בית הבריאות ע"ש שטראוס
בית הבריאות ע”ש נתן ולינה שטראוס – רחוב בלפור 14.
נתן שטראוס (1931-1848) עשה את הונו, ביחד עם אחיו איזידור, כבעלים של רשת בתי הכל-בו האמריקאית ‘מייסיס’. שטראוס היה מסור לעניין בריאות הציבור ותרם מכספו לקידום מוסדות ומפעלים הן בארה”ב, הן בפלסטינה. הוא מעולם לא התיישב כאן באופן קבוע, אבל כבר בתחילת המאה ה-20 ביקר בארץ עם אשתו לינה ויצר קשר אמיץ עם רבים מאנשי העליה השניה. בעידודה של ידידתו, הנרייטה סאלד, החל להשקיע כספים לצורך הקמת מרפאות ותרם רבות לארגון ‘הדסה’. בשנת 1927 הקים בירושלים את ‘בית הבריאות ע”ש נתן ולינה שטראוס’ וכעבור זמן קצר הוחלט להעתיק את הרעיון גם לתל-אביב. בשני המקרים, האדריכל שבנה את המבנים, היה בנימין חייקין. העיר נתניה נקראת על שמו של נתן שטראוס.
את ‘בית הבריאות’ של תל-אביב בנו בסמוך ובכפוף לבית החולים ‘הדסה’, ברחוב בלפור 14, בשכנות למגרש משחקים שכונתי, שעליו ייבנה בשנת 1935 בית-הספר ‘בלפור’. אבן הפנה הונחה ב-31 בינואר 1928, במעמד אישים בכירים, ובהם סר אלפרד מונד והמשורר ביאליק. ניתן לצפות בנאומו של ביאליק באותו מעמד, בסרט קצר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים. גם ראש העיר מאיר דיזנגוף נשא נאום: “הוד מעלתו, כבוד היושב-ראש, אורחים נכבדים, שמח הנני לדבר בחגיגה זו בשם עיריית תל אביב שהעמידה לרשות מפעל הבריאות של נתן שטרויס את המגרש הזה, התופס שטח של שישה דונמים. נתן שטרויס העמיד לו למטרת חייו לדאוג לבריאות המוני העם, בלי הבדל דת ולאום. הוא איננו מסתפק בנתינת הרעיון האבסטרקטי. הוא נותן גם את כספו בסכומים עצומים. היום מלאו לנתן שטרויס 80 שנה ובשם עיריית תל-אביב הנני להודיע את החלטת העירייה לקרוא את הרחוב העובר על פני המגרש הזה, על שמו. בשם כל תושבי עירנו הנני מאחל למר נתן שטרויס ולאשתו הכבודה, כי יזכו לראות עוד הרבה שנות פעולה של המוסד אשר כיום הננו מניחים את אבן פינתו.”
במאי 1931 מתכנסת ישיבה של הוועד המפקח של ‘בית הבריאות’. נוכחים: האדונים ביאליק וישראל רוקח (סגן ראש העיר), וכן ד”ר יסקי (מנהל בית החולים הדסה) וד”ר זלוציסטי (רופא וחבר במועצת העירייה). בפרוטוקול הישיבה נרשם: “מחליטים להוציא חוברת שתכיל דו”ח כספי של הוצאות הבניין וסידור הגן וכל הוצאות הריהוט. הדו”ח הזה צריך להיות מאושר על ידי מבקר מוסמך מטעם הממשלה. החוברת תכיל את תמונות הנדיב ואשתו, תמונת בית הבריאות בחיצוניותו, ושלושה חתכים שיראו את הסידורים הפנימיים בכל קומה לחוד.”
