בית הגמלים

בית הגמלים – רחוב נחלת בנימין 13. שמו הרשמי של הבית ‘בית שמואל לוי’.

אורחת גמלים מעוטרת על אריחי קרמיקה, מעשה ידיהם של אמני בית הספר ‘בצלאל’, היא שהעניקה לבית את שמו: ‘בית הגמלים’. הבית נבנה בשנת 1925 עבור פורטונה ושמואל לוי שהגיעו ארצה מפלובדיב בבולגריה. שמואל לוי עשה את כספו בארץ ממחצבת חצץ שניהל באזור הר טוב. לזוג לוי היו שני ילדים ויחד איתם גרו בבית גם הוריו של שמואל.

האדריכל דב הרשקוביץ שתיכנן את הבית, בנה אותו בצורת האות ח, עם פתח בחזית אשר שימש מעין מעבר, או ‘פסז’ כפי שהוא קרא לזה, כדי שההולכים ברחוב נחלת בנימין יוכלו לעבור בחצר הבית, ולקצר את הדרך לרחוב אלנבי, וממנו לרחוב בלפור. משני צדי המעבר שזכה לשם ‘פסז’ לוי’ נפתחו חנויות. מודעה מתוך עיתון ‘הארץ’ בינואר 1926: “בית מסחר לבגדי גברים וגבירות. ‘הבגד’ נחלת בנימין 13, פסז’ לוי. כל מיני סחורות של פרווה ובגדים עשויים פרווה.”  

צמודה לחנות ‘הבגד’ פעלה המכולת של שבשין. שנתיים מאוחר יותר ניתן למצוא בקומת הקרקע של הבניין חנות ברוח התנועות הסוציאליסטיות ששגשגו באותם ימים: “ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. קבוצה קואופרטיבית לעבודות סריגה. ‘הסורגים’ – עושים כל מיני בגדי סריגה כגון: סויטרים, פילבר, מעילי נשים וסויטרים קטנים בשביל ילדים.”

בחלקו העורפי של ‘בית הגמלים’ עמד מגרש ריק שעליו בנו כעבור מספר שנים צריף קטן. מכאן שהדרך הייתה פתוחה, אבל בשנת 1931 נבנה בניין על אותו מגרש, אשר הפך לאלנבי מספר 74 וחסם את קיצור הדרך. זאת הסיבה שבאמצע שנות ה-30 נסתם גם הפתח של הבניין ברחוב נחלת בנימין 13 ובמקומו צצה חנות נוספת. בגבול בין שני המגרשים הוקם “אטליה בשביל צלמוניה של לאה ליבוביץ.”

בתום משבר כלכלי ועם זרם עולים הולך וגובר, מחיר הקרקעות בתל-אביב האמיר ועסקאות נדל”ן של קניה ומכירה הפכו לעניין שבשגרה. הדינמיקה הזאת לא פסחה גם על ‘בית הגמלים’. שמואל לוי מוכר את הבית בשנת 1933 ליעקב אברמוביץ, שממתין עד 1936 כדי למכור את הנכס במחיר גבוה משמעותית מכפי שהוא קנה אותו, לאדם בשם אריה מסינג.

בשנות ה-40 אחת מדיירות הבית, גברת בשם חנה, המגדירה עצמה כפסיכוגרפולוגית, מפרסמת מודעות בעיתונות: “היודע אתה שאפשר לראות את העתיד והעבר בקווי היד וכתב היד שלך? הפסיכוגרפולוגית חנה פותרת את בעיותיך ונותנת עצות. רחוב נחלת בנימין 13.” בשנות ה-50 היה כאן בית מלאכה בשם ‘דרור’ שמכר ותיקן עגלות ילדים. בסוף אותו עשור הצטרף למקום גם בית עסק ששיווק דודי חשמל. באמצע שנות ה-60 ניתן היה למצוא ב’בית הגמלים’ חנות וילונות בשם ‘רחל’. ובשנות ה-80, מעט אחרי שהפכו את נחלת בנימין למדרחוב, פעלה פה החנות ‘רפי טקסטיל’. כיום, לצד חנות בדים, בולט בבניין בית הקפה קונדיטוריה ‘לה קוקט’.

 
ניתן לשתף את המאמר