עמק הלואר

מקורותיו של נהר הלואר מצויים ברכס המסיף סנטרל בין חבל פרובנס לבין העיר ליון. הוא נובע בגובה 1,400 מ’, זורם צפונה עד העיר אורלאן, שם הוא סוטה מערבה עד אשר הוא נשפך אל האוקיינוס האטלנטי, לא הרחק מהעיר נאנט. מסלול זה של הלואר, שזכה לכינוי: “אחרון הנהרות הפראיים של אירופה”-  הוא בן למעלה מאלף ק”מ, נתון ההופך אותו לנהר הארוך ביותר בצרפת. כאן אנחנו מתמקדים בקטע הנהר מן העיקול שלו ועד מבואות העיר אנז’ה, בעמק הפורה שמשתרע לגדותיו של הלואר, ובארמונות והטירות הנהדרים אשר בנויים לאורכו של האפיק.

אורלאן נמצאת במרחק 130 ק”מ דרומה לפריז. העיר ששוחררה בקרב המפורסם על-ידי ז’אן ד’ארק מהווה שער כניסה לעמק הלואר ואינה מצדיקה חניה ארוכה מדי. מאורלאן נוסעים על כביש N152, לאורך הגדה הימנית של הנהר ואחר-כך חוצים אותו באמצעות כביש D112  דרך יערות ציוריים של עצי אלון ועצי ערבה, עד לארמון שמבור. היערות שימשו את בני האצולה כזירת צייד במשך מאות שנים.  שמבור הוא הארמון הגדול ביותר בעמק ואחד היפים שבהם. הוא נבנה במהלך המאה ה-16 עבור המלך פרנסואה הראשון ומייצג את אחת הדוגמאות המרהיבות באירופה לאדריכלות בסגנון הרנסנס. לארמון 440 חדרים, בהם שהו מלבד בני המלוכה גם סלבריטיס כמו מולייר וליאונרדו דה-וינצ’י. גרם המדרגות המפורסם של הארמון מורכב משתי מערכות מתפתלות שאינן נפגשות ובשל התחכום שלהן, יש המייחסים את התכנון של מדרגות אלו לאדון דה-וינצ’י בעצמו. בחודשי הקיץ האתר פתוח למבקרים עד השעה 18:00. מחיר כניסה למטייל מבוגר: 14,50 €. המחיר כולל ביקור גם בגני הארמון.

מרחק הנסיעה מארמון שמבור לבלואה הוא 17 ק”מ. בעיר הקטנה בלואה ממוקמת טירה יפהפיה במעלה הגבעה. לטירה גג רעפים וארובות עשויות לבנים אדומות, בסגנון האיטלקי. גם גרם המדרגות החיצוני של טירת בלואה ייחודי וראוותני. הטירה ידעה דרמות מסעירות. דוכס אחד נרצח כאן והמלכה קתרין דה מדיצ’י נפטרה בחדרי הטירה באופן מסתורי. קתרין, בת למשפחה המפורסמת מפירנצה, היא אחת הדמויות הזוהרות מימי התפארת של המאה ה-16. היא נישאה בגיל צעיר לנסיך הנרי חדל-האישים, שמפאת מותו של אחיו הבכור הפך ליורש העצר. קתרין דה-מדיצ’י עוררה התנגדות עצומה בקרב משפחות האצולה שהתקשו לעכל את העובדה כי אשה איטלקיה ממלאת את תפקיד המלכה של צרפת. אלא שעד מהרה הצליחה קתרין בזכות אישיותה הסוחפת והכאריזמה שלה להתמקם בעמדת מפתח בחצר המלוכה. השפעתה על מקבלי ההחלטות הייתה מכרעת. היריבות בין המלכה קתרין לבין פילגשו של בעלה, דיאן מפאוטיה, הפכה למיתולוגיה, ואגדות רבות נרקמו סביב המשולש הרומנטי הזה.

בלואה היא עיר נעימה המתאימה לחנית-לילה ויש בה גם מוזיאון אמנות מעניין. בקירבת מקום, מוקף מדשאות, על הכביש בדרך ל בורז’, נמצא ארמון שֵוֶורְנִי. שוורני היה הארמון הראשון בעמק שנפתח לביקורים של הקהל הרחב כבר בשנת 1922.

הלאה מבלואה, על כביש N142, נוסעים כ-15 ק”מ, עד לישוב הקטן Onzain. אניני הטעם יוכלו להתעכב באחת המסעדות המשובחות באזור… אחרים יחצו את הלואר לגדה השניה, אל מבצר שומון -סיר-לואר שצריחיו דומים לצריחים במשחק השחמט. המבצר נבנה בימי הביניים, אך המלך לואי ה-11 שרף אותו ורק כעבור מאתיים שנה הוא נבנה מחדש. מיקומו של המבנה בסמוך לנהר, בלב אזור כפרי, משרה עליו אווירה פסטורלית נינוחה.