כמוסד משלים לפעילויות של בית החולים ‘הדסה’ הוחלט לייעד את ‘בית הבריאות’ בעיקר לטובת הדור הצעיר. מחלקות הבית כללו תחנת טיפת חלב, מעון לתינוקות לאימהות עובדות, מרפאת שיניים לתלמידי בתי הספר, בית-ספר לילדים חרשים-אילמים, מעבדה למצרכי מזון, ובנוסף, גם אולם לכנסים ולהרצאות. הפעילות הברוכה שדאגה לרווחתם של הילדים בני כל המעמדות הכלכליים, עוררה הד חיובי בקרב החוגים הסוציאליסטיים, כפי שזה מתבטא בכתבה בעיתון ‘דבר’, 19 באוגוסט 1931: “עגלות תינוקות בסוכה ליד המבוא משעות הבוקר המוקדמות. ילדים בני גילים שונים מכל חלקי העיר הפונים הנה – עדות נאמנה המה כי אכן מבצר-ילדים הוא זה, אל מול פני צריפי בלפור המפורסמים. בשתי קומותיו של הבית, על חדריו המרווחים ומוארים וצבועים יפה ועל רהיטיו הנוחים והנאים, תקעו יתד כמה וכמה רשויות אשר פניהן אל הילד. כאן גם אחד הסניפים המשוכללים של טיפת חלב.”
עד אמצע שנות ה-40 התנהל בית-הספר לאחיות בתל-אביב, בבניין שהיה צר מלהכיל את התלמידות, בסמטת בית השואבה. טבעי היה אם כך, להעביר את פעילות ההכשרה של האחיות לרחוב בלפור. בשנת 1944 הזמינה העירייה מחברת ‘סולל בונה’ הקמתה של קומה נוספת על המבנה הקיים ב’בית הבריאות’, כדי שישמש את בית-הספר.
בין השאר שימש ‘בית הבריאות’ כתחנה למתן חיסונים. כך למשל בינואר 1950 נקראים ההורים לחסן את ילדיהם: “הגנו על ילדיכם ועל עצמכם בפני השחפת! הופיעו לתחנות ההרכבה! בית הבריאות שטראוס.” ושוב, בינואר 1958 מפרסם משרד הבריאות הודעה לציבור, שמלמדת כי הרבה לפני מגפת הקורונה נדרש עידוד מאסיבי לזריקות בוסטר: “משרד הבריאות פונה בזה להורים לנצל את מזג-האוויר הנאה ולהביא את ילדיהם לתחנות החיסון לשם קבלת הזריקה השלישית, היא זריקת הדחף של תרכיב סאלק. זריקת הדחף הכרחית לשם קיום החיסון שנרכש זמנית על ידי שתי הזריקות הראשונות. הורים שיזניחו להביא את ילדיהם לקבל הזריקה השלישית עשויים לשים לאל את החיסון שנרכש. מבצע חיסון מפני שיתוק ילדים מתנהל עתה במחוזות ירושלים, תל-אביב וחיפה בלבד.” בתל-אביב, ניתנת הכתובת של ‘בית הבריאות’. באוגוסט 1970, מתפרסמת ידיעה בעיתון ‘מעריב’: “מספר חולי החולירע בארץ עלה אתמול ל-28 לאחר שביממה האחרונה נתגלו שני מקרים נוספים. בשבוע שעבר אושפזו מספר אנשים בבית החולים איכילוב. בתל-אביב הוחלט אתמול בין גורמי הבריאות השונים בעיר לפתוח עוד תחנות חיסון בבית הבריאות העירוני על שם שטראוס ברחוב בלפור 14, וכן במרפאות מרכזיות של שלוש קופות החולים הגדולות.”
גם כיום, כמעט 100 שנה לאחר הנחת אבן הפנה, ‘בית הבריאות ע”ש נתן ולינה שטראוס’ מהווה מרכז לטיפול בבריאות הציבור. ניתן למצוא כאן את התחנה לבריאות המשפחה וטיפת חלב, את האגף לבריאות הציבור ומינהל השירותים החברתיים, את השירות הפסיכולוגי-חברתי, את המכון להתפתחות הילד והיחידה לנוירולוגיה פדיאטרית, וכן מרפאת מתבגרים.
