מלון פָּלָטִין
מלון פָּלָטִִין – רחוב אחד-העם 28, פינת נחלת בנימין 50.
מקור המילה פלטין מהמילה היוונית פאלאטיון. במקורותינו היא הופיעה לראשונה בתלמוד, ופירושה לפי מילון ספיר: היכל, ארמון. ואכן, כשהוקם מלון פלטין בשנת 1926, נדמה היה לתושבי תל-אביב שקם להם ארמון בלב העיר. הוא היה גבוה מכל שאר הבתים, מאובזר במיטב השכלולים של אותה תקופה ומעוצב בהתאם לתפיסתו של האדריכל אלכסנדר ברוואלד, ולפיה בארץ ישראל יש לבנות בסגנון מזרחי ובסטנדרט אירופאי. את הביטוי לסגנון המזרח ניתן לראות בעיקר בחלונות שמעליהם קשתות, ובכניסה המרשימה לבניין מרחוב אחד-העם, עם מרפסת מובלטת מעליה, כמו בארמון טורקי. כניסה זו לא קיימת יותר וכיום נותרה רק מרפסת הקשתות המקורה, ומתחתיה דלת רגילה.
המגרש היה שייך באותה תקופה לרופא העיניים ד”ר אהרון מאיר מזי”א, האיש שסייע בידי אליעזר בן-יהודה לתת שמות עבריים למחלות שונות: אדמת, צהבת, כלבת, חצבת. מזי”א, בעידודו של חתנו צבי איזקסון, בעלה של בתו מרגלית, הזמין את ברוואלד כדי שיקים עבורו מלון מפואר. כך נכתב בעיתון ‘הארץ’ בפברואר 1926: “קרובה לגמר הדיוטה הרביעית של בית המלון הגדול פלטין בקרן זוית נחלת-בנימין ואחד-העם. הבנין הזה שצץ במשך זמן קצר על מגרש שעמד פנוי במשך שנים רבות בין בתים בנויים, שינה לגמרי את צורת פני הרחוב. הוא האפיל על קרן הזוית והצר את פרשת הדרכים.” למנהל המלון מונה צבי ברסקי שבערב הפתיחה, בסוף אוגוסט 1926, אירגן סעודה חגיגית ונשף ריקודים. הקהל התבקש לבא בלבוש הולם. מחיר ההשתתפות 40 גרוש מצרי. למחרת נכתב בעיתון ‘דבר’: “מאורע הרחוב של אמש היה פתיחתו של המלון הגדול פלטין. מאות אנשים הצטופפו על המדרכות בסביבת הבית להסתכל במשתה הראשון שנערך בו, על כל מנהגי ההידור החיצוני מהעולם הגדול. בפעם הראשונה הצטיירו על גבי המראה הכללי של תל-אביב באופן כה בולט הקווים החריפים ביותר של הקונטרסט: מצד אחד בית ענקי שטוף אור, שוקק תנועה, אורחים ומלצרים לבושים בגדי נשף בתוך שפע של מותרות, ומצד שני המון מסתכלים נגועי מחסור.”
מי לא ביקר במלון הזה? קצינים בריטים רמי מעלה, מנהיגי הישוב העברי, אנשי רוח, תיירים אמידים, רוזנים ונסיכים. במודעות שפרסם ברסקי נכתב: “מלון פלטין הוא מקום הפגישה של בעלי טעם טוב ושל הקהל המובחר ביותר.” אבל ברסקי לא הצליח במלאכת הניהול והתפקיד הועבר כעבור מספר שנים להרמן שלוסברג, אביה של לאה רבין. אלא שגם שלוסברג לא יכול היה להושיע כאשר פרץ משבר כלכלי בימי המרד הערבי הגדול, ולא היה עוד היגיון להחזיק מלון יוקרתי בעיר. מעט לפני תחילת מלחמת העולם השניה הוסב המלון לבניין משרדים ושמו הפך ל’בית פלטין’.
על קומת הקרקע השתלטה חברת הנסיעות ‘פלתורס’ שצילקה את המבנה עם שלטים מסחריים מכוערים. לקראת סוף המלחמה שכר הצבא האמריקאי חלק ניכר מהקומות העליונות והשתמש בו כאכסניה וכמועדון עבור חיילי הצבא של ארה”ב. מתוך מכתב של מזכיר העיר תל-אביב למהנדס העיר בינואר 1944: “הנני מתכבד להודיעו כי בתשובה למכתב שנערך על ידי מייג’ור ריין, מפקד הצבא האמריקאי כאן, בדבר הריסת מבנה שהוקם סמוך לבניין פלטין בניגוד לחוקי הבניין, מודיע לנו עכשיו הממונה על שכירות הצבא במחוז, כי בניין פלטין על כל אשר בו נשאר עדיין בשכירות הצבא.”
בשנת 1958 מבקשת חברת ‘פלתורס’ אישור לבנות על גג הבניין הרחבה למשרדים שלה, בטענה שלקראת חגיגות העשור למדינה וחגיגות היובל לעיר, לא יוכלו הפקידים לטפל בעומס הבקשות במסגרת המשרדים הקיימים בבניין. הבקשה נדחית.
כיום יושבת בבניין מסעדת לאנטריקוט. לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, בשנת 2022 שוב ייפתח במקום בית מלון.
הצילום משנת 1926: צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב. הצילום משנת 1944: אריק מטסון.