ועכשיו מזומנים לתיירים שניים מהארמונות הקסומים בעולם. המסלול היפה מוביל משומון דרומה על כביש D114, דרך חורשת Sudais לישוב מוֹנטְרִישַאר ואז מערבה לאורך יובל של נהר הַשֶׁר עד ארמון שנונסו. הארמון בנוי בין שתי גדותיו של הנהר כגשר עם קשתות כאשר מי הלואר זורמים תחתיו. הוא השתייך לדיאן מפאוטיה שניהלה בו נשפים וחיי חברה ערים, אבל קתרין מיודעתנו תמרנה את העניינים כך ששתי הגברות החליפו בינן לבין עצמן בעלות על נכסי דלא-ניידי: קתרין רכשה את שנונסו ודיאן קיבלה בתמורה את מבצר שומון. יופיו עוצר-הנשימה של ארמון שנונסו מתעצם על רקע הגנים המטופחים המקיפים אותו. חדר השינה של המלכה עם מיטת האפיריון, המטבח עם הקמין העתיק, גלריית התמונות והאכסדרה המעוצבת, הכל כפי שצפוי מארמון של נסיכות מהאגדות. בחודשים יוני עד ספטמבר האתר פתוח למבקרים לפחות עד השעה 19:00. מחיר כניסה למטייל מבוגר: 14,50 €. הנחה למשפחות עם שלושה ילדים ומעלה. גם כאן המחיר כולל ביקור בגני הארמון.

בין שנונסו לבין היעד הבא, ארמון אַמְבּוּאַז, ניתן לסייר ביער של אַמְבּוּאַז המשלים את התפאורה החלומית. אַמְבּוּאַז היא עיר בת 20,000 תושבים, היושבת במקום אסטרטגי בעמק ולכן חשיבותה ההיסטורית הרבה. ליאונרדו דה-וינצ’י בילה כאן את שלושת שנות חייו האחרונות והוא קבור ליד הארמון בקפלה של סנט-הובר. הארמון, או כפי שנוטים לכנות אותו כאן: “ערש הרנסנס הצרפתי”, משקיף על נופי העמק והוא מציג לראווה אוסף רהיטים נדיר. בעונת הקיץ מוצג בארמון מופע אורקולי מרהיב ביופיו. המופע מתקיים בימי רביעי ובימי שבת בשעות 22:00 או 22:30. יש טעם רב בתכנון המסלול כך שניתן יהיה לחזות במופע הבלתי נשכח. בסמוך לארמון אמבואז ממוקמת המעדניה המיתולוגית Bigot שמגישה עוגות נפלאות ומתמחה בהכנת שוקולד משובח.

העיר הגדולה של המחוז היא טור, שאף התהדרה בתואר “בירת הממלכה” במשך עשרות שנים, החל מאמצע המאה ה-15. טור המודרנית היא עיר אוניברסיטאית חביבה עם רובע עתיק שמור היטב שעיקר העניין בו במתחם המלבב שסביב כיכר פְּלִימֵרוֹ. המתחם סגור לתנועת כלי-רכב ממונעים והוא עתיר בבתים עתיקים שמושכים את העין. הסופר הנודע אונורה דה-בלזאק הוא יליד טור. אם ממשיכים מכאן דרומה לכיוון העיר פואטייה, על הכביש המהיר A10, מגיעים כעבור כשעה לפארק האטרקטיבי של פוטורוסקופ.

מזרחה לטור ממשיך לזרום הלואר ולצדו נצמד כביש N152 שכעבור קילומטרים ספורים מוביל אל טירת וילנדרי הצנועה שהגננים שלה היו מוכשרים לא פחות מהארכיטקטים שתכננו אותה. מעט הלאה, בצומת הקרוב, יש לעקוב אחר השילוט המפנה לארמון אזאי-לה-רידו ולנסוע לכיוונו על כביש D39. אזאי הוא ארמון היושב על נחל אינדר, בנוי בסגנון הרנסנס הרומנטי. יותר מאשר ארמונות אחרים בעמק, אזאי משקף את חיי השיגרה של הרוזנים והדוכסים, שחיו כאן באותם ימים רחוקים.

מהעבר השני של יערות שינון נמצאת העיירה שינון, בה נולד הסופר פרנסואה ראבלה, ובה נפגשו ז’אן ד’ארק והמלך שרל השביעי, מפגש היסטורי, במצודה הממוקמת על גבעה מסולעת. מאז זרמו מים רבים בלואר והמצודה הקדומה איבדה מיוקרתה. במאה ה-14 נערך פוגרום בתושבים היהודים של האזור.

כשלושים ק”מ משינון, בדרך לאנז’ה, נמצאת העיר סומיר, פנינה תיירותית שרצוי להקדיש לה יום טיול שלם. הארמון העתיק של סומיר ממוקם על גבעה וחולש בגאון על העיר ומבואותיה. כתליו האדירים של הארמון והצריחים המחודדים, משווים לו מראה מלא הוד. במלחמות הדת הממושכות שהתחוללו באזור, הוא שימש מקום מקלט לפרוטסטנטים. שני מגדלי שמירה קלאסיים ממוקמים למרגלות הארמון, על שרידי החומות שביצרו את העיר. בית העירייה הישן הוא מבנה מרשים נוסף. הוא נבנה בתקופה מאוחרת יותר בסגנון גותי. בתים יפים אחרים, מתגלים במהלך שוטטות אקראית בסמטאות, חלקם מעוטרים בבולי עץ התומכים בקירות החיצוניים. לסומיר שתי כנסיות מעניינות: סן-פייר ונוטר-דם דה נונטיי. ואם לא די בכך, יש כאן גם בית-ספר לרכיבת-סוסים.