בֵּית וַגְנֶר

בית וגנר – רחוב בן-יהודה 204, פינת יפה-נוף 1. 

הבניין נבנה בשנת 1935, על פינת הרחובות בן-יהודה ויפה-נוף. באותה עת האדמות היו שייכות לשני סוחרי הקרקעות, האדונים שפיר וקליין. שניים אלו שרכשו מגרשים מערביי יפו במחירים זולים, מכרו אותם במחירים גבוהים לאלפי המהגרים שהגיעו ארצה באותן שנים. כדי להבדיל את השכונה הקטנה הזו בצפון תל-אביב משאר המגרשים שרכשו צמד ספסרי הקרקעות, העירייה מכנה את האזור במסמכיה כשכונת ‘שפיר וקליין צפון’.

את המגרש עליו נבנה הבניין רכש תחילה אדם בשם ישראל מעלער, אשר מכר אותו כעבור זמן קצר לחוני וגנר. וגנר שעלה ארצה בשנת 1932 והתגורר ברחוב יהודה הלוי 50, שכר את שירותיו של האדריכל ארתור רייס כדי שיבנה עבורו בניין בן שלוש קומות, בחלקו הצפוני של רחוב בן-יהודה. היו אז כבר מספר לא מבוטל של מבנים בשכונות הפועלים שבסביבה, ובכל זאת, בעיתוי בו נבנה ‘בית וגנר’, טרם הקמתו של נמל תל-אביב בסמיכות למקום, היה מדובר במיקום מרוחק ממוקדי העניין של העיר, או כפי שתיאר זאת זאב וילנאי ב’מדריך תל-אביב’ משנת 1941: “העיר התחילה להתפשט ולכסות את מערומי החולות סביב.”

בסרטון זה מצולם מקטע של רחוב בן-יהודה, ובו ניתן לראות היטב גם את בית וגנר.

בסרטון זה מצולם מקטע של רחוב בן-יהודה, ובו ניתן לראות היטב גם את בית וגנר.

האדריכל רייס שעלה ארצה מגרמניה, שנתיים קודם להקמת הבניין, תיכנן בית בסגנון הבינלאומי, עם חלון תרמומטר אופייני לתקופה ועם חזית רחבה הפונה לכיוון רחוב יפה-נוף, וחזית צרה לכיוון בן-יהודה. מלכתחילה הבית היה מיועד למגורים בלבד, אבל חוני וגנר שנזקק לפרנסה, ביקש לפתוח לו חנות מכולת בקומת המבוא לבניין (יולי 1935): 

הנני מרשה לעצמי לפנות לכבודו בבקשה דלקמן: היות ובמרחק רב באזור שלי לא ניתנו רישיונות לבניית חנויות, והיות ובסביבה זו ישוב גדול ההולך וגדל מדי יום ביומו אודות לבניינים החדשים שנבנים, ובאופן כזה יש צורך בחנויות לשם נוחיות התושבים והיות ואני נמצא כבר שנתיים בארץ ועד עכשיו לא הסתדרתי באיזה שהוא עסק וברצוני לסדר בשבילי חנות מכולת נקייה ויפה בביתי, בכדי לאפשר לי ולהבטיח לי מקור פרנסה, לכן הנני מבקש מכבודו למסור לי רישיון לבניית חנות בביתי. הנני מתכבד להמציא את תוכנית הבנייה של החנות שברצוני לייסד. תודה למפרע, בכל הכבוד הראוי. ח. וגנר.

בשנת 1943 הבעלות על הבניין עוברת לרחל ויוסף לבנשטרק. באחד הימים פגש יוסף לבנשטרק באקראי, את שכנו פנחס לאופר, שהיה הבעלים של ‘בית סבינה‘ (בן-יהודה 185). מתוך שיחת שכנים ברחוב, התגלגלו השניים עד כדי פתיחת בית עסק מצליח. לבנשטרק היה מומחה עוד מימיו בפולין, בכל הקשור לטכניקת ההדפסה באמצעות נייר להעתקות שמש, ואילו לאופר היה איש עסקים ויזם. ביחד פתחו את בית-החרושת ‘אורה’ שהפך למוביל בארץ, בתחום העתקות השמש.

איתמר לבנשטרק, בנם של רחל ויוסף, הוא שירש את הבית בשנות ה-80 וניהל את ענייניו. אחר-כך הבניין התגלגל לידיהם של יזמים. בשנת 2015 הוא שומר על-ידי חברת ‘אליקים אדריכלים’. כיום, ניתן למצוא בקומת הקרקע חנות בשם RDTA Tattoo. 

דן שנון מוסיף עדות אישית: גרתי עם הוריי ואחותי בבית הזה מאמצע שנות ה-50 בקומה שניה. מתחתנו גרה משפחת אורבך ומעלינו משפחת יונש.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.

בית וגנר בשנת 1935. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

בית וגנר בשנת 1935. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבית וגנר, או מבתים שכנים? כתבו לנו, ואנו נעדכן את הכתבה, במקרים שנמצא זאת לראוי.

יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבית וגנר או מבתים שכנים? כתבו לנו, ואנו נעדכן את הכתבה, במקרים שנמצא זאת לראוי.

ניתן לשתף את המאמר