. בשנות ה-80 הבית הוכרז כמבנה מסוכן עד כדי איום בצו הריסה. לאחרונה הוא עבר שיפוץ מן המסד ועד הטפחות ונוספו לו שלוש קומות, תוך שמירה על התוואי המקורי של חדר המדרגות.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
אזרחים ותיקים מספרים
הדייר יעקב קורן: מקום מגורינו מילדותי עד שנת 1954, זיכרונות ילדות. חברים, שכנים, זוכר ה”בעלבתים” משפחת גולדווסר שהשכירו הדירות לדיירים ב”דמי מפתח”. משפחה אמידה, צנועים והגונים. הבית בן שתי קומות, תקרה גבוהה, מרצפות צבעוניות בסגנון של התקופה, גדר משותפת ל’גימנסיה גאולה‘ (אז ‘תיכון למסחר’), מאחור בוסתן של עצי פרי , עצי הדר, גויאבות ותאנים. במיקום נהדר, מרכז העיר, קרוב לכל מקום מרכזי בעת ההיא: אלנבי, מוגרבי ,שוק הכרמל, בתי הקולנוע ,שפת הים. יחסי שכנות מצוינים עם השכנים, זוכר עדיין שמותיהם, משפחות פליישר, בישיץ, וינינגר, רוזנברג, אדלמן, שרייבר ושוורץ, וכמובן בעל הבית גולדווסר ובני ביתו. הבית בעת ההיא היה מטופל כראוי. לדאבוני, בעשור שלאחריו הוזנח.
