בית יוסף אליהו שלוש
בית יוסף אליהו שלוש – רחוב הרצל 5, פינת שדרות רוטשילד 9.
ההיסטוריה של משפחת שלוש האגדית, שזורה בתולדות העיר תל-אביב, ומתוארת בצורה נהדרת בספרו של יוסף אליהו שלוש ‘פרשת חיי’. יוסף אליהו ואשתו פרחה לבית מויאל, הם שהקימו את הבית ברחוב רוטשילד, פינת רחוב הרצל, בשנת 1911. השניים היו מבין 66 המשפחות שהתיישבו ב’אחוזת בית‘. בשכנות אליהם, מצד רחוב רוטשילד, התיישב יעקב שלוש, אחיו של יוסף אליהו. ומצד רחוב הרצל התגוררה משפחת גוטמן: הסופר ש. בן-ציון (אביו של נחום גוטמן) וילדיו. בספר מתאר יוסף אליהו כיצד שודך לאשתו פרחה:
כשנכנסתי לחדרי ועיינתי בספר, נגשה אלי מרת אמי המנוחה והחלה לנשקני באמרה לי: החלטנו לשדך אותך עם כלה נעימה בת נכבדים, העלמה פריחה בת המנוח סיניור אברהם מויאל, הידועה לך. הקשבתי לדברי אמי ולא ידעתי מה להשיב על דבריה כי נאלמתי דומיה והדבר לא היה בפי.
החתונה נערכה בשנת 1887. יוסף אליהו הקים עם אחיו הבכור מפעל לחומרי בניה ומרצפות: ‘האחים שלוש’, ועשה הון. בני הזוג והילדים שנולדו במהלך השנים, גרו ביפו. כשעקיבא וייס העלה את רעיון שכונת הגנים, שהפכה לשכונת ‘אחוזת בית’, נתפס שלוש לרעיון והחליט להצטרף. הוא גם הפך לקבלן של כמחצית מהבתים שנבנו בשכונה. תחילה היו כל הבתים ב’אחוזת בית’ בני קומה אחת, גגותיהם שטוחים, ולפתחם גינה מרווחת. אבל באמצע שנות ה-20 לאחר גלי ההגירה לתל-אביב של בני ‘העליה השלישית’, נוצר הצורך לצופף את הבתים ולהוסיף להם קומות. כך גם ל’בית יוסף אליהו שלוש’ נוספו שתי קומות מרווחות וגג רעפים.
כיאה למשפחה אמידה של אותם הימים, בני שלוש חיו ברווחה, בבית בן שמונה חדרים, שגובה כל חדר כחמישה מטר. נברשות מצועצעות היו תלויות על התקרות, תריסי עץ חיפו על החלונות והיו כמובן גם מרצפות מעוטרות מהמפעל המשפחתי. אהרון שלוש, נכדם של יוסף אליהו ופרחה, מספר בספרו ‘מגלאבייה ועד כובע טמבל’ על זיכרונותיו מבית סבא, כאשר היה ילד בסוף שנות ה-20: “ביום שושן פורים היה קהל מתחיל משעות הבוקר למלא את הרחובות, במיוחד רחוב הרצל. כל אחד רצה לתפוס לו מקום טוב באמצע, ליד המדרכה, זאת כדי לחזות בקרנבל. לנו היה היציע. מרפסות מרווחות בקומה השלישית, בבית ברחוב הרצל, פינת שדרות רוטשילד, עם הפנים לרחוב הרצל. תל-אביב כולה יצאה לרחוב, גם הילדים, גם החולים, גם הזקנים.”
את השטח בקומה אשר במפלס הרחוב השכירו לבתי עסק ולחנויות, כבר מאמצע שנות ה-20. ראשון הסוחרים לשכור חנות במקום היה יונה דעואל מיפו שעל נייר המכתבים שלו מופיעה הכותרת ‘מכשירי צילום ודרוגרי’. בשנת 1925 מתפרסמת מודעה: “לתשומת-לב כל בעלי תעשיה, בעלי מלאכה וכל תושבי הארץ. מוזיאום תוצרת הארץ, מסחר ותעשיה. זמן פתיחה: 12 לחודש מרץ 1925. תל-אביב, רחוב הרצל, פנת שדרות רוטשילד.” הייתה גם סנדלריה וגם מספרה, אבל מעל כולם בלט בית הקפה ‘קרלטון’ שעבר ל’בית יוסף אליהו שלוש’ מהבניין השכן ‘פסז’ פנסק‘.
בספרו ‘בתי יפו תל-אביב מספרים’, כותב פנחס בן-שחר: “בביתו של יוסף אליהו שלוש, בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד, נפתחה בקומת הקרקע מסעדה מפוארת עם בית קפה – קרלטון – שנועדה לאצולה של העיר, לפקידים בכירים במוסדות השלטון הבריטי ולתיירים בעלי אמצעים.” בשנת 1927 פתח האורולוג ד”ר ביקלס, קליניקה בבניין.
פרחה שלוש ויוסף אליהו בעלה, נפטרו בזה אחר זה בשנת 1934. היורשים הקימו משפחות זה מכבר, ועברו לגור בבתים אחרים, ועל-כן המבנה שימש גם בקומותיו העליונות לבתי מסחר ולמשרדים. בסוף שנות ה-30 העבירה לכאן התאחדות הסוחרים הכללית את משרדיה. עשר שנים מאוחר יותר ישבה בבניין סוכנות נדל”ן בשם ‘מאירי-גרין’. בשנות ה-50 התמקמה בקומה ב’ המערכת והמנהלה של עיתון ‘למרחב’. בשנות ה-60 נפתח פה הסניף המרכזי של ‘בנק קרדיט לישראל’. בשנת 1969 מתעוררת אי הבנה רצופה במסכת התכתבויות בין הבנק לבין מחלקת התנועה, בנוגע להצבתו של רמזור:
הסיכום בינינו היה שאתם מורידים כל מפגע עד למדרגות שבכניסה לבית, כך שבמקום תווצר מדרכה – מפלט להולכי רגל. צר לי לקבוע שעמדתם רק בחלק מהבטחה זו. דבר זה מונע ממני להתקין את הרמזור במקום. אני חוזר ומבקש שתעמדו בהבטחתכם ללא התחמקויות.
בסוף שנות ה-70 רכש אדם בשם יחזקאל פרפורי את הנכס שהיה עד אז שייך לאחד הצאצאים לבית שלוש, הלל שלוש. מתוך העיתון ‘חדשות’, יולי 1987: “תעשיין הטקסטיל יחזקאל פרפורי מבקש להשכיר את בית המשרדים בשדרות רוטשילד 9 בתל-אביב. פרפורי מבקש 10,000 דולר לחודש בעד הבניין.” בשנת 2017 נרכש המבנה על ידי איש העסקים סמי סגול בסכום של כ-40 מיליון שקלים.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
בית יוסף אליהו שלוש בשנת 1925. מתוך אוסף התצלומים של שי רג’ואן.
בית יוסף אליהו שלוש בשנת 1925. מתוך אוסף התצלומים של שי רג’ואן.
יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.
יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.
