בית גוזמן

בית גוזמן – רחוב קלישר 29, פינת נחלת בנימין 30.

שמואל גוזמן (1965-1884) נולד באוקראינה ועלה ארצה בשנת 1906. הוא התיישב ביפו ובשנת 1910 הקים את מפעל חייו, בית מסחר למכונות חקלאיות. באותה שנה נישא גם לציפורה לבית קורנפלד. גוזמן היה מהסוחרים הראשונים שהעבירו את בית העסק שלהם מיפו ל’מרכז מסחרי‘ בתל-אביב, מיד לאחר פרעות תרפ”א. בית המסחר ‘ש. גוזמן’ פעל ברחוב הקישון בתל-אביב במשך עשרות שנים. על נייר המכתבים שלו רשם: “מכונות לחקלאות. חמרים טכנים – קומיסיון וסוכנות.”

גוזמן שעשה חיל בעסקיו, בעיקר בזכות קשריו עם התנועה הקיבוצית, הצטרף לאגודה שהקימה את שכונת ‘נחלת בנימין‘ ושם הקים את ביתו. בתחילת שנות ה-30 החליט לבנות בניין ברחוב נחלת בנימין, על פינת רחוב קלישר. לצורך כך שכר את שירותיו של האדריכל פריץ אפשטיין. בשנת  1932 מתקבל רישיון לבניין בן שתי קומות: בקומה התחתונה חנויות, מחסן וחדר שירותים. בקומה העליונה שבעה חדרים וחדר שירותים. אבל כבר במהלך הבניה מתבקש אישור להוספת קומה שלישית למבנה. עוד בטרם הסתיימו העבודות, בתחילת 1933, מבקש גוזמן להעמיד מבנה ארעי צמוד לבניין כדי שישמש את אחד הסוחרים למכירת תכשיטים ושעונים. הוא עצמו מבקש זמן קצר אחר-כך “רישיון לבנות גרג’ ליד ביתי, לצרכי האוטומוביל הפרטי שלי.” יוסף אלקס שמקודם עבד ברחוב הרצל 38 הוא הראשון לפתוח חנות בבניין החדש: ‘מנופקטורה וגלנטרי בסיטונות’. ומיד אחריו הייתה זאת חנות טקסטיל בשם ‘הנה’.

לציפורה ולשמואל נולדו שני בנים, אפרים בשנת 1912 ואליהו בשנת 1920. אפרים הצטרף לעסקים של אביו ואף ניהל את החנות בתל-אביב. בניגוד לאביו שהיה מזוהה עם תנועות הפועלים, אפרים התרחק מפעילות פוליטית. הוא אף נאלץ להבהיר עניין זה בהודעה שפירסם ב-31 בינואר 1936 בעיתון ‘הארץ’: “בזמן האחרון התפרסם בעיתונות השם אפרים גוזמן בתור מתעסק ציבורי במפלגה אחת בארץ ישראל, וגם אני נושא את השם אפרים גוזמן ומנהל את בית המסחר של אבי מר שמואל גוזמן וחותם בשמו, ובכדי למנוע אי הבנה ולהסיר כל לזות שפתיים אני מודיע בזה ברבים: אין לי שום שייכות לאפרים גוזמן הנמנה בתור חבר ב’מפלגת המדינתיים’. בכלל אינני שייך לשום מפלגה פוליטית. על כל מכתביי וענייני בית המסחר ש. גוזמן אני אחתום להבא באופן מפורש אפרים בן שמואל גוזמן.” שנים אחר-כך, כשאליהו סיים את לימודיו האקדמאיים בחו”ל, גם הוא הצטרף לעסק המשפחתי.

לא מעט חנויות נפתחו ונסגרו במהלך השנים ב’בית גוזמן’. בשנת 1954 מתנהלת במקום חנות למכירת ספרים משומשים של גברת דבורה אידלמן. כעבור שמונה שנים מפנה אידלמן את החנות לטובת מחסן שמצורף לחנות ספרים גדולה יותר בשם ‘ספרי’ שהייתה שייכת ל’אחוד הקבוצות והקבוצים’. חנות ‘ספרי’ שהיו לה גם מחלקות לתקליטים ולצעצועים ישבה בבניין תקופה ארוכה. ההנהלה שולחת ב-15 במארס 1973 מכתב לעירייה: “נבקשכם לאשר סגירת חלל היציאה שבחנות שברחוב נחלת בנימין 30 תל אביב. שטח החנות כ-200 מ”ר. אנו זקוקים לשטח נוסף על מנת לבצע אספקת ספרי לימוד, עיון וקריאה, להתיישבות העובדת, עיירות פיתוח, ועוד. אנו פועלים כיום בתנאי צפיפות ובטיחות קשים שאינם מאפשרים פעילות תקינה של המוסד. כמוסד ציבורי שאינו נושא רווחים איננו יכולים לעמוד במחיר השוק היום, לרכוש או לשכור מקום נוסף. עונת ספרי הלימוד בפתח. נבקשכם לאשר בקשתנו בהקדם.” 

שנה וחצי לפני ששמואל גוזמן נפטר הופיעה כתבה אודותיו בעיתון ‘הבקר’ (מארס 1964): “בימים אלה חוגג מר שמואל גוזמן בחברת בני משפחתו וידידיו הרבים את יום הולדתו ה-80. מר שמואל גוזמן מוכר כאיש ציבור מובהק. ברוסיה היה ממייסדי ‘צעירי ציון’ ביחד עם יוסף שפרינצק ואחרים. הוא תמך בהקמת התיאטרון העברי וביסוד האופרה הישראלית, וכיום משמש כאחד ממנהלי ‘מושב הזקנים’ שברחוב יבנה בתל אביב.” 

בית העסק ‘ש. גוזמן’ לא חדל מפעילות גם כשהגיעו הדורות הבאים. ב-23 בדצמבר 2011 מספרת מיכל תוסיה-כהן במאמר באתר nrg: “שמו של העסק יצא למרחוק כמקום המציע את הציוד החקלאי המוצלח והמתקדם ביותר, ולא היה חקלאי אחד שלא הכיר את השם גוזמן. הוא היה דמות מוכרת ואהובה בתל־אביב, פעל רבות למען תושבי העיר, וכולם הביעו את חיבתם כלפיו כשחלף על פניהם ברחוב. לסבא רבא שלי ולסבא שלי הייתה תחושת שליחות כשהקימו את העסק – מספר דן גוזמן – הם ביקשו לתרום לפיתוח החקלאות בארץ, וזה מה שהניע אותם – התקומה הציונית. היום האוריינטציה של העסק מסחרית הרבה יותר, ואני משווק בעיקר ציוד תעשייתי.”

הבית נרכש על-ידי יבואן ומשווק הטקסטיל אריה נריה אליוף. כיום, פועלת בבניין מסעדת הבשרים ‘גשן’.

ראו כתבות על יעדים מרתקים באיטליה

ניתן לשתף את המאמר